איגרת מעולם האמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"איגרת מעולם האמת" / קורנל מקושינסקי, בהוצאת זמורה ביתן, 2003

איגרת מעולם האמת הוא ספר לבני הנעורים מאת הסופר הפולני קורנל מקושינסקי. הספר יצא לאור בשנת 1949 (במקור: List z tamtego świata), אך בהקדמה לספר מסביר הסופר, שהספר היה אמור לצאת בדצמבר, 1939, אלא שבשל נוראות מלחמת העולם השנייה (שהחלה בספטמבר 1939), הוא יוצא לאור רק ב-1949.[1] המהדורה העברית הראשונה של הספר יצאה לאור בשנת תשט"ו (1956) בהוצאת "עמיחי", ותורגמה על ידי צבי ישיב (ד' אליפלט). בשנת 2003 יצא תרגום מחודש של ענת זיידמן בהוצאת זמורה ביתן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת דיוקנו של עורך דין אפולינרי מרז'צקי, שנפטר לפני למעלה ממאה שנה, נפלה ללא כל התראה מוקדמת מהקיר, וחשפה מכתב, המצווה על כל צאצאי מרז'צקי באשר הם להתכנס ולקרוא את צוואתו. עשרת בני המשפחה התכנסו באחוזה העתיקה והמפחידה, בה התגורר בזמנו הנוטריון, להקראת הצוואה, שלתקוותם מכילה מיליונים. בעל האחוזה הנוכחי, איש ערירי, נוכל ועשיר, הצליח לפתות חלק מבני המשפחה למכור לו את חלקם בירושה, ואילו הם, מצדם, הפתיעו אותו כשתרמו את חלקם שלהם לנצרכים שביניהם.

גדולה הייתה הפתעתם ואכזבתם, כשהתברר להם שהצוואה היא בעצם כתב-חידה, שרק עם פתרונו הם אמורים לזכות באוצר. במהלך החיפושים המייגעים אחר הפתרון נחשפו בני המשפחה לסיפורים על ההיסטוריה של אבי המשפחה המנוח שלהם, על אויביו ועל עיסוקיו והמצאותיו. כל אחד מהם עבר תהפוכות בשהות המשותפת באחוזה, אך השינוי הגדול חל בבעל האחוזה הנוכחי, מר וויצק.

כשמצאו לבסוף את ה"אוצר" הם נוכחו לדעת שכל בני המשפחה יצאו נשכרים ממנו, כל אחד בדרכו שלו.

בני משפחת מרז'צקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרתה - הדודה טובת הלב, הנדיבה והלבבית שמוציאה מפיה רק משפטים המסתיימים בסימן שאלה. תומכת כלכלית באחייניה היתומים.
  • יוזף ויאנק - האחיינים השובבים, "מוכשרים, פיקחים בלי גבול, ידם בכול ויד כול בם".[2] האחד מוזיקאי והשני צייר. מדי כמה חודשים הם נאלצים להעביר את דירתם, כי גם השכנים וגם השוערים למיניהם לא יכולים לשאת את הרעש שהקימו הם וחבריהם, ולעיתים קרובות קצרה ידם מלשלם את שכר הדירה המבוקש.
  • קתרינה - הדודה גדולת הממדים "שהייתה אמנם כבר בת ארבעים ומשהו, אבל כל כך תקיפה ונמרצת, שיכולה הייתה ללא מאמץ להוביל גדוד של צבא נפוליאון למתקפה".[3] ואף כי מתבדחים רבות על חשבונה - כולם אוהבים אותה, עקב חכמתה וטוב לבה. מר פרע הוא המעריץ הגדול ביותר שלה.
  • ראלף - בן הדוד האמריקני, גבוה ודק, פיקח, בעל חוש הומור שקולח מפיו ולב רגיש. הוא בן 18 בלבד, ומאוהב עד כלות ביאנינה.
  • יאנינה - העלמה הנאה והביישנית "שיש לה עיניים בצבע אגוז, שלפעמים מחזירות ברק, ואז הן בצבע זהב", כדברי ראלף. העלמה היא תופרת בודדה וענייה.[4]
  • אלויזי מרז'צקי - "רוקח, איש ריב ומדון הנוטה להסתכסך עם כל העולם"[5] אך במהלך הסיפור מסתבר שיש לו אישה חולה, שמונה ילדים והוא שקוע בחובות. הוא גם הראשון שפיענח את כתב החידה, אך לא שיתף איש בפתרון.
  • האלמנה זופיה מרז'צקי ובנה, ילד יפה תואר ועיוור בשם מאציי.
  • האדון וויצך מרז'צקי - הבעלים הנוכחיים של האחוזה. אדם כיליי וגרגרן, שנאלץ לשבת בכיסא גלגלים מחמת ממדי גופו הענקיים. עקב נכותו הוא נאלץ לארח את כל החבורה באחוזתו, אך מבקש להאכיל אותם באוכל דל, ופורש לחדר מרוחק כדי שלא יצפו בארוחותיו שלו. בעזרת מנהל המשק שלו, מתגברים האורחים על מגבלה זו.
  • מר פרע - מנהל המשק של האדון מרז'צקי. הוא אמנם איננו בן המשפחה, אך מעורב בסיפור בעצותיו וברגשותיו האנושיים. בעל תכונה משונה: אין לדעת אל מי הוא מדבר, משום ש"עינו השמאלית מעולם לא ידעה מה עושה העין הימנית".[6]

