אידלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אידלי
Idli Sambar.JPG
מאכלים
סוג מנת אורז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים אורז, שעועית שחורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אידלי (מבוטא: ɪ d l iː) הוא מאכל שמקורו בהודו.

האידלי הוא מעין סוג של "עוגות אורז" או "קציצות אורז" מלוחות. מקורו של המאכל הוא בתת-היבשת ההודית. האידלי מוגש בדרך כלל בארוחת הבוקר באזור דרום הודו וסרי לנקה.

תהליך ההכנה של האידלי מבוסס על אידוי של בלילה המורכבת מעדשים שחורות מותססות ואורז. תהליך התסיסה מפרק את העמילנים כך שתהליך חילוף החומרים של הגוף (המטבוליזם) בעיכול המנה הוא קל יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האידלי המודרני מוזכר בכמה יצירות הודיות קדומות. ביצירה Vaddaradhane הכתובה בשפת הקאנדה משנת 920 לספירה מוזכר המאכל בשם "iddalige", שהוכן מבלילה של שעועית שחורה (Vigna mungo).[1] מחבר האנציקלופדיה הקנאדית המוקדמת ביותר משנת 1025 לספירה, מתאר את הכנת המזון הזה על ידי השריית שעועית שחורה טחונה דק בחובצה (משקה חלבי), ולאחר מכן ערבוב של העיסה עם מים צלולים שעברו הגבנה ותבלינים.[2] מלך אימפריית חלוקיה המערבית ששלט באזור שכונה כיום קרנאטקה, כלל מתכון לאידלי באנציקלופדיה שלו, מנסולאסה (בשנת 1130 לספירה) בשפה הסנסקריט. בקרנאטקה, האידלי בשנת 1235 לספירה מתואר כ"קליל, כמו מטבעות בעלי ערך גבוה", מה שמרמז שכנראה המאכל אז לא היה מבוסס על אורז.[3] המזון שהוכן באמצעות מתכון זה נקרא כיום אידלי אודינה במדינת קרנאטקה.

המתכונים המתוארים ביצירות ההודיות העתיקות האלו מבוססים על שלושה היבטים מרכזיים שקיימים גם במאכל האידלי המודרני:

  • שימוש באורז (ולא רק בשעועית שחורה)
  • התססה ארוכה של חומרי הגלם
  • שימוש בצורת בישול של אידוי כדי לקבל מלאות.

התייחסות למה שנראה כמתכונים לאידלי המודרני מופיעים בכתבים ההודיים רק לאחר שנת 1250 לספירה.

היסטוריון המזון K.T. Achaya משער שייתכן והמתכון המודרני לאידלי מקורו באינדונזיה של ימינו, שיש לה מסורת ארוכה של מזון מותסס. לדבריו, הטבחים שהיו מועסקים על ידי מלכי ההינדים של הממלכות ההודיות עשויים היו להמציא את האידלי המאודה, ולהחזיר את המתכון להודו במהלך השנים 800–1200 לספירה.[4][5] K.T. Achaya הזכיר מאכל אינדונזי בשם "קדלי", שלדבריו היה כמו אידלי.[6]

היסטוריונים מגוג'ראטי מאמינים כי סוחרי טקסטיל סוראשטריאניים הם שהכניסו את האידלי לדרום הודו במהלך המאה העשירית והמאה ה-12; יש אפילו טענות כי תערובת של אורז ושעועית שחורה שנטחנו ועורבבו יחד ליצירה של עוגות מקורם במדינת גוג'ראט.[7] יצירה בשפה הגוג'ראטית משנת 1520 לספירה מזכירה את האידלי כ idari, ומזכירה גם גרסה שעברה התאמה מקומית (גרסה לא מותססת של dhokla).[8]

אזכורים מוקדמים בשפה הטמילית מתוארכים למאה ה -17.[9][10] בשנת 2015, הכריזו בצ'נאי על ה-30 במרץ כ"יום האידלי העולמי".[11]

