איגוד ועדות העבודה החקלאיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד ועדות העבודה החקלאיות
פעילות תמיכה בחקלאים פלסטינים, עיבוד קרקע חקלאית
התאגדות איגוד
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רמאללה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1986–הווה (כ־38 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Equator Prize (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
https://uawc-pal.org/ar/%D8%A7%D9%84%D8%B1%D8%A6%D9%8A%D8%B3%D9%8A%D8%A9/ האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגוד ועדות העבודה החקלאיותאנגלית: The Union of Agricultural Work Committees; בראשי תיבות: UAWC) הוא ארגון פלסטיני שהוקם בשנת 1986, ומטרתו הרשמית של היא לשפר את הביצועים והמקצועיות של חקלאים פלסטינים. האיגוד כולל יותר מ-65 סניפים מקומיים של ועדות חקלאים מקומיות. במסגרת זו, האיגוד יוזם בנייה בשטחי C. האיגוד הוא ארגון אזרחי ולא ממשלתי, והוא מגדיר עצמו כארגון א-פוליטי ובלתי תלוי, אך על פי המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים, 6 פעילים בארגון היו חברים בארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. הארגון ממומן על ידי מדינות זרות, ובעיקר על ידי האיחוד האירופי וממשלת הולנד. בשנת 2021 הוכרז הארגון על ידי שר הביטחון בני גנץ כארגון טרור, אך מרבית המדינות המממנות את הארגון לא קיבלו הכרזה זו.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הוקם האיגוד כגוף עצמאי ולא ממשלתי, שמטרתו המוצהרת היא לשפר את הביצועים והמקצועיות של חקלאים פלסטינים. מטה האיגוד שוכן ברמאללה. האיגוד מעסיק יותר ממאה עובדים, והוא מונה מעל 65 סניפים ברחבי יהודה ושומרון ורצועת עזה.

מקורות מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזור השנתי של איגוד ועדות העבודה החקלאיות גבוה מ-5 מיליון יורו. רוב הפעילות של הארגון ממומנת במישרין ובעקיפין על ידי האיחוד האירופי, האו"ם וממשלות צרפת, נורווגיה, גרמניה, ספרד, הולנד ועוד.[1][2]

אחד מגופי המימון של איגוד ועדות העבודה החקלאית הוא ארגון ה-NPA (Norwegian People's Aid; בעברית: סיוע העם הנורווגי). ה-NPA מגדיר עצמו כארגון המסייע לאוכלוסיות חלשות או פגיעות, ולכן תומך באיגוד ועדות העבודה החקלאיות.

עיבוד קרקע חקלאית בשטחי C[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון יוצר מצב בו פלסטיני שיעבד קרקעות חקלאיות בשטח C למשך זמן מסוים, יכול לזכות בבעלות עליהן. על פי חוק הקרקעות העות'מאני התקף ביהודה ושומרון גם כיום, עיבוד חקלאי של קרקע במשך 10 שנים יכול להיחשב כהוכחה לבעלותו של המחזיק בקרקע.[3]

רוב הקרקעות ביהודה ושומרון (כ-70%) לא עברו הסדר ורישום מקרקעין, וחלק ניכר מהעיבוד החקלאי מתבצע בקרקעות שלא הושלם הליך רישומן, ולעיתים בקרקע הרשומה כאדמות מדינה. הפעילות החקלאית כוללת לעיתים חפירות, הכשרת דרכים והקמת גדרות ללא היתר בנייה. צה"ל והמנהל האזרחי מונעים מפעם לפעם עיבוד חקלאי באמצעות צו תיחום שטח המאפשר לאכוף את החוק נגד מבנים לא חוקיים לפי תא שטח (בלי צורך בצו נפרד לכל מבנה) ובאמצעות צו שימוש מפריע המאפשר סילוק של המחזיק מן הקרקע כל עוד לא הוכיח את בעלותו עליה. שימוש בצווים אלו נעשה לרוב כנגד מאחזים של יהודים ולא כנגד עיבוד חקלאי של פלסטינים.[4][5][6]

תוכניות לעיבוד קרקעות פלסטיניות בשטח C[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השני של המאה ה-21, איגוד ועדות העבודה החקלאיות הגביר את פעילותו בקרקעות בשטחי C. בין השאר, האיגוד סולל דרכים המאפשרות גישה לאדמות לעיבוד, ומשתמש במעיינות ובנחלים שבאזור ליצירת צנרת ומאגרי מים. לאחר מכן האיגוד מדריך ומממן את העבודה החקלאית של הפלסטינים בשטח. על פי דו"ח של עמותת רגבים, בין השנים 2013–2017 עיבדו פלסטינים כ-7,629 דונם ב-250 אתרים שונים בשטח C. במסגרת זו נסללו מאות דרכים, חולקו מאות מכליות מים, הוקמו מאות מתקני אגירה ובורות מים והוקמו מעל 100 אלף מ"ר של קירות תמך וטרסות.[7]

