אידה לונסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אידה לונסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1889
פטירה 19 במרץ 1924 (בגיל 35 בערך)
מקצוע סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אידֶה לונסקייידיש: אידע לונסקי; 1889, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 19 במרץ 1924, וינה, אוסטריה) הייתה מורה וסופרת ילדים בווילנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידה לונסקי נולדה בשנת 1889 בעיירה סלונים שבפלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), בתו של שמואל אשר הלוי לונסקי, מלמד, ואחותו הצעירה של חייקל לונסקי (1881–1942), פולקלוריסט וביבליוגרף, ספרן ספריית שטראשון במשך כחצי מאה והיסטוריון של יהדות וילנה. בילדותה, בשנת 1896, עברה עם הוריה לעיר וילנה, ושם סיימה את לימודיה בבית ספר תיכון רוסי ובבית ספר יהודי. למדה פדגוגיה באוניברסיטת ברלין, ומשנת 1911 ועד מותה עבדה כמורה למדעי הטבע בבתי ספר ציבוריים יהודיים ובתיכון יהודי בווילנה.

ב-1914 החלה לפרסם סיפורים לילדים בעיתון הילדים הראשון ביידיש, "גרינינקע ביימעלעך" (עצים ירקרקים), ובהמשך כתבה גם ביומון הווילנאי "ווילנער טאָג" ובעיתון המצויר לילדים "שִׁבֳּלִים" (שיבולים) שהופיע בוורשה בהוצאת "תרבות" בשנים 192223. בשנת 1922 הופיע קובץ סיפוריה "דערציילונגען וועגן ווילדע מענטשן" (סיפורים על בני אדם פראיים).

בקיץ 1923 חלתה בשחפת ונסעה להתרפא בווינה, שם נפטרה ב-1924, כבת 35 במותה.

לכבוד יום השנה למותה, ב-1925, ראה אור הספרון "דער איַיז פּעריאָד" (תקופת הקרח) בעריכת אחיה, חייקל לונסקי, ובו יצירותיה ומאמרים על אודותיה מאת ש"ל ציטרון (ציטראָן), זלמן רייזן (רייזען) וגרשון פלודרמאכר (פלודערמאַכער).

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דערציילונגען וועגן ווילדע מענטשן: מיט בילדער (באארבעט לויט פארשיידענע קוועלן), וילנה: די יִיד. צענטר. שולאָרגאַניזאַציע (דפוס ב' ציונסאָן), תרפ"ב 1922. (הספר, בארכיון האינטרנט)
  • דער איַיז פּעריאָד, וילנה: ב' ציונסאָן און קאָמפּ., תרפ"ה 1925. (הופיע לאחר מותה. עם מאמרים על אודותיה מאת ש"ל ציטרון, זלמן רייזן וגרשון פלודרמאכר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]