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרכי הבסיס להכנת האידלי הם אורז לא מבושל ושעועית שחורה שהושרו במים כל אחד בנפרד, לארבע שעות לפחות, או אף ללילה שלם. ניתן להוסיף תבלינים כמו זרעי חילבה בזמן ההשריה לקבלת טעמים נוספים. לאחר ההשריה, העדשים טחונות לעיסה דקה והאורז נטחן בנפרד גס, ואז יש לשלב ביניהם ולהתסיס את התערובת כלילה עד ש נפחה יוכפל. לאחר התסיסה אפשר לשמור חלק מהבלילה לטובת האצת ההתססה במנה הבאה. את בלילת האידלי המוגמרת מכניסים לתבניות משומנות של מגשי אידלי לאידוי. התבניות המחוררות מאפשרות לבשל את האידלי באופן אחיד. [12]

הגשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שאידלי פשוטים הם עדינים בטעמם, התבלינים הם חלק חיוני בהגשה. אידלי מוגשים לעיתים קרובות עם סמבר אך זה משתנה מאוד לפי האזור והטעם האישי. אידלי מוגשים לעיתים קרובות עם צ'אטני (על בסיס קוקוס), צ'אטני קארה (על בסיס בצל) או קארי דגים פיקנטי. תערובת תבלינים יבשים, פודי, נוחה לשימוש בזמן נסיעה.

וריאציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ההגירה של תושבים מדרום הודו וסרי לנקה למקומות שונים ברחבי העולם, נוצרו וריאציות רבות על אידלי בנוסף לאינספור וריאציות מקומיות. מרכיבים שקשה להשיג ומנהגי בישול שונים דרשו שינויים גם במרכיבים וגם בשיטות. אורז מבושל יכול להפחית את זמן ההשריה בצורה ניכרת. ניתן להשתמש גם באורז טחון או קרם אורז הנקנה מוכן בחנויות.[13] באופן דומה, ניתן להשתמש בסולת או בדייסת חיטה להכנת אידלי מחיטה.[14] ניתן להוסיף יוגורט על מנת לספק את הטעם החמצמץ לבלילות בלתי מותססות. תערובות ארוזות מראש מאפשרות הכנה כמעט מיידית של אידלי.[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.dtnext.in/News/TopNews/2019/08/01003156/1169225/Tracing-origins-of-idli-dosa-and-sambar.vpf
  2. ^ Edward R. Farnworth 2003, p. 11.
  3. ^ K. T. Achaya 1994, p. 90.
  4. ^ K.T. Achaya (1 בנובמבר 2003). The Story of Our Food. Universities Press. עמ' 80–. ISBN 978-81-7371-293-7. 
  5. ^ D. Balasubramanian (21 באוקטובר 2004). "Changes in the Indian menu over the ages". The Hindu. 
  6. ^ "Idli saga: A study into the origin of the South Indian dish". 
  7. ^ "Celebrating the moon-faced health food on World Idli Day". OnManorama (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2020. 
  8. ^ Achyut Yagnik; Suchitra Seth (24 באוגוסט 2005). Shaping Of Modern Gujarat. Penguin Books Limited. עמ' 24. ISBN 978-81-8475-185-7. 
  9. ^ Vikram Doctor (28 באפריל 2007). "Idli saga: A study into the origin of the South Indian dish". Economic Times. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2014. 
  10. ^ K.T. Achaya (5 במרץ 2009). The Illustrated Foods of India. OUP India. ISBN 978-0-19-569844-2. 
  11. ^ "World Idli Day 2018: Here's The Intriguing Story Behind This Delicious Day". NDTV. 30 במרץ 2018. 
  12. ^ "Idlis in jackfruit leaves". Aayi's Recipes. 2006. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2014. 
  13. ^ "Idli using Cream of Rice". Edibly Asian. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2014. 
  14. ^ Geeta, Seth. "Rava Idli : (Cream of wheat or sooji idli)". North India Cooking. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2014. 
  15. ^ "instant idli mix". Tarla Dalal. Sanjay & Co. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2014.