אידיוטים שימושיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן ערך על מושג היסטורי שרובו מוקדש לשימושים של המושג באחרונה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אידיוטים שימושיים הוא כינוי גנאי ששימש בשיח הפוליטי לתיאור תומכיה של ברית המועצות במדינות המערב והיחס שהעניק להם המשטר הסובייטי. תומכים אלה היו בעיקר ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים. לאחר תום המלחמה הקרה השימוש במושג התרחב, אך הפך לפחות ברור.

תולדות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור המונח תיאר את היחס הנאיבי של אותם תומכים כלפי המעשים אותם ביצעה ברית המועצות, כדוגמת הטיהורים הגדולים של סטלין, והטלת הספק בהאשמות של המערב כלפי אותם המעשים, לעומת האופן הציני שבו המשטר הסובייטי ניצל את אותם התומכים התמימים לצורך השגת מטרותיהם. נהוג לשייך ללנין את טביעת המונח "אידיוטים שימושיים מהמערב", ביחס למפלגות וארגונים במערב התומכים באופן אוטומטי בברית המועצות, אם כי מעולם לא נמצאו בכתבי לנין עדויות לכך. האזכור המוקדם ביותר של המונח נמצא רק ב-1948 במאמר בניו יורק טיימס[1].

שימוש מאוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום יש המשתמשים בכינוי הגנאי כלפי יריביהם באופן דומה לשימוש שנעשה בו כלפי תומכי ברית המועצות. מטבע הדברים, טיבה של האנלוגיה הוא סובייקטיבי.

שימוש עיקרי במונח כיום הוא בהתייחסות לקבוצות ואנשים המביעים תמיכה בדיקטטורות, ארגונים רדיקליים וקבוצות טרור אסלאמיסטיות[2][3]. לעיתים, קבוצות שמאל רדיקלי, פעילי שלום, פציפיסטים ואף ארגוני זכויות אדם מכונים על ידי מתנגדיהם "אידיוטים שימושיים של האסלאם"[4]. המשתמשים במונח זה טוענים שחלק מארגונים אלה, החורתים על דגלם את עקרונות ההומניזם וזכויות האדם, מעלימים-עין ממעשי זוועה, טבח, טרור, פרעות, פשעים נגד האנושות והפרות זכויות אדם שלא היו נסבלים במדינות מערביות, מצד הארגונים בהם הם תומכים. יש המסבירים תופעה זו בגזענות של ציפיות נמוכות, שלטענתם קיימת בקרב אותם ארגונים, הגורמת להם להיות סלחנים לגבי מעשי זוועה והפרות זכויות אדם מצד אותם ארגונים וקבוצות הנתפשים כנחותים מוסרית מהעולם המערבי הנאור והדמוקרטי.

דוגמה לכך היא תיאורו של העיתונאי בן-דרור ימיני את הפגישות שקיים נועם חומסקי עם בכירי חזבאללה[5]. ימיני כינה כך גם את ריצ'רד פאלק, שליח מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, אשר צוטט בהצדקת פיגועי התאבדות בטענה שזו דרך מאבק לגיטימית של הפלסטינים[6] ואף טען במאמר שחמאס איננו ארגון טרור[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏"COMMUNIST SHIFT IS SEEN IN EUROPE; Tour of Two Italian Leaders Behind Iron Curtain Held to Doom Popular Fronts", Arnold Cortesi; New York Times June 21, 1948 p. 14 ‏[1]
  2. ^ בן-דרור ימיני, מכתב לאידיוט שימושי, Nrg, ‏27/01/11
  3. ^ Browne, Anthony (1 באוגוסט 2005). "Fundamentally, we're useful idiots". The Times (London). אורכב מ-המקור ב-2006-01-08. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2010. 
  4. ^ Amil Imani, Islam's Useful Idiots, American Thinker, August 07, 2006
  5. ^ בן-דרור ימיני, אידיוטים שימושיים, Nrg, ‏21/05/10
  6. ^ LAZAROFF, TOVAH (26 במרץ 2008). "UNHRC appointment infuriates Israel". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2020. 
  7. ^ Falk, Richard (16 ביולי 2007). "Slouching Toward a Palestinian Holocaust". The Transnational Institute. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2020. After winning the Palestinian elections, Hamas was castigated as a terrorist organization that had not renounced violence against Israel and had refused to recognize the Jewish state as a legitimate political entity. In fact, the behavior and outlook of Hamas is more complex and diverse