איגנסיו מנואל אלטמירנו
 | |
| צילום מ-1850 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1834 טישטלה, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 1893 (בגיל 58) סן רמו, איטליה |
| מקום קבורה |
Rotonda de las Personas Ilustres |
| שם לידה | Ignacio Homobono Serapio Altamirano Basilio |
| מדינה |
מקסיקו |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
1854–1893 (כ־39 שנים) |
  | |
איגנסיו מנואל אלטמירנו בסיליו או בשמו בלידה Ignacio Homobono Serapio Altamirano Basilio (בספרדית: Ignacio Manuel Altamirano Basilio; 13 בנובמבר 1834 – 13 בפברואר 1893) היה סופר, עיתונאי, מורה ופוליטיקאי ליברלי רדיקלי מקסיקני ממוצא אינדיאני. ספרו "קלמנסיה" (1863) נחשב על ידי רבים לרומן המקסיקני הראשון. אלטמירנו היה משפטן בהכשרתו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגנסיו אומובונו סרפיו אלטמירנו בסיליו נולד בטיסטלה דה גררו (אז במדינת מקסיקו, כיום במדינת גררו שבמקסיקו), ב-12 בדצמבר 1834 והוטבל ב-13 בדצמבר במשפחה ממוצא אינדיאני צ'ונטל. אביו מילא תפקיד פקידותי בכיר וב-1848 התמנה כראש העיר טיסטלה, מה שאיפשר לבנו איגנסיו להרשם לראשונה בגיל 15 לבית ספר. עד אז הוא דיבר בעיקר את שפת הנהואטל שהייתה נפוצה באזור הולדתו. למד בהתחלה קרוא וכתוב ביישוב הולדתו ובהמשך אחרי שכמעט נדחה בגלל גילו התקבל ללימודים ב"מכון הספרותי", מכללה בעיר טולוקה. נעזר במלגה שאותה קיבל מאיגנסיו רמירס שששימש לו כמורה למשפטים. בטולוקה הוא למד ספרדית, לטינית, צרפתית ופילוסופיה ובהמשך למד פילוסופיה ומשפטים במכללת סן חואן דה לטרן במקסיקו סיטי. הוא הפך לחבר באגודות אקדמיות וספרותיות כגון הקונסקבטוריון לאמנויות הבמה, חברת נסאלהואטל, האגודה המקסיקסנית לגאוגרפיה ולסטטסטיקה, הליסאום הידלגו ומועדון אווארז.
פעילותו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלטמירנו היה לתומך נלהב של הליברליזם והשתתף ב-1854 במהפכת איוטלה נגד הסנטניזם, במלחמת הרפורמה לבאחד המחנות הליברליים ובמאבק בהתערבות הצרפתית השנייה במקסיקו ב-1863. בהמשך הקדיש אלטמירנו את עצמו להוראה, ועבד כפרופסור ב Escuela Nacional Preparatoria (בית ספר-מכינה לאומית), בבית הספר הגבוה למסחר ומינהל ובמכללה הלאומית למורים.בנוסף הוא עבד בעיתונאות, יחד עם גיירמו פרייטו ואיגנסיו רמירז, ייסד את העיתון "אל קוריאו דה מקסיקו" ועם גונסלו א. אסטווה, הקים את המגזין הספרותי "אל רנסימינטו". כתב עת אחרון זה הציג סופרים מכל הזרמים הספרותיים, האידאולוגיים והפוליטיים ומטרותיו העיקריות כללו טיפוח תחיית הספרות המקסיקנית וקידום תחושת אחדות וזהות לאומית. הוא ייסד גם העיתונים והמגזינים נוספים, "אל פדרליסטה",El Federalista, "לה טריבונה" ו"לה רפובליקה".
בשנת 1861, הוא כיהן כציר בקונגרס האיחוד במשך שלוש קדנציות, במהלכן דגל בחינוך יסודי חינם, חילוני וחובה. הוא כיהן גם כתובע הכללי של הרפובליקה, תובע, שופט שלום ונשיא בית המשפט העליון של המדינה, וכן כמנהל האדמיניסטרטיבי הראשי של משרד הפיתוח. הוא גם עבד בשירות הדיפלומטי המקסיקני, וכיהן כקונסול בברצלונה ובפריז. בתום אלטמיראנו הקדיש את עצמו להוראה, ועבד כפרופסור בבית הספר הלאומי להכנה, בבית הספר הגבוה למסחר ומינהל ובמכללה הלאומית למורים. הוא גם עבד בעיתונאות, שם, יחד עם גיירמו פרייטו ואיגנסיו רמירז, ייסד את "אל קוריאו דה מקסיקו" ועם גונזלו א. אסטבה, את המגזין הספרותי "אל רנסימינטו". "אל רנסימינטו" הציג סופרים מכל הזרמים הספרותיים, האידאולוגיים והפוליטיים ומטרותיו העיקריות כללו טיפוח תחיית הספרות המקסיקנית וקידום תחושת אחדות וזהות לאומית. הוא ייסד מספר עיתונים ומגזינים, ביניהם "אל קוריאו דה מקסיקו", "אל רנסימינטו", "אל פדרליסטה", "לה טריבונה" ו"לה רפובליקה"
בשנת 1861, הוא כיהן כציר בקונגרס האיחוד במשך שלוש קדנציות, במהלכן דגל בחינוך יסודי חינם, חילוני וחובה. הוא כיהן גם כתובע הכללי של הרפובליקה, תובע, שופט שלום ונשיא בית המשפט העליון של המדינה, וכן כמנהל האדמיניסטרטיבי הראשי של משרד הפיתוח. הוא גם עבד בשירות הדיפלומטי המקסיקני, וכיהן כקונסול בברצלונה ובפריז.
פעילויות ציבוריות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלטמירנו הניח את היסודות לחינוך יסודי חינם, חילוני וחובה במקסיקו ב-5 בפברואר 1882. הוא יהקים את ליסאום פואבלה ואת בית הספר הנורמלי למורים של מקסיקו וכתב מספר ספרים מצליחים ביותר בתקופתו, תוך טיפוח סגנונות וז'אנרים ספרותיים שונים. מחקריו הביקורתיים פורסמו בכתבי עת ספרותיים מקסיקניים. נאומיו פורסמו גם כן. אלטמירנו אהב אגדות, מנהגים ותיאורי נוף מקסיקניים. בשנת 1867 הוא החל לעורר עיניין על ידי ספרים שבהם טיפח ערכים לאומיים. הוא גם עבד כהיסטוריון ומבקר ספרות.
בשנת 1870 הוא התקבל לבונים החופשיים, והגיע לדרגה ה-33 בשנת 1879.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1849: הספרות הלאומית ("La literatura nacional")
- 1870: חג המולד בהרים ("La Navidad en las montañas")
- 1872: אנטוניה ("Antonia")
- 1873: ביאטריס ("Beatriz")
- 1880: חרוזים ("Rimas")
- 1880: סיפורי חורף ("Cuentos de invierno")
- 1886: נופים, אגדות, מסורות ומנהגים של מקסיקו ("Paisajes y leyendas, tradiciones y costumbres de México")
- 1869: קלמנסיה ("Clemencia")
- 1901: אל סרקו ("El Zarco")
- 1959: כלל היצירות הספרותיות ("Obras literarias completas")
- 1986: כלל היצירות ("Obras completas")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי איגנסיו מנואל אלטמירנו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
איגנסיו מנואל אלטמירנו, ברשת החברתית Goodreads
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "איגנסיו מנואל אלטמירנו".