איוואן אלמאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איבאן אלמאר)
איוואן אלמאר
Almár Iván
לידה 21 באפריל 1932 (בן 91)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Erzsébet Illés עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן אלמארהונגרית: Almár Iván; בודפשט, 21 באפריל 1932) הוא אסטרונום יהודי-הונגרי, חוקר חלל, דוקטור למדעי הפיזיקה, נשיא כבוד לנצח של "האגודה ההונגרית לאסטרונאוטיקה" (MANT), חוקר ופרופסור אמריטוס של האקדמיה ההונגרית למדעים, חבר כבוד של הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAA).[1][2][3]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן אלמאר נולד בבודפשט במשפחה יהודית כבנם של ג'רג' אלמאר[4] ושל אליס וספרמי.[5] סבו וסבתו מצד אביו היו ליפוט פרנקל, עורך דין יליד קישווארדה, וגבריאלה רוזנטל, וסבו וסבתו מצד אמו היו ארנולד וספרמי (קודם: רוטהאוזר) ופאני גאראי. הוא סיים את לימודיו האקדמיים תחילה בתעודת הוראה למתמטיקה ופיזיקה ב-1954 באוניברסיטת אטווש לוראנד ולאחר מכן הפך לעובד במצפה הכוכבים של האקדמיה ההונגרית למדעים. ב-1980 הוא קיבל דוקטורט במדעי הפיזיקה בחלל. בין השנים 1972–1982 היה המייסד והראש של מצפה הכוכבים הגיאודטי הקוסמי FÖMI וסגן מנהל מכון המדידות. מ-1982 עד 1992 היה סגן מנהל המכון למחקר אסטרונומי ולאחר מכן יועץ מדעי עד 2000. בשנים 2009 ו-2010 הוא היה עמית בקולגיום בודפשט, חוקר אורח.

שדה מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיים לימודיו באוניברסיטה, איוואן אלמאר החל את עבודתו במכון מצפה הכוכבים בעיקר בתצפית של כוכבים משתנים וכוכבי נובה מסוג משתנה RR בנבל ועיבוד עקומות אור. מאוחר יותר ביצע מדידות ספקטרוסקופיות בברית המועצות ובאיטליה. כבר ב-1955 פרסם מאמר על מדע הטיסה בחלל, ומ-1957 עד 1972 ארגן וניהל את רשת התחנות ההונגרית שמנטרות אופטית את מעבר לוויינים. הוא מפרסם בתחום חקר החלל מאז 1959, מתמחה בקביעת מסלול של לוויינים, ואחר כך בחקר השינויים בצפיפות האטמוספירה העליונה, בחלקם משינוי המסלול ובחלקם עם מדי תאוצה onboard של לוויינים. הוא היה מעורב באופן פעיל בשיתוף הפעולה החלל אינטרקוסמוס, תמך בתוכנית INTEROBS. ההישג העיקרי שלו קשור לחקר העלייה בצפיפות במהלך סערות גיאומגנטיות. הוא גם מפרסם בתחום הגיאודזיה הקוסמית מאז 1972.

בשנת 2000 הוא פיתח יחד עם ג'יל טרטר את סולם ריו.[6][7] להודעות אפשריות הקשורות לגילוי מודיעין חוצני (ציוויליזציה). הסולם מקובל ומומלץ רשמית על ידי הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAA).[8] בשנת 2005 הציע את סולם סן מרינו, כדי להעריך את חשיבות העברת ההודעות לכוכבים. גם ה-IAA קיבלה הצעה זו. בשנת 2010, כנואם אורח בוועידת החברה המלכותית בלונדון, הציע להכניס את סקלת לונדון[9] עבור הכרזות אפשריות הקשורות לגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא עסק בקביעות בבעיות הסביבתיות של גרמי השמים של מערכת השמש מאז 1989, ופרסם רבות בנושא זה.

