איבר פיירלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איבר פיירלו
Hubert Marie Eugène, Le comte Pierlot
Hubert Pierlot 1947.jpg
לידה 23 בדצמבר 1883
בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 1963 (בגיל 79)
אוקלה, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Catholic Party עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת בלגיה ה־32
22 בפברואר 1939 – 12 בפברואר 1945
(6 שנים)
תחת מלך בלגיה לאופולד השלישי
הנסיך שארל
→ פאול הנרי ספאק
אכיל וואן אקר ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
איבר פיירלו

איבר מרי אז'ן, הדוכס פיירלוצרפתית: Hubert Marie Eugène, Le comte Pierlot; ‏ 23 בדצמבר 1883 - 13 בדצמבר 1963) היה מדינאי בלגי ממוצא ולוני, ששימש כראש ממשלת בלגיה במלחמת העולם השנייה, חלק ניכר מכהונה זו כראש הממשלה הבלגית בגלות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיירלו נולד בעיירה ברטריקס (Bertrix) בדרום בלגיה. מתחילת הקריירה הפוליטית שלו היה חבר במפלגה הקתולית, שנשאה שמות שונים במהלך השנים. הוא ייצג את המפלגה בשני בתי הפרלמנט הבלגי, ושימש בתפקידים שונים בממשלות בלגיה, שר הפנים בין 1934 ל-1935, שר החקלאות בין 1934 ל-1935 ובין 1936 ל-1939, ושר החוץ בשנת 1939.

ב-21 בפברואר 1939 מונה פיירלו לראש הממשלה, והרכיב ממשלה בה היו נציגים קתולים וסוציאליסטים,[1] לאחר משבר פוליטי הרכיב ממשלה חדשה המורכבת מקתולים וליברלים ללא הסוציאליסטים[2]

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה הקים פיירלו ממשלת אחדות לאומית אליה הוזמנו גם הסוציאליסטים, ואלו נענו להזמנה.[3] ממשלה זו החזיקה מעמד עד הפלישה הגרמנית ב-1940. במהלך הפלישה נוצרו חילוקי דעות חריפים בין פיירלו לבין המלך לאופולד השלישי. ב-27 במאי 1940 הודיע המלך לאופולד על כניעה לגרמנים, בניגוד לדעתו של פיירלו. פיירלו ושריו עברו לצרפת שעדיין נלחמה, והכריזו משם שכניעתו של לאופולד לא הייתה חוקית, וכי על הצבא הבלגי להמשיך במאבק בכל מצב. בתחילה התיישבה ממשלת פיירלו בטור ולאחר מכן בבורדו. לאחר כניעתה של צרפת ויצירת ממשלת צרפת של וישי בראשות המרשל אנרי פיליפ פטן שנטה לשיתוף פעולה עם הגרמנים, הפך מצבה של ממשלת פיירלו לקשה מאוד. עמדה בפני חבריה הברירה לשוב לבלגיה ולשתף פעולה עם הכיבוש הנאצי, או לעבור ללונדון.[4] בשלב זה, בו עדיין התחוללה לחימה במושבות במזרח אפריקה, ובו מושבות צרפת באפריקה פסחו על שתי הסעיפים, חלקן תמכו בממשל וישי, וחלקן באנשי צרפת החופשית, היה ערך אסטרטגי רב למושבה הבלגית בקונגו הבלגית ושאלת השליטה במושבות בלגיה הייתה בעלת חשיבות רבה.

באוגוסט 1940 יצא פיירלו לאנגליה דרך ספרד. לאחר תקופת מאסר קצרה בספרד שוחרר, ובאוקטובר 1940 הגיע ללונדון, והנהיג בה ממשלה בגלות. הוא הודיע על תמיכתו באנשי דה גול בצבא צרפת החופשית, ודאג לכך שקונגו הבלגית תעמוד לרשות מטרות בעלות הברית. לפקודתו עמדו אנשי צבא בלגיה החופשית שהלך והתעצם ככל שנמשכה הלחימה.

עם כיבוש בלגיה על ידי בעלות הברית, בספטמבר 1944 שב פיירלו לבלגיה, והקים מחדש ממשלה ובה נציגים לכל המפלגות, וגם לאנשי תנועות המחתרת והקומוניסטים. אך ממשלה זו סבלה מחוסר יציבות, ובסופו של דבר התפטר פיירלו בפברואר 1945, לאחר שלא הצליח להקים ממשלה יציבה שתשלוט במדינה. לאחר פרישתו קיבל את תואר הכבוד "שר המדינה", ואת תואר האצולה "דוכס".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]