אטרטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אטרטו ז'"

אטרטו הייתה אוניית מעפילים שהפליגה מספר פעמים בשלהי שנות השלושים. הפלגותיה אורגנו על ידי תנועות "החלוץ", "הקיבוץ המאוחד" וה"המוסד לעליה ב'" (שהוקם באפריל 1939).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלגות "אטרטו" יצאו מאיטליה ורומניה. רב-החובל שלה היה יווני ששמו דימיטריו (ג'והן) ורוניקוס פפדאקוס.

  • אטרטו א' הפליגה מבארי באיטליה ב-30 בנובמבר 1938, עם כ-300 מעפילים. הורידה במצפה הים.
  • אטרטו ב' הפליגה מאנקונה באיטליה ב-15 בינואר 1939, עם כ-300 מעפילים. הורידה בצפון תל אביב.
  • אטרטו ג' הפליגה מנאפולי באיטליה ב-20 בפברואר 1939, עם כ-300 מעפילים. הורידה בצפון תל אביב.
  • אטרטו ד' הפליגה מסושק ב-15 במרץ 1939, עם כ-300 מעפילים. הורידה בצפון תל אביב.
  • אטרטו ה' הפליגה מסושק ב-23 באפריל 1939, עם כ-408 מעפילים. הורידה בהרצליה.
  • אטרטו ו' הפליגה מברינדיזי באפריל 1939 עם כ-337 מעפילים, הורידה בהרצליה ב-30 באפריל 1939.
  • אטרטו ז' הפליגה מנמל קונסטנצה ברומניה ב-20 במאי 1939, עם 403 מעפילים. בהגיעה אל מול חופה של נתניה היא נתפסה על ידי משחתת בריטית ואולצה לשוט לנמל חיפה, שם עצרו את רב החובל ואת המעפילים כחלק ממלחמתם של הבריטים בהעפלה. רב החובל הועמד למשפט לאחר שהיה במאסר כחמישה חודשים. חיוב בדין היה מאפשר לבריטים להחרים את האונייה. עורכי הדין יעקב סלומון ויעקב שמשון שפירא (אשר לימים היה היועץ המשפטי לממשלה הראשון ואחר כך שר המשפטים) הגנו בבית המשפט על רב-החובל והצליחו להוכיח שהאונייה נתפסה שלא כחוק מחוץ למים הטריטוריאליים. רב החובל שוחרר עם האונייה שלו וחזר ליוון.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה ואלך (עורך ראשי), אטלס כרטא לתולדות ה'הגנה', ירושלים: הוצאת כרטא, המרכז לתולדות כח המגן ה'הגנה' ע"ש ישראל גלילי, 1991, עמ' 49.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקד סלומון, בדרכי שלי, פרק 7: "אוניית המעפילי אטרטו וקברניטה", הוצאת עידנים, ירושלים, 1980, עמ' 93 - 95
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות ובנושא כלי שיט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.