איבן ברסקוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איבן ברסקוור
Ivan Breskvar
לידה 3 באפריל 1905
ליובליאנה, סלובניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1986 (בגיל 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סלובניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מהנדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (6 בדצמבר 1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם איבן ברסקוור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איבן ברסקוורסלובנית: Ivan Breskvar‏, 3 באפריל 1905, ליובליאנה7 במאי 1986), סלובני חסיד אומות העולם, שהציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.[1][2]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איבן נולד בלובליאנה בירת סלובניה. ב-1931 עבר לעיר ואראז'דין בקרואטיה, הקים משפחה והיו לו 3 ילדים. הוא עבד כמהנדס טקסטיל במפעל לייצור מוצרי משי. תוך זמן קצר קודם למנהל מחלקת אריגת המשי, שם פגש את מילאן בלאס, יהודי יליד סלובניה, שהיה מהנדס כימי מומחה לצביעת משי. כשהגרמנים פלשו ליוגוסלביה, מילאן בלאס היה פטור מגירוש מכיוון שהייתה לו תעודה כעובד חיוני. בסתיו 1942, דודתו מילאן, ואחותו, שהתגוררו בכפר ליד לודברג, היו מיועדים לגירוש. אולם, השופט המחוזי של לודברג הצליח לשכנע את האוסטאשה לשחרר את כל הילדים מתחת לגיל חמש שהיו להם קרובי משפחה שהיו מוכנים לטפל בהם. בלאס רץ לנקודת הכינוס ואסף את ודראן הארי תינוק בן חמישה חודשים ואת ארתור רוזנר בן הארבע. אימותיהם נשלחו לסטארה גראדישקה, ולאחר מכן לאושוויץ, שם נספו. בלאס, החליט להשאיר את ארתור אצלו ולשלוח את ודראן למשפחה בכפר קרז'י נבוז'ס (Cerje Nebojse), במרחק של כ-50 ק"מ משם. איבן נרתם לעזור לבלאס והתנדב להעביר עבורו את ודראן התינוק לכתובת החדשה. איבן התלבש כמטפס הרים ויצא עם התינוק רכוב על אופניו עם הזריחה. מכיוון שהמסע היה רצוף סכנות רבות, הוא החביא את התינוק בתוך החבילה שלו וחתך חור כדי שראשו וזרועותיו של התינוק יוכלו להישאר בחוץ וכך הביא ודראן למקום המסתור. זמן מה לאחר מכן, כשבלאס החליט שארתור אינו בטוח איתו, איבן נחלץ שוב לעזרתו וליווה את ארתור לכפר הרחוק. שני הילדים היהודים שהו אצל משפחת קומריץ' עד סוף המלחמה.[2][1]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המלחמה אסף בלאס את שני הילדים. ודראן (לימים יאיר פלגי) עלה לארץ עם כמה קרובי משפחה. ארתור נשאר בוואראז'דין והתחתן עם בתו של איבן, סוניה ברסקוור. איבן נפטר ב-7 במאי 1986.[2]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר 1998 הכיר יד ושם באיבן ברסקוור כחסיד אומות העולם. הטקס נערך בווינה, אוסטריה ושמו נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם, ירושלים.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]