אידסון לואי מילרד ברנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אידסון לואי מילרד ברנס
Eedson Louis Millard Burns
ברנס
ברנס משוחח עם משה דיין.
לידה 17 ביוני 1897
קוויבק, קנדה Canadian Red Ensign 1870-1898.jpg
פטירה 13 בספטמבר 1985 (בגיל 88)
קנדה קנדהקנדה
כינוי "טומי"
השכלה
השתייכות צבא קנדה
שנות הפעילות 1914-1959 (כ־45 שנים)
דרגה לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הבריגדה המשוריינת הרביעית
מפקד הדיוויזיה השנייה
מפקד הדיוויזיה החמישית
מפקד הקורפוס הראשון
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
אות מסדר קנדה
אות השירות המצוין
אות מסדר האימפריה הבריטית
הצלב הצבאי
אות הכוחות הקנדיים
תפקידים אזרחיים
דיפלומט. ראש מטה משקיפי האו"ם בישראל (1954-1956).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אידסון לואי מילרד "טומי" ברנסאנגלית: Eedson Louis Millard "Tommy" Burns, כונה בקיצור: E. L. M.;‏ 17 ביוני 1897 - 13 בספטמבר 1985) היה גנרל ודיפלומט קנדי, אשר שימש כראש מטה משקיפי האו"ם בישראל במשך שנתיים משנת 1954 עד שנת 1956.

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנס נולד ב-17 ביוני 1897 בקוויבק שבקנדה. אביו היה קצין מטה במיליציה. הוא התגייס לצבא קנדה, ושירת ב"גדוד ההוסרים ה-17 הדוכס מיורק". בשנת 1913 הועלה לדרגת סרג'נט. בשנת 1914 הוא הפך לבוגר המכללה הצבאית המלכותית של קנדה בקינגסטון. בשנת 1915 הועלה לדרגת לוטננט שני, ושירת בחיל ההנדסה.

הוא שירת בקנדה עד מרץ 1916, ואז נשלח ללחום בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, במסגרת הדיוויזיה השלישית. הוא לחם במסגרת ההנדסה המלכותית הקנדית בין 1916-1918, וב-1917 מונה כקצין מטה בבריגדה התשיעית. הוא שימש גם כקצין קישור בין החיילים לבין מפקדת הבריגדה. בשנת 1919 הוצב בסנט ג'ון כקצין הנדסה.

במשך שנה וחצי הוא למד בבית ספר להנדסה צבאית באנגליה. הוא היה מורה במכללה המלכותית הצבאית של קנדה באונטריו. בשנת 1924 הוא מונה כמדריך להנדסת שדה. הוא למד במכללת צוות בהודו הבריטית, ולאחר מכן חזר לקנדה בשנת 1930. בשנת 1939 כבר החזיק בדרגת לוטננט-קולונל.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, ברנס קיבל פיקוד על הבריגדה המשוריינת הרביעית, ומאוחר יותר על הדיוויזיה השנייה והדיוויזיה החמישית (ינואר 1944 - מרץ 1944). החל ממרץ, 1944, הוא פיקד על הקורפוס הראשון במסגרת הזירה האיטלקית, אולם הישגיו היו שנויים במחלוקת והוא הוחלף בנובמבר 1944 בידי צ'ארלס פולקס.

לאחר המלחמה הוא כיהן כסגן שר לענייני יוצאי צבא. בשנת 1950 הוא שימש כנשיא ארגון UNAC.

שירות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 1954 הודח הגנרל הדני ואגן בניקה מתפקידו כראש מטה משקיפי האו"ם בישראל, וברנס מונה במקומו. לדברי ברנס הוא קיבל את התפקיד משם ש"ראיתי חובה והזדמנות לעצמי לעשות דבר מה למען האו"ם והשלום". ברנס הגיע לישראל ב-18 באוגוסט ונפגש עם משה שרת, פנחס לבון ומשה דיין. יום לאחר מכן נפגש עם הגנרל בניקה ויחד עמו ערך סבב ביקורים בבירות ברחבי המזרח התיכון. בין היתר ביקר בקהיר, דמשק ורבת עמון.

ברנס כיהן בתפקיד זה בתקופה קשה של מתיחות עזה בין ישראל לשכנותיה. בתקופתו התרחשו פעולות התגמול ומשבר סואץ. הוא נודע בניסיונותיו להשיג הסכם שלום קבוע שיחליף את הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. בשנת 1956 פרש מתפקידו. הוא שימש כמפקד הראשון של כוח החירום של האומות המאוחדות. הוא פרש מתפקידו בדצמבר 1959. על שירותו בישראל כתב בשנת 1962 ספר בשם "Between Arab and Israeli" ("בין ערבים וישראלים").

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 כתב ספר בשם "General Mud: memoirs of two World Wars" ובשנת 1976 כתב ספר נוסף בשם "Defense in the Nuclear Age". הוא מת בקנדה ב-13 בספטמבר 1985.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]