האיגלס

**האיגלס**
**Eagles**
	האיגלס בהופעה, 2008
מקום הקמה	לוס אנג'לס
מוקד פעילות	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1971–1980; 1994–2016; 2017
סוגה	רוק, קאנטרי
חברת תקליטים	אסיילום רקורדס, פולידור רקורדס, גפן רקורדס, קפיטול רקורדס
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (1998)
	eagles.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	דון הנלי; ג'ו וולש; טימותי ב. שמידט
חברים לשעבר
	גלן פריי; רנדי מייזנר; ברני לידון; דון פלדר

האיגלס (באנגלית: The Eagles תרגום מילולי: העיטים, תרגום מוטעה אך נפוץ: הנשרים) היא להקת רוק אמריקאית. הלהקה זכתה להצלחה רבה בשנות ה-70.

שניים מאלבומיה, "Their Greatest Hits (1971–1975)" ו-"Hotel California" דורגו בסוף המאה העשרים על ידי ארגון תעשיית המוזיקה של ארצות הברית כשניים מעשרים האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית. כמו כן, האלבום "Hotel California" דורג על ידי מגזין הרולינג סטון במקום ה-37 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. שיר הנושא של האלבום, "Hotel California", זכה להצלחה רבה. בנוסף, דורגה הלהקה על ידי הרולינג סטון במקום ה-75 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה נוסדה בשנת 1971 בלוס אנג'לס, כאשר לינדה רונסטאדט נפרדה מלהקת הליווי שלה בה היו חברים דון הנלי וגלן פריי. אל השניים הצטרפו רנדי מייזנר וברני לידון, ויחד הקימו ארבעתם את הלהקה. הלהקה חתמה חוזה עם אסילום רקורדס של דייוויד גפן.

אלבומה הראשון, "The Eagles", הוקלט בלונדון ויצא לאור בשנת 1972. האלבום זכה להצלחה מרובה והניב שני להיטים: "Take It Easy" ו-"Witchy Woman".

לאחר ההצלחה חברי הלהקה החלו לעבוד על האלבום הבא, אשר יצא בשנת 1973 תחת השם "Desperado". האלבום, אשר עסק כולו בתרבות המערבונים, הצליח במכירות אך זכה לביקורות פחות טובות מקודמו.

האלבום השלישי של הלהקה יצא בשנת 1974 ונקרא "On The Border". האלבום התאפיין בדגש חזק יותר על פן הרוק בשירים. גם אלבום זה היה הצלחה והניב את הלהיט "Best Of My Love". במהלך העבודה על האלבום צירפה הלהקה את הגיטריסט דון פלדר.

בשנת 1975 הוציאו חברי הלהקה את אלבומם הרביעי, "One Of These Nights", אשר זכה אף הוא להצלחה רבה. קטע אינסטרומנטלי שנכלל באלבום, "Journey of the Sorcerer", התפרסם כמנגינת הנושא של תסכית הרדיו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שהוביל לסדרת הספרים באותו שם. בשנה זו פרש לידון מהלהקה והחליף אותו ג'ו וולש.

בשנת 1976 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף "Their Greatest Hits (1971–1975)" אשר זכה להצלחה רבה כאשר היקף מכירותיו עומד על כ-42 מיליון עותקים,^[2] והוא נחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה.

לקראת סוף שנת 1976 הלהקה הוציאה את אלבומה החדש "Hotel California". האלבום זכה אף הוא להצלחה רבה, במיוחד בזכות השיר "Hotel California" אשר מתאר את התייחסותם הביקורתית של חברי הלהקה לחיי הבוהמה בלוס אנג'לס.

בשנת 1978 עזב מייזנר את הלהקה בעקבות מחלוקת עם חבריו. במקומו של מייזנר הגיע טימותי שמידט.

אלבומה הבא של האיגלס, "The Long Run", יצא בשנת 1979 וזכה להצלחה נמוכה יחסית לאלבומים הקודמים של הלהקה.

בשנת 1980 שחררה הלהקה את אלבום ההופעה החיה "Eagles Live", שהוקלט במהלך סיבוב הופעות של הלהקה.

הלהקה התפרקה בשנת 1982. במהלך השנים בהן חברי הלהקה לא היו ביחד ניסו רוב חברי הלהקה לפתוח בקרירת סולו ואף זכו למספר הצלחות.

בשנת 1994 התאחדה הלהקה כדי להופיע ב-MTV. האיחוד שהיה אמור להיות חד פעמי גרר אחריו סיבוב הופעות שלם שהסתיים בשנת 1996 והותיר אחריו אלבום חדש בשם "Hell Freezes Over". ב-1998, בעקבות כניסת הלהקה להיכל התהילה של הרוק נ' רול, החליטו חברי הלהקה להתאחד בשנית.

ב-2007, הוציאה לאור הלהקה את "Long Road Out of Eden", אלבום האולפן הראשון מזה 28 שנים.

ב-2016 הלהקה התפרקה, אך ב-2017 התאחדה וממשיכה לפעול עד היום.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב הנוכחי

דון הנלי – קולות, תופים, כלי הקשה, גיטרה (1971–1980, 1994–היום)
ג'ו וולש – גיטרה מובילה, קלידים (1975–1980, 1994–היום)
טימותי ב. שמידט – בס, קולות, גיטרה אקוסטית (1977–1980, 1994–היום)

חברים לשעבר

גלן פריי – שירה, גיטרה, קלידים, מפוחית (1971–1980, 1994–2016)
רנדי מייזנר – בס, קולות, גיטרה, גיטרה מקסיקנית גדולה (1971–1977)
ברני לידון – קולות, בנג'ו, מנדולינה, פדאל סטיל (1971–1975)
דון פלדר – גיטרה מובילה, מנדולינה, קולות, קלידים, פדאל סטיל (1974–1980, 1994–2001)