איבון שוקה-ברואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איבון שוקה-ברואה
Yvonne Choquet-Bruhat
לידה 29 בדצמבר 1923 (בת 100)
ליל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Yvonne Suzanne Marie-Louise Bruhat עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה מתמטית, מתמטיקה, פיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אנדרה ליכנרוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Francis Cagnac, Richard Kerner עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (2015)
  • קצינה בלגיון הכבוד (1989)
  • מפקדת בלגיון הכבוד (1997)
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (2008)
  • קצין בכיר של מסדר ההצטיינות הלאומי (2006)
  • פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (2003)
  • פרס מרסל גרוסמן (2003)
  • קונקור ז'נרל (1941)
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (2012)
  • מדליית כסף של CNRS (1958, 1956)
  • מדליית ארד של CNRS (1955)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גוסטב שוקה (19612006)
Léonce Fourès (19471960) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דניאל שוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איבון שוקה-ברואה (בצרפתית: ;Yvonne Choquet-Bruhat ; נולדה ב-29 בדצמבר 1923) היא פיזיקאית צרפתייה, המתמחה בפיזיקה מתמטית, פרופסור מן המניין באוניברסיטת פייר ומארי קירי. האישה הראשונה שנבחרה כחברה מלאה באקדמיה הצרפתית למדעים ובעלת דרגת 'הצלב הגדול' באות לגיון הכבוד.[1]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איבון שוקה-ברואה נולדה ב-29 בדצמבר 1923 בעיר ליל שבצרפת. אביה, ז'ורז, היה פרופסור לפיזיקה, ואמה, ברטה, הייתה פרופסורית לפילוסופיה. בנוסף אחיה הצעיר ממנה ב-6 שנים, היה המתמטיקאי פרנסואה ברואה. בשנת 1927 הצטרף אביה לפקולטה למדע בפריז, ולכן היא והוריה עברו להתגורר בפריז, שם גדלה.[2]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההשכלה התיכונית שלה סיימה שוקה-ברואה בפריז, בשנת 1941. באותה שנה גם זכתה במדליית הכסף בפיזיקה ב-Concours General - תחרות המונה את התלמידים המוצלחים ביותר מכל צרפת. בשנת 1943 התחילה שוקה-ברואה את לימודיה בבית הספר התקני להשכלה גבוהה, אקול נורמל סופרייר, בסבר שבפריז, ובשנת 1946 החלה ללמד בו.

בשנת 1949 הייתה תחילה שוקה-ברואה עוזרת מחקר במרכז הלאומי צרפתי למחקר מדעי, ולאחר מכן שימשה בו כעמיתת מחקר. כתוצאה מכך, עם סיום תפקידה, קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 1951 על התזה שכתבה: "Théorème d'existence pour certains systèmes d'équations aux dérivées partielles non linéaires" (בעברית: משפט הקיום על מערכות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות).[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איבון שוקה-ברואה עבדה במגוון תחומים בפיזיקה מתמטית, היא הסיקה תוצאות מניתוחן של משוואות דיפרנציאליות חלקיות וגאומטריה דיפרנציאלית כדי לקבוע בסיס יציב לפתרונות בפיזיקה. משנת 1951 היא עברה לארצות הברית, ושם עבדה במכון למחקר מתקדם בעיר פרינסטון.

בהמשך השנים חזרה שוקה-ברואה עם בן זוגה לצרפת, ושניהם מונו לפקולטה למדעים בעיר מרסיי. היא למדה באוניברסיטת ריימס בין השנים 19581959, ומשנת 1960 הפכה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת פייר ומארי קירי, שם היא נחשבה לפרופסור אמריטה עד פרישתה בשנת 1992. מאז המשיכה שוקה-ברואה לתרום רבות לפיזיקה המתמטית באוניברסיטת פייר ומארי קירי.[2]

בשנת 1978 שוקה-ברואה נבחרה להיות כתבת של האקדמיה הצרפתית למדעים וב- 14 במאי 1979 היא הפכה לחברה מלאה בה, ובכך היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה.[3]  מאז 1965 היא הייתה חברה בוועד הבינלאומי של היחסות והכבידה הכלליצרפתית: Comité international de relativité générale et gravitation) ובין השנים 19801983 כיהנה כנשיאתו.[2] בשנת 1985 נבחרה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.[4]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Choquet-Bruhat, Yvonne. "Géométrie différentielle et systèmes extérieurs." ) 1968).
  • Choquet-Bruhat, Yvonne. "Géométrie différentielle et systèmes extérieurs.")1968).[1]
  • Choquet-Bruhat, Yvonne, and Robert Geroch. "Global aspects of the Cauchy problem in general relativity." Communications in Mathematical Physics 14.4 (1969): 329-335.
  • Choquet-Bruhat, Yvonne, and James W. York Jr. "The cauchy problem."General Relativity and Gravitation. Vol. 1. One hundred years after the birth of Albert Einstein. Edited by A. Held. New York, NY: Plenum Press, p. 99, 1980. Vol. 1. 1980.
  • Choquet-Bruhat, Yvonne, Cécile DeWitt-Morette, and Margaret Dillard Bleick.Analysis, manifolds, and physics. Gulf Professional Publishing, 1982
  • Choquet-Bruhat, Yvonne. General relativity and the Einstein equations. Oxford University Press, 2009.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיבון שוקה-ברואה שלושה ילדים. מישל פוארז, ביתה הבכורה מנישואיה הראשונים עם לאונס פוארז. מנישואיה השניים עם המתמטיקאי גוסטב שוקה, יש לה עוד בת ובן- ז'נבייב שוקה והנוירולוג דניאל שוקה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איבון שוקה-ברואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]