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר קולח בקריאה, הן בשל העניין והמתח שבעלילה, והן בשל ההומור השופע שבו נכתב. כך, למשל, מתאר המחבר את בית האחוזה הישנה:

הבית הגדול בפשיפלוציה עשה רושם כאילו עשרה בנאים בנו אותו בעת ובעונה אחת, ולא זו בלבד אלא שחמישה מהם היו מטורפים, וחמשת האחרים החליטו להוציא זה את זה מהכלים. חלק אחד של הבית היה נמוך, השני גבוה, חלק אחד היה מעוקל, והשני ישר. גם החלונות נקבעו בגבהים שונים. מהקירות צמחו צריחים, ומהגגות - ארובות בגבהים שונים. מספרן היה כה רב, שאפשר היה לחשוב שהבית המפלצתי אינו אלא סניף של הגיהנום בפשיפלוציה והסביבה, וכי בסניף זה בוערת האש לעד בדיוק כמו בסניף המרכזי"

איגרת מעולם האמת, עמ' 111

בעקיפין, מעלה הספר על נס יחסי אנוש וערכים חברתיים מעבר לשלטונו המתעתע של הכסף. בביקורת, שנכתבה בפולנית בשנת 2014 מסכם הסופר את ביקורתו בכך, שהספר הוא צבעוני, עסיסי, שופע חום ומקסים.[7]

עם כל זאת, לא נמצאו כמעט ביקורות נוספות על הספר מתקופת פרסומו, או ערכים בוויקיפדיות השונות, כולל פולין. כפי שמעיד הסופר בעצמו, על אף שהספר נכתב בשנת 1936, הוא פורסם רק ב-1949, עם תום מלחמת העולם השנייה. פולין הייתה אז קומוניסטית, תחת השפעתה של ברית המועצות בשלטון סטלין, וייתכן שהספר לא היה לרוחם של השלטונות. היה זה ספרו האחרון של קורנל מקושינסקי.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וראו את "דבר המחבר" בספר: קורנל מקושינסקי, איגרת מעולם האמת, מפולנית: ענת זיידמן, זמורה ביתן, 2003: "ספר זה היה אמור לראות אור בדצמבר 1939, והוא היחיד ששרד מבין חמישה ספרים שכתבתי בזמן המלחמה. ארבעת הספרים הנותרים נחמסו בידי 'הבוזזים' והפכו לגזרי נייר, ייקח אותם האופל, כמו שהם לקחו את כתבי! [...] דברים כה נוראים קרו בעולם, שבהשוואה אליהם כל פרי דמיון נראה חיוור, עלוב וחסר חשיבות עד מאוד. אך חשבתי לעצמי שגם בספר עלוב זה אפשר למצוא קורטוב של עליזות ונחת [...] לכן אני מעז להציע לנוער הפולני במתנה את הספר הזה והעליצות הקטנה המסתתרת בו, ואני עושה זאת באהבה גדולה מכל הלב"
  2. ^ איגרת מעולם האמת, עמ' 18
  3. ^ איגרת מעולם האמת, עמ' 42
  4. ^ איגרת מעולם האמת, עמ' 78
  5. ^ איגרת מעולם האמת, עמ' 63
  6. ^ איגרת מעולם האמת, עמ' 92
  7. ^ הספרייה המספרת (בפולנית)
  8. ^ יחיעם פדן, "על הסופר", בתוך: איגרת מעולם האמת, עמ' 317 - 319