לדלג לתוכן

איגוד הלחימה של החיילים הגרמנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איגוד הלחימה של החיילים הגרמנים (בגרמנית: Kampfbund Deutscher Soldaten לעיתים רק "ברית החיילים הגרמנים" ובראשי תיבות: KDS) הייתה קבוצת נאו-נאצית קטנה שפעלה בשנות ה-70 של המאה ה-20 בגרמניה[1]. מייסדי הקבוצה היו הנאו-נאצים ארווין שנבורן(גרמ') ואברהרד טאוברט. מטרתה העיקרית של הקבוצה הייתה להפיץ תעמולה שמכחישה את השואה, הארגון הפיץ חומרי תעמולה שהתכחשו לפשעי הנאצים. הארגון נחשב לקיצוני ולכן שירות הביטחון הגרמני עקב אחריו.

הארגון צמח בשנת 1975 מחוג החיילים הגרמנים של פרנקפורט (Frankfurter Kreis Deutscher Soldaten), חוג ימין קיצוני ונאו-נאצי שנוסד בגרמניה המערבית במהלך שנות ה-70, שגם אותו יזם שנבורן במטרה לחזק את מבני הארגון. לדברי שנבורן, השינוי הפך את המעגל הרופף סביבו ל"ארגון בעל מבנה איתן". הארגון שמר על קשרים עם קבוצת הספורט הצבאית הופמן(גרמ') (בקיצור WSG Hoffmann או WSG) שנוסד על ידי הנאו-נאצי קרל-היינץ הופמן(גרמ'), עם "יוזמת האזרחים והאיכרים" של תייס כריסטופרסן[2], עם "יוזמת האזרחים הגרמנית" (Deutsche Bürgerinitiative) של מנפרד רודר(גרמ')[3]. בין המטרות המוצהרות של הארגון היו: מאבק להשבת גבולות הרייך הגרמני, כינון הזהות הלאומית הגרמנית, ענישת כל לוחמי ההתנגדות כבוגדים בעם, שחרורו של רודולף הס והפרכת השקרים על פשעי ההמונים באושוויץ.

שם הקבוצה מתקשר לשמה של ההתאגדות משנת 1923, "ליגת הקרב הגרמנית" (Deutscher Kampfbund), שנוסדה בנירנברג במהלך חגיגות יום גרמניה בתחילת ספטמבר 1923, איחדה את ה-אס אה בראשות (הרמן גרינג), את איגוד דגל הרייך(גרמ') בראשות אדולף הייס(גרמ') ואת ליגת האוברלנד בראשות פרידריך ובר.

הארגון ניסה להשפיע על זיכרון השואה ומשפטי מחנות הריכוז באמצעות עלון פרובוקטיבי משנת 1975 ואילך. בנוסף, במטרה לְהָזֵם את הטיעון על המתה בגז, הארגון חילק עלונים, בהם הציע פרס של 10,000 מארק גרמני לכל מי שיצליח לספק מידע בר-הוכחה ל"המתה בגז" ב"תא גזים" של מחנה ריכוז גרמני. לא תתקבלנה עדויות של עדי ראייה מפולין, גרמניה וארצות הברית, שהיו אסירי המחנות, שכן לכאורה "נשבעו עדות שקר, כמו במשפטי הנאצים".

בפרנקפורט ובנירנברג, חברי הארגון חילקו עלונים בבתי ספר על שם אנה פרנק, וגינו את יומנה של אנה פרנק כזיוף ו"תוצר של תעמולת זוועות יהודית אנטי-גרמנית" שנועדה לתמוך ב"שקר של ששת מיליון היהודים שהומתו בגז".

בשנת 1977 ייסד הארגון "יוזמת אזרחים לעונש מוות ונגד דעיכה מוסרית ופורנוגרפיה", שקידמה קמפיין לחידוש עונש המוות ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.

בעקבות מבצע אנטבה הכריזה הארגון על כוחות הביטחון האוגנדים שנהרגו במבצע כחברי כבוד שלה "כקורבנות של פשעים ציוניים".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Profil: Kampfbund Deutscher Soldaten (KDS)
  2. ↑ מו"ל נאו-נאצי גרמני, קצין אס אס, מחבר חוברות של ספרות הכחשת שואה ומבשר של תנועת רייכסבורגר.
  3. ↑ עורך דין גרמני וטרוריסט נאו-נאצי. רודר, מכחיש שואה, תואר כ"אחד הנאו-נאצים החשובים ביותר במערב גרמניה", היה ידוע בתמיכתו הגלויה בגרמניה הנאצית ונחשב כאחראי לסדרת פיגועים שכוונו נגד זרים ותערוכות שואה, שבראשם פיגוע ההצתה בהמבורג בשנת 1980. הוא נחשב לנציג מוקדם של תנועת הרייכסבורגר.