איגי וקסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגי וקסמן
איגי וקסמן בהופעה בבריכת הסולטן, 1998
איגי וקסמן בהופעה בבריכת הסולטן, 1998
לידה 8 ביולי 1972 (בת 50)
קנדהקנדה טורונטו, קנדה
שם לידה מיה ג'ניפר וקסמן
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1986–הווה (כ־37 שנים)
סוגה רוק, פופ
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, התו השמיני
האתר הרשמי של איגי וקסמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִיגִי (מיה) וקסמן (נולדה ב-8 ביולי 1972 בטורונטו שבקנדה) היא זמרת, מלחינה ופזמונאית ישראלית, זמרת השנה של רשת ג' לשנת 1997.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסמן נולדה בטורונטו שבקנדה בשם מיה ג'ניפר[1] לסימה, שפית במקצועה, ולריצ'רד. ב-1979, כשהייתה בת שבע, עלתה לישראל עם אמה. התגוררה בשכונת בקעה בירושלים. ב-1986 נפטר אביה. באותה שנה אימצה וקסמן את השם הפרטי "איגי", עקב הערצתה לאיגי דיין, מתופף להקת משינה, והחלה את הקריירה המוזיקלית שלה במסגרת הצמד "היפוכונדריה" יחד עם חברתה לספסל הלימודים בבית הספר התיכון, נטע לאור. השתיים, בשיתוף פעולה עם ישי אדר מלהקת נושאי המגבעת, הקליטו מספר דמואים שלא יצאו לאור באופן רשמי, בסגנון א-קפלה כאשר אדר מלווה אותן ברקע באפקטים קלים, ועד לפירוק הצמד בשנת 1989 הן הופיעו בעיקר כחימום לנושאי המגבעת, כאשר אלו כמחווה נהגו לעיתים לפתוח את הופעותיהם בגרסת כיסוי לשירן "האנרכיה בישראל".

בתחילת שנות ה-90, התפרסמה בעיקר בטורי הרכילות וכדוגמנית לעת מצוא[2]. באותה תקופה עברה לתל אביב והחלה להופיע כזמרת במועדונים כמו "רוקסן" ו"הטריפ", כשאיתה להקת ליווי. בעקבות הופעה עם להקת "איפה הילד?" ב"רוקסן" הוחתמה וקסמן בחברת התקליטים "הד ארצי", ובשנת 1995 הוציאה את אלבומה הראשון "אדום", שהוקלט ב-1994 ושאותו הפיק מוזיקלית ועיבד חמי רודנר. וקסמן כתבה את המילים לשירים, ואת הלחנים סיפקו רודנר, שרון הולצמן ורם אוריון. בין שיריה המפורסמים היו "אין לי מה לומר לך", "תישא אותי לאישה" ושיר הנושא. האלבום זכה להצלחה רבה ונמכר בכ-15,000 עותקים, ולחלק מהשירים הופקו קליפים.

ב-1996 שרה באלבום "איפה הילד?" של להקת "איפה הילד?" דואט עם חמי רודנר בשירו "רק בשביל לקבל חיבוק". באותה שנה שרה עם דנה אינטרנשיונל באלבומה "מגנונה" את הדואט "יש בו אש", שכתבה אסתר שמיר והלחינו אינטרנשיונל ועופר ניסים. כמו כן הקליטה גרסת כיסוי ל"בטי בם" של אריאל זילבר, שזכתה להצלחה באותה שנה.

בשנת 1997 הוציאה את אלבומה השני, "לא מחכה יותר לדוור", שגם אותו הפיק רודנר. רוב הלחנים היו של שרון הולצמן. נכללו בו הלהיטים "לא מחכה יותר לדוור", "בדרך למילווקי", "שיר הנגב" ו"לעצום עיניים". בעקבות האלבום זכתה וקסמן בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. גם לאלבום זה הופקו כמה קליפים, וגם הוא זכה לאותה הצלחה שלה זכה האלבום הקודם. פרסום נוסף שזכתה לו באותה שנה היה כחלק מלהקה שהקימה עם ענבל פרלמוטר בבס ובשירה וטל גורדון ואסי לוי בגיטרה ובשירה. הלהקה התפרסמה בזכות שמה הפרובוקטיבי "המזדיינות", אך לא הספיקה להקליט שירים והתפרקה לאחר חזרות אחדות.

