אידיאליזציה והמעטת ערך
בתיאוריה הפסיכואנליטית, אידיאליזציה והמעטת ערך הם מנגנוני הגנה שהאדם מגייס כדי להתמודד עם רגשות בלתי נסבלים. מנגנון ההגנה שאחראי על כך נקרא פיצול, המאפשר לאדם להתמודד עם הקונפליקט הרגשי, באמצעות חלוקת האובייקטים בחייו ל"טובים" ו"רעים".[1]
בהתפתחות הילד, אידיאליזציה והמעטת ערך הם שלב נורמלי בהתפתחות. לדוגמה, בשיר "לאבא שלי יש סולם" יש האדרה של האבא, ודרך סיפוק צורך זה, צומחת בהדרגה אצל הילד היכולת להרגעה עצמית, היכולת לוויסות רגשות או צרכים, היכולת למחויבות והתמסרות לערכים ואידיאלים. ביטויים בוגרים של הצורך הזה ניתן לראות בתופעות נורמליות כמו אהבה רומנטית, הדעה הרווחת היא שהרומנטיקה היא אשלייתית, מורכבת מאידיאליזציה ילדותית וחולפת, המפנה את מקומה לנקודת מבט אמיתית ואובייקטיבית הנשארת לאורך זמן, ושאותה יש לאמץ באופן בוגר.[2] כמנגנון הגנה, המעטת ערך משמש לייצוב ההערכה עצמית ומשמש להרחקת רגשות קנאה או פחד מאובדן ותלות.
במהלך שלב התפתחות בילדות, אנשים הופכים להיות מסוגלים לתפוס אחרים כאובייקטים מורכבים, המכילים מרכיבים טובים ורעים כאחד. אם שלב ההתפתחות נפגע (למשל, כתוצאה מטראומה), מנגוני ההגנה הללו עשויים להימשך גם בבגרות.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרעת אישיות גבולית
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית
- קסם אישי שטחי
- האדרה עצמית
- דיסוננס קוגניטיבי
- אשליות חיוביות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Marcia Kraft Goin, MD, Borderline Personality Disorder: Splitting Countertransference, Psychiatric Times 15, 2006-08-25
- ^ Nelisha Wickremasinghe, DProf., Idealizing Others in Romantic Love, Psychology Today (באנגלית אמריקאית)