משנות ה-80 הוא השתתף בפעילות המינוח של הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה במשך עשור כדי ליצור מילון חלל רב לשוני. הוא גם היה העורך של מילון החלל בן 16 השפות והפרסום המסכם את החומר של סימפוזיון המינוח שארגן.[10]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Az űrhajózás, Gondolat Kiadó, Budapest 1957. Társszerzők: Almár Iván, Dr. Aujeszky László, Dr. Galla Emil, Sinka József, a könyv az Élet és Tudomány Kiskönyvtára sorozat keretében jelent meg
  • Űrhajózási lexikon, Akadémiai és Zrínyi Kiadó, Budapest 1981 (főszerkesztő), ISBN 963 05 23485.
  • Jövőnk és a világűr. Kossuth Könyvkiadó, Budapest 1987 ISBN 9630930269
  • Mi dolgunk a világűrben? Móra Könyvkiadó (Kozmosz könyvek), Budapest, 1988
  • Csillagászat a légkörön túlról, Tankönyvkiadó, Budapest 1990
  • Űrtan, Springer (SH atlasz), Budapest 1996 (főszerkesztő)
  • Újra a Marson, Springer, Budapest 1997 (Horváth Andrással közösen)
  • A SETI szépsége. Vince Kiadó, Budapest 1999 ISBN 963-9192-23-6
  • Ha jövő, akkor világűr, Typotex Kiadó, 2007 (Galántai Zoltánnal közösen) ISBN 978-963-9664-52-4
  • Kozmikus társkereső. Exobolygók, asztrobiológia és SETI a XXI. században; Kossuth, Bp., 2011 ISBN 9789630966573
  • Válság és Apokalipszis, Éghajlat Könyvkiadó, 2011 ISBN 9789639862388, Manréza-füzetek, társszerzők: Almár Iván csillagász, Csaba László közgazdász, Csányi Vilmos etológus, Czelnai Rudolf meteorológus, Falus András genetikus, Fürst Zsuzsanna farmakológus, Kroó Norbert fizikus, Pataki Ferenc pszichológus, Székely János esztergomi püspök és Varga János virológus
  • Protecting the Environment of Celestial Bodies: The Need for Policy and Guidelines (ed: M. Hoffman, P. Rettberg, M. Williamson, társszerző, IAA., Peking, 2011, ISBN 9787515900209
  • Angol-magyar űrszótár; szerk. Almár Iván; IAA Multilingual space dictionary számára kész.; Magyar Asztronautikai Társaság, Bp., 2013

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סגן נשיא הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (1982-1985)
  • יו"ר ועדת האסטרונומיה של האקדמיה ההונגרית למדעים (1980-1990)
  • סגן יו"ר ועדת קומפלקס חקר החלל של האקדמיה ההונגרית למדעים (1990–1993)
  • יו"ר המועצה למדעי החלל (1997–2008)
  • המחלקה המרכזית לאסטרונאוטיקה של MTESZ, ואחר כך היורש המשפטי שלה, נשיא האגודה ההונגרית לאסטרונאוטיקה (1972–1997)
  • נשיא הכבוד הקבוע של החברה האסטרונאוטית ההונגרית
  • חבר הוועד המנהל של החברה ההונגרית למדעי הטבע, יו"ר המחלקה לאסטרונומיה וחקר החלל (1990–2005)
  • חבר מלא במספר ועדות של האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAA) (1984–). יו"ר הוועדה הראשית ה-6 של רשות העתיקות ("חלל וחברה") (2003-2005)
  • עורך מוזמן של מילון המרחב הרב-לשוני של IAA
  • חבר מייסד של "החברה לכבוד העובדות"
  • חבר אמריטוס IAA SETI
  • חבר במועצה המייעצת המדעית לחיים ומדע[11]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1973 מדליית קופרניקוס
  • 1978 פרס MTESZ
  • 1982 פרס אלברט ספינינג, לוחית
  • 1993 פרס עולם הטבע
  • 1997 נשיא כבוד של האגודה ההונגרית לאסטרונאוטיקה (MANT)
  • 2001. פרס הספר של IAA
  • 2002. צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה
  • 2005. מדליית הנצחה קלמן סילי[12]
  • 2006 פרס זולטאן ביי
  • 2007. לוח MANT פונו אלברט
  • 2008. פרס ליגת SETI Giordano Bruno
  • 2008. IAA Billingham Cutting-Edge Lecture
  • 2010. פרס מורשת הונגריה
  • 2010. מפיץ המדע של שנת 2010, TUK[13]
  • 2014. דיפלומה של יובל יהלום, אוניברסיטת אטווש לוראנד (מתמטיקה ופיזיקה)
  • 2017. פרס אימרה סאבו, האגודה המדעית לניהול אנרגיה, מועדון גיל הזהב,[14]
  • 2018. פרס אנדרה הוושי, פרס מפעל חיים.[15]

אַסטֵרוֹאִיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בדצמבר 2011, נקרא אסטרואיד על שמו של האסטרונום ההונגרי איוואן אלמאר, שגילו בעבר צוות המכון למחקר אסטרונומי מיקלוש קונקוי-תגה של האקדמיה ההונגרית למדעים. שם: (191856) Almáriván .[16]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו, לילי וספרמי (1901–1982), הייתה מורה למוזיקה, ואביו, ג'רג' אלמאר (1895–1974), היה אדריכל, מעצב פנים, מעצב רהיטים וצייר. אשתו היא האסטרונומית ארז'בט אילש מאז 1959.

מאמרים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן אלמאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]