איג'יפטסאט 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איג'יפטסאט 1
מידע כללי
מפעיל NARSS עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Pivdenne Design Office עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 17 באפריל 2007
משגר Dnepr-1
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור
משימה
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
משך המשימה הכולל 17 באפריל 2007 – הווה (17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 17 באפריל 2007 - יולי 2010
מידע טכני
משקל 100 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 31117
מאגר המידע הלאומי 2007-012A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איג'יפטסאט 1 (EgyptSat 1) הוא הלוויין המצרי הראשון שייעודו חישה מרחוק.

הלוויין, שמשקלו כ-100 קילוגרם, תוכנן ונבנה באוקראינה (על ידי חברת יוז'נוי). הלוויין טס בחלל במסלול מעגלי מעל כדור הארץ בגובה 668 ק"מ והעביר נתונים לתחנת קרקע שנבנתה במצרים. משקלו של הלוויין מציב אותו בקטגוריה המכונה "מיקרו-לוויינים".

הלוויין שוגר בתאריך 17 באפריל 2007 באמצעות משגר לוויינים רוסי-אוקראיני מטיפוס "דנייפר". השיגור הוכתר בהצלחה, והלוויין הוכנס למסלול המתוכנן לו בחלל. לאחר מספר שנות פעילות הקשר עם הלוויין אבד במהלך יולי 2010.

המטעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוויין הריגול כולל מטעד מולטי-ספקטראלי - מצלמה המסוגלת לצלם במגוון תחומים של הספקטרום האלקטרומגנטי. הלוויין תוכנן להיות בעל יכולת צילום בתחום התת-אדום. גורמים בישראל הביעו חשש כי ייעודו של הלוויין יהיה לרגל אחר תנועת כוחות צה"ל.

מצרים בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים כבר שיגרה (באמצעות משגרים זרים) שני לווייני תקשורת – ניילסאט 101 ב-1998 וניילסאט 102 ב-2000. שני הלוויינים משדרים יותר מ-150 ערוצי טלוויזיה דיגיטליים לצד שירותי רדיו ומולטימדיה למיליוני בתים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

לוויין תצפית מתקדם נוסף מפותח עבור מצרים על ידי חברת "קארלו גוואצי" (Carlo Gavazzi) האיטלקית. הלוויין מכונה DESERTSAT, והוא צפוי להיות משוגר לחלל במהלך 2017.

מצרים תכננה להפעיל מערך של מספר לווייני תצפית במקביל, דבר שיאפשר לה איסוף מידע סביבתי מועיל, שיש לו גם השלכות ביטחוניות. למרות זאת, לוויין איג'יפטסאט 2 שוגר רק ב-2014.

השיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין איג'יפטסאט 1 (מסומן בחץ) בעת שילובו במשגר דנייפר

שיגור הלוויין המצרי נעשה באמצעות משגר הלוויינים הרוסי "דנייפר". משגר זה מבוסס על טלי בליסטי מימי ברית המועצות, שכינויו במערב SS-18. השיגור ייחודי בכך שהטיל משוגר מתוך מחפורת תת-קרקעית, מהסוג ששימש את הטילים הבליסטיים.

אובדן הקשר עם הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתוני מצרים דיווחו ב-24 באוקטובר 2010 כי הקשר עם הלוויין אבד במהלך יולי 2010. חלק מכלי התקשורת האשימו את ישראל בשיבוש מכוון של פעילות הלוויין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]