אידיוט (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אידיוט
Идиот
כריכת מהדורת 1993
כריכת מהדורת 1993
מידע כללי
מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי
שפת המקור רוסית
סוגה רומן
מקום התרחשות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות שנות ה-60 של המאה ה-19 (18671868) עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1869
הוצאה בעברית
הוצאה מצפה (מהדורה ראשונה)
תאריך 1929 (מהדורה ראשונה)
תרגום ש' הרברג (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות ראה תרגומים לעברית
מספר כרכים 2 (מהדורה ראשונה)
סדרה
ספר קודם המהמר עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא הבעל הנצחי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001285812, 001380050, 001380052, 001380051, 001258259
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אידיוט (או האידיוט; ברוסית: Идиот) הוא רומן מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי שנכתב בשנים 18681869. הספר נחשב לאחד הרומנים החשובים יותר של דוסטויבסקי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך מישקין, בן למשפחה מיוחסת שהוא הצאצא האחרון שלה, חוזר לסנקט פטרבורג לאחר שהייה ארוכה בשווייץ, שם היה מאושפז בשל מחלה. אין לו כמעט דבר פרט לבגדים שלעורו, אך הוא אופטימי וידידותי בצורה יוצאת דופן. סגנונו החברותי, הישיר והפתוח הם שמקנים לו את התואר "אידיוט", אף שהוא ניחן בראייה חדה למדי, התנהגותו נדמית תמימה מאוד.

ברכבת לסנקט פטרבורג מתחבר מישקין עם רוגוז'ין, פרחח הולל שירש הון מאביו הסוחר. הלה מספר לו על תשוקתו לנסטסיה פיליפובנה, יפהפייה ידועה לשמצה בשל התנהגותה ואורח חייה. הנסיך מגיע אל ביתו של הגנרל יפאנצ'ין, בעלה של קרובת המשפחה האחרונה של הנסיך, ומתיידד עם בני הבית. משהוא רואה את תמונתה של נסטסיה הוא נתקף תשוקה עזה לראות אותה.

הנסיך מגיע למסיבה אותה עורכת נסטסיה, ורואה כיצד רוגוז'ין השתוי מציע לה הון עתק כדי שתלך איתו. הוא מציע לה נישואין כדי להציל אותה, אך היא מסרבת לקבל את עזרתו ובורחת עם רוגוז'ין, שהופך מחבר קרוב לאויבו של הנסיך ואף מנסה לרצחו.

אנו פוגשים שוב בנסיך לאחר שעברו מספר חודשים, ועברו עליו מספר חוויות נוספות בחברת נסטסיה. הוא מגיע לעיירת קיט שבה מתגוררת משפחת הגנרל יפאנצ'ין ומחדש את קשריו עם בני המשפחה, שם הולכים ומתחזקים קשריו עם בתם הצעירה, אגלאיה. אולם לבסוף משליך הנסיך את כל מה שהיה לו כדי להינשא לנסטסיה, וזו בורחת ממנו חזרה אל רוגוז'ין, שרוצח אותה. כתוצאה מכך שוקע הנסיך בטירוף, ואגלאיה משליכה את עצמה לנישואים לא מאושרים.

תוכני הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי בספר מביע דוסטויבסקי ביקורת כלפי החברה הרוסית, והצורה בה היא פוגעת בערכי החמלה ואהבת האדם שאותם מייצג הנסיך. הוא יוצא נגד תהליכי השינוי שעברו על רוסיה באותה תקופה, אך לא נרתע גם מביקורת עצמית על ביקורתו, שאותה הוא שם בעיקר בפיו של הנסיך, שמצבו הנפשי מעורער והבנתו את המציאות לאשורה אינה ברורה, ובפיו של לבדייב, קמצן ושקרן בוגדני שמוזכר גם כפרשן אפוקליפסה, תחום שדוסטויבסקי תיעב. כמו כן מביא דוסטויבסקי נאום ארוך על מהות החיים כפי שהם משתקפים דרך עיניו של איפוליט, נער צעיר הגוסס משחפת המייצג את הריקנות שבגישה הניהיליסטית שרווחה באותה התקופה, אך מיד שם את אותו הנאום ללעג ולקלס בעיני שומעיו. האמביוולנטיות של הסיפור והטראגיות של דמויותיו מבליטה את קווי האופי של החברה שבה פועלות דמויות הסיפור. יש הרואים בדמותו של הנסיך מישקין סוג של "ישו" המתקשה להתנהל בחיים כפי שהם.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]