איגי וקסמן עם היי פייב בהופעה בבריכת הסולטן, 1998

ב-1998 הקליטה גרסה מחודשת לשיר "מילים יפות" של להקת "גזוז" במסגרת האלבום-פרויקט "עבודה עברית". בשנת 2000 הוציאה אלבום שלישי, "בעדינות", שהפיק מוזיקלית טל שגב. רודנר עדיין היה מעורב ביצירת שירי האלבום. באלבום היו להיטים כגון "צופה בך", "עוד קצת" ו"בעדינות", אבל בכל זאת לא זכה להצלחה רבה.

בשנת 2005 עברה וקסמן לחברת התו השמיני והוציאה סינגל, "תמיד אוהב, תמיד נפגע", ללחן של שרון הולצמן. היה זה סינגל הבכורה של אלבומה "מסתובבים", שיצא ב-2006. וקסמן הלחינה חלק מהשירים, אבל גם האלבום הזה לא זכה להצלחה.

ב-17 באוקטובר 2010 הצטרפה לאורנה דץ ולמיכל אמדורסקי בהגשת התוכנית "יפה לך" בערוץ 24 במקומה של שרון חזיז. ב-2011 המשיכה באותו ערוץ בתוכנית מציאות בשם "היכל התהילה" והודחה בשבוע השני.

ביולי 2015 ציינה וקסמן 20 שנה לאלבום הבכורה המצליח שלה "אדום" במופע חגיגי בבארבי תל אביב. במופע אירחה וקסמן את חמי רודנר ואת מאור כהן. המופע זכה להצלחה ולביקורות אוהדות. באותו חודש הוציאה את הסינגל "אורות וצללים" בשיתוף פעולה עם רם אוריון.

וקסמן מתקלטת ומקריינת בפרסומות.

ביוני 2022 הוציאה סינגל בשם "הספוט עלי".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסמן נישאה לחמי רודנר ב-1995, וב-1999 הם התגרשו. ב-2012 נישאה בשנית לעַתַּי שולברג, שהשתתף בתוכנית "האח הגדול", ובאותה שנה, ביום הולדתה ה-40 של וקסמן, נולדה בתם לילי. ב-2016 נולד לזוג בן.[3] בת דודתה היא המאפרת והיוטיוברית אשלי וקסמן בקשי.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגי וקסמן בוויקישיתוף
  • העמוד של איגי וקסמן באתר היכל התהילה
  • יורם בר, על אדמה מקולקלת, 13 במאי 1988
  • ליאת רון, ‏"אני חולמת להיות פסיכיאטרית. אף פעם לא הייתי קלולס", באתר גלובס, 26 בינואר 2012
  • חגית רון רבינוביץ', ‏"אני מודה: התבגרתי", באתר ישראל היום, 22 ביוני 2012
  • רתם איזק, איגי פופ, באתר את, 10 במאי 2015
  • יעקב לויתם, ‏"כל הפרובוקציה שלי היתה בלוף. הייתי מינית רק בכאילו", באתר ישראל היום, 17 ביולי 2015
  • כשזה אדום: איגי וקסמן חוגגת 20, באתר ynet, 22 ביולי 2015
  • אלכסנדרה לוקש, אדום עולה: איגי וקסמן לוהטת כמו בניינטיז, באתר ynet, 30 ביולי 2015
  • גלי עמרן, 20 שנה ל'אדום': פגישת מחזור נוסטלגית, באתר nrg‏, 30 ביולי 2015
  • עמי פרידמן, איגי וקסמן: "מרגש לראות את הבת שלי שומעת אותי ברדיו", באתר ynet, 15 ביולי 2018
  • יוני פרוים, איגי וקסמן: "בנות, אל תפחדו ללכת על גברים צעירים", באתר ynet, 1 באוגוסט 2018
  • דודי פטימר, ‏הקשיים, סצנת הרוק והיחסים עם חמי רודנר: איגי וקסמן חוזרת לפריצה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2018
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ אמיר עמרמי, איגי מהבלוק, באתר של "רשת 13", 3 במרץ 2006 (במקור, מאתר "nana10")
    2. ^ אורן לב, לא מחכה יותר, מוזיקה, הטור של אורן לב
    3. ^ יפעת הללי אברהם, חזרה לחיתולים: איגי וקסמן ילדה בן שני, מאקו, 28 במרץ 2016