תוכנית שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הפעיל האיגוד מיזם הנקרא 'שורשים' (בערבית: جذور), שמטרתו לעבד שטחים נרחבים בשטח C ולפתח בהם עיבוד חקלאי ובנייה קלה. המיזם התמקד בתחילה במורדות ההר המזרחיים של גוש עציון וצפון הר חברון, ומשם התפשט לכל רחבי יהודה ושומרון. 90% מהעלות של המיזם מומנה על ידי האיחוד האירופי, ונציגי האיחוד האירופי ברשות הפלסטינית אף נטלו בו חלק פעיל.[8]

תוכניות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן ניהל האיגוד מיזמים דומים לעיבוד קרקעות, בהם 'מיזם שמן הזית', 'מיזם ניהול קרקע ומים', 'מיזם העצמת בעלות פלסטינית על קרקעות ומניעת זליגת כח עבודה ליישובים יהודיים', 'שיקום חממות בגדה המערבית', 'סיוע לרועי צאן במדרון המזרחי של הגדה', 'פליטים פלסטינים בשוליים' ועוד.[9]

פעילות אנטי-ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד ועדות העבודה החקלאיות מתאפיין בעמדות ופעולות המתאפיינות כאנטי-ישראליות, בהן תמיכה בזכות השיבה, האשמת ישראל בטיהור אתני ומדיניות אפרטהייד ותמיכה ב-BDS. כמו כן האיגוד פועל בכלים שונים להסרת הסגר הימי על רצועת עזה.[10][11] עובדים בכירים באיגוד פרסמו כרזות אנטישמיות וגילו שמחה על רצח של יהודים בישראל.[11]

קשרי הארגון עם החזית העממית לשחרור פלסטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד ועדות העבודה החקלאיות מגדיר את עצמו כארגון א-פוליטי ובלתי תלוי. עם זאת, כבר מהקמתו זיהו אותו בפת"ח ובסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי כזרוע החקלאית של ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, המוגדר ארגון טרור במדינות רבות ובהן ישראל, ארצות הברית והאיחוד האירופי. מחבלים בחזית העממית כגון ג'מיל מחמד אסמאעיל אלמג'דלאוי, בשיר אלח'ירי ואובאי עבודי, שחלקם אף הורשעו בישראל בגין חברות בארגון טרור, שימשו בתפקידים בכירים באיגוד ועדות העבודה החקלאיות. לפי עמותת רגבים, האיגוד מקדם פעילות המשרתת את מטרותיה של החזית העממית לשחרור פלסטין, ובד בבד מקבל מימון רב ממדינות באירופה.[12]

באוקטובר 2021 חשף המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים כי ראש חוליית המחבלים שרצחה את רנה שנרב, סאמר ערביד, היה רואה החשבון של איגוד ועדות העבודה החקלאיות.[11] בעקבות זאת הכריז שר הביטחון בני גנץ על איגוד ועדות העבודה החקלאיות כארגון טרור, על פי חוק המאבק בטרור ”בשל היותו זרוע בלתי נפרדת של ארגון הטרור המוכרז "החזית העממית"”.[13] ההכרזה הייתה אחת מתוך 6 הכרזות על ארגונים המזוהים עם החזית העממית לשחרור פלסטין.[14]

על ההכרזה נמתחה ביקורת מארגוני זכויות אדם בישראל. ביולי 2022 הודיעו תשע מדינות אירופיות המממנות את הארגונים כי הן דוחות את ההכרזה של ישראל וימשיכו לממן את ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, בהם איגוד ועדות העבודה החקלאיות, כל עוד לא יוצגו בפניהן ראיות משכנעות יותר.[15] במחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעו כי הם ממתינים למידע נוסף מישראל לגבי הגדרת הארגונים כארגוני טרור.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכים שורשים, עמוד 20
  2. ^ מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים, איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) » NGO Monitor, באתר NGO Monitor, ‏5 בינואר 2022
  3. ^ סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני
  4. ^ דו"ח לוי, פסקאות 56-57
  5. ^ סיכום ועדת המשנה בנושא.
  6. ^ תשובת חופש מידע 2016, שימוש בצווי תיחום ביו"ש.
  7. ^ מכים שורשים, עמודים 11-13
  8. ^ מכים שורשים, עמוד 14
  9. ^ מכים שורשים, עמוד 15
  10. ^ מכים שורשים, עמוד 10
  11. ^ 1 2 3 N. G. O. Monitor, Union of Agricultural Work Committees' Ties to the PFLP Terror Group » ngomonitor, ngomonitor (באנגלית)
  12. ^ מכים שורשים, עמוד 21; הכרזה מס' 371 של שר הביטחון על ארגון טרור
  13. ^ שר הביטחון הכריז על 6 ארגוני החזית העממית כארגוני טרור, באתר nbctf.mod.gov.il
  14. ^ דני זקן, ‏גנץ הכריז על 6 ארגונים של החזית העממית כארגוני טרור, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2021
  15. ^ איתמר אייכנר, 9 מדינות אירופיות נגד ישראל: נשוב לממן 6 ארגונים פלסטיניים שהוגדרו תומכי טרור, באתר ynet, 12 ביולי 2022
  16. ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, ארה"ב דורשת הבהרות על הכרה בארגונים פלסטיניים כארגוני טרור: "ישראל הבטיחה מידע", באתר ynet, 18 באוגוסט 2022