לדלג לתוכן

איגוד ישיבות ההסדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד ישיבות ההסדר
סמל איגוד ישיבות ההסדר
סמל איגוד ישיבות ההסדר
מדינה ישראל
משרד ראשי רחוב המלך ג'ורג' עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 85 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש לא מאויש
מנכ"ל אורי פינסקי
עובדים 16 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ה'תשל"ה, 1975 – הווה
פרסים והוקרה פרס ישראל
hesder.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגוד ישיבות ההסדר הוא ארגון ישראלי שנוסד בשנת תשל"ה (1975), ומאגד את רוב ישיבות ההסדר מול צה"ל ומשרד הביטחון.

האיגוד הוקם בשנת תשל"ה (1975) על ידי מספר ראשי ישיבות ועל ידי יעקב דרורי, שהיה המנכ"ל הראשון של הארגון, במטרה להקים ארגון שיייצג את כל ישיבות ההסדר במגעים ודיונים על השירות הצבאי וזכויות החיילים הדתיים מול צה"ל ומשרד הביטחון, וייצג את הישיבות מול הציבור ובתקשורת[1]. הארגון שם לו למטרה להקים ישיבות רבות המשלבות לימוד תורה עם שירות צבאי משמעותי, לגדל בני תורה ותלמידי חכמים לתורה, יראת ה', ואהבת העם והארץ.

בשנת תשנ"א (1991) קיבל הארגון פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. את הפרס קיבל בשם הארגון הרב חיים יעקב גולדוויכט, שהקים את ישיבת ההסדר הראשונה, ישיבת כרם ביבנה.

החל משנת ה'תשע"ג, האיגוד מוציא את כתב העת 'אסיף', המאגד מאמרים תורניים של תלמידי ורבני ישיבות ההסדר. כמו כן, מפעיל האיגוד את ספריית אסיף, ובה נמצאים אלפי מאמרים שנכתבו בישיבות ההסדר לאורך השנים.

במשך כ-25 שנה שימש הרב אברהם ברון כמנכ"ל האיגוד.[2] לאחר סיום תפקידו פוצל התפקיד לשניים: רמ"ט ורכז הפרט. בתפקיד רמ"ט האיגוד שימשו איתן עוזרי, מולי יסלזון וכיום אורי פינסקי. בתפקיד רכז הפרט משמש אליעזר דויטש ("לייזו"), דמות מוכרת באיגוד, שמטפל בקשר עם הצבא ובפניות הפרט של התלמידים.

הרב זאב קרוב היה אחד מראשי הארגון בשנות הקמתו ודוברו בין השנים תשע"ג-תשע"ה[3]. הרב דוד סתיו שימש בעבר דובר הארגון.

יו"ר מועצת האיגוד היה, עד לפטירתו בשנת ה'תשפ"ג, הרב חיים דרוקמן. כיום במועצת הארגון חברים נציגי ראשי הישיבות הרבנים יהושע ויצמן, צבי קוסטינר, שמואל הבר, שלמה רוזנפלד, דוד פנדל, אייל גריינר, יואל מנוביץ, חיים וולפסון ויוסי אלפסי[4].

משרדי הארגון ממוקמים ברחוב רבי עקיבא בלוד[1].

רשימת הישיבות החברות בארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה היא לפי מה שמופיע באתר הארגון[5]:

קריאות ציבוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשפ"א, לאחר תקיפת הרב אליהו מאלי ביפו, פרסם האיגוד מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון בני גנץ ולשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, בו הוא קרא לפעול להרתעה ביפו וברחבי הארץ[6].

בשנת 2021 פרסם הארגון מכתב לראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם איגוד הישיבות הגבוהות, נגד הפסקת הסבסוד לילדי אברכים[7][8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אודות, באתר איגוד ישיבות ההסדר
  2. ^ בני טוקר, "הצבא לא סופר את הרבנים", באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2017
  3. ^ קובי נחשוני, הרב זאב קרוב הלך לעולמו, באתר ynet, 17 בינואר 2018
  4. ^ דביר עמר, לבקשת צה"ל: גיוס אוגוסט בהסדר יוקדם למרץ הקרוב, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2024
  5. ^ ישיבות הסדר, באתר האתר לבני ישיבות ההסדר
  6. ^ יהונתן גוטליב, מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי: "לא יכול להיות שיהודי יצטרך לפחד ביפו", באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2021
  7. ^ גיא עזרא, ‏ראשי הישיבות הציוניות במכתב חריף לנפתלי בנט, באתר "סרוגים", 8 ביולי 2021
  8. ^ איגוד הישיבות נגד החרגת הציונות הדתית מגזירות ליברמן, באתר ערוץ 7, ד' באב תשפ"א