אידרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אידרא הוא שמם של שלושה מאמרים בספר הזוהר, אידרא דבי משכנא ובה סודות המשכן שעשה משה רבנו, אידרא רבא, ואידרא זוטא. פירוש המילה אידרא (בארמית) הוא גורן. מאמרים אלו נקראו בשם זה כיוון שבמהלך אמירתם ישבו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי סביב רבם בצורת גורן עגולה. יש שרצו לפרש את המילה אידרא כדמיון לעצמות הדג הנקראים גם הם אידרה, ורצו לומר שכשם שכל העצמות הקטנות חוברות לעמוד השידרה כך התלמידים קשורים לרבם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר האידרא זוטא נאמר על פי הזוהר ביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. מאמר זה נקרא אידרא זוטא משום שהוא קצר בתוכנו בהרבה מן האידרא רבא ומשום שמספר התלמידים שהשתתפו בו, היה קטן יותר. במעמד האידרא רבא השתתפו עשרה חברים- רשב"י, בנו רבי אלעזר ועוד שמונה תלמידים, אך לקראת סוף המעמד, מתו שלושה מן התלמידים, כך שבאידרא זוטא נותרו רק שבעה משתתפים בסך הכל. אותם תלמידים שנותרו בחיים, לא משו מביתו של רבי שמעון מיום "האידרא רבא" עד ליום הסתלקותו מן העולם- "האידרא זוטא".

באורים על האידרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנת האידרא קשה מאחר שבה רוכזו עיקרי תורת הסוד ועל האידרא נכתבו פירושים רבים.

  • אדיר במרום לרמח"ל על האידרא רבא.

מלבד פירושים אלו, יש על האידרא את הפירושים שנכתבו על כל הזוהר כמו אור יקר של הרמ"ק, הסולם של הרב אשלג ועוד.

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעדות המזרח וכן אצל חלק מהחסידים נהגו ללמוד את האידרא בליל ל"ג בעומר במירון.

בבית האבלים יש סדר לימוד שתיקן החיד"א.

נהגו כאשר אדם שהגיע לגיל שבעים או שמונים היה אוסף את בני המשפחה ועורך סדר הדרת זקנים בו קראו בין היתר את ספר האידרא.