איגור בוריסוב
 | |
| לידה |
15 ביוני 1942 ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 2022 (בגיל 80) המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת פעילות | 1962–1995 (כ־33 שנים) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
איגור בוריסוב (15 ביוני 1942 – 10 בנובמבר 2022) היה שחקן קולנוע ישראלי. החל לשחק בברית המועצות בסרטים רוסיים ולאחר עלייתו לישראל ב-1977, הרבה לשחק בקומדיות וסרטי בורקס ישראליים, ובסרטי מתיחות בעיקר בבימויו של יהודה בארקן.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם איגור רבינוביץ לבוריס ונדז'דה, בברית המועצות (רוסיה כיום). כשהגיע לגיל 16 הוריו החליטו לשנות את שם המשפחה היהודי בכדי לאפשר לו להתקבל ללימודים גבוהים. בשנות ה-60 וה-70 שיחק בוריסוב בתעשיית הקולנוע בברית המועצות. נישא בסנט פטרסבורג ונולדה לו בת יחידה בשם מירה. בצעירותו הגן על אימו כאשר הותקפה על רקע יהדותה ונאסר על כך (בישראל לאחר עלייתו זכה בשל כך בתואר אסיר ציון). המשפחה תכננה לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל, אולם, זמן קצר לפני העזיבה רבו בני הזוג ואיגור עלה לבדו.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלה לישראל ב-1977. הסרט הראשון בו השתתף היה "שלאגר" בשנת 1979.
בשנת 1985 השתתף בסדרה "התזמורת" עם ג'וליאן שגרן. בשנים 1987–1989 שיחק בשלושה סרטים אמריקאים המספרים אגדות ילדים ידועות, בהפקת חברת קנון גרופ של מנחם גולן ויורם גלובוס.
בשנים 1987 ו-1991 היה אורח בתוכנית הטלוויזיה לילדים "הופה היי", ואף השתתף במופע של התוכנית בשנת 1986.
ב-1992 הוא השתתף בקלטת הווידאו לילדים "שרים וצוחקים", לצד דודו זר, נתן נתנזון וחני נחמיאס.
שיחק ב"הבימה" בשנים 1994 - 1998 בהצגות "ביקור הגברת הזקנה", "הדיבוק" ו"החייל האמיץ שווייק".
בין היתר שיחק בסרטים: "קוני למל בקהיר" (1983), "קומפוט נעליים" (1985), "האינסטלטור" (1986), "השגעון הגדול" (1986), "ניפגש בסיבוב" (1986), "ניפגש בחוף" (1987), "אסקימו לימון 7: אהבה צעירה" (1987), "עבודה בעיניים" (1988)[1], ו"גברת תפתחי זה אני" (1992).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגור התגורר ביפו למעלה מ-30 שנה. מאמצע שנות ה-90 הפסיק להופיע בסרטים. הוא נותר בקשר עם מספר מועט של אנשים, ביניהם יהודה בארקן, הרב יצחק מנחם קרלינסקי ושני שכנים.
בסוף ספטמבר 2022 חש ברע והתאשפז ביוזמתו. איגור בוריסוב נפטר בבית החולים ב-10 בנובמבר 2022, והובא לקבורה בבית הקברות ירקון.[2] בתו, מירה, שמעה על מצבו והגיעה לישראל לפגוש אותו, אולם לא הספיקו לראותו לפני שנפטר.
הותיר אחריו בת, מירה צ'נאקייבה, ונכדים.
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (1963) Третий тайм, "החצי השלישי", בבימוי יבגני קרלוב
- כוכב האושר שובה הלב (1975), בבימוי ולדימיר מוטיל
- Труффальдино из Бергамо (1977), מחזמר לטלוויזיה, בבימוי ולדימיר וורוביוב
- שלאגר (1979), בבימוי אסי דיין
- קוני למל בקהיר (1983). קומדיה, בבימוי יואל זילברג
- קומפוט נעליים (1985). קומדיה, בבימוי יהודה ברקן
- השיגעון הגדול (1986). קומדיה בבימוי נפתלי אלטר
- ניפגש בסיבוב (1986). סרט מתיחות, בבימוי יהודה ברקן ויגאל שילון
- האינסטלטור (1986). בבימוי מיקי בהגן
- ניפגש בחוף (1987). סרט מתיחות, בבימוי יהודה ברקן ויגאל שילון.
- אסקימו לימון 7 - אהבה צעירה (1987). קומדיה, בבימוי וולטר באנר.
- עוץ לי גוץ לי (1987). סרט ילדים, בבימוי דייוויד אירווינג
- היפהפייה הנמה (1987). סרט ילדים, בבימוי דייוויד אירווינג
- עבודה בעיניים (1988). סרט מתיחות בבימוי יגאל שילון
- כיפה אדומה (1989). סרט ילדים, בבימוי אדם ברוקס
- מסיבת גן (1991) - חבר בצמד עם אריק לביא
- גברת תפתחי זה אני (1992). סרט מתיחות, בבימוי יהודה ברקן
- זהו זה (1995)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איגור בוריסוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
איגור בוריסוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- איגור בוריסוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- איגור בוריסוב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- רן בוקר, "היה אדם בודד": כוכב סרטי המתיחות נפטר בשקט, בלי הספדים. גם הקולגות לא ידעו, באתר ynet, 21 ביוני 2023
הצחיק המונים ונפטר לבד: פרידה מכוכב סרטי המתיחות של שנות ה-80, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:42)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דני ורט, קולנוע - העבודה היא חיינו - "עבודה בעיניים״ (1988), כל העיר, 25 במרץ 1988
- ^ איגור בוריסוב באתר GRAVEZ