לדלג לתוכן

איוואן אטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוואן אטאל
Yvan Attal
איוואן אטאל, 2009
לידה 4 בינואר 1965 (בן 61)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קור פלורן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שארלוט גינסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Ben Attal, Alice Attal עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (20 ביוני 2022)
  • פרס סזאר לשחקן המבטיח ביותר
  • פרס ז'אן גאבן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן אטאל (בצרפתית: Yvan Attal; נולד ב-4 בינואר 1965) הוא שחקן ובמאי קולנוע צרפתי-יהודי, יליד ישראל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן אטאל נולד בתל אביב, הוריו היגרו מאלג'יריה לאחר שזו קיבלה עצמאות, התגוררו בישראל כחמש שנים, אך עזבו שהיה בן כמה חודשים, לאחר שאביו סבל לטענתו מגזענות ואפליה עדתית[1].

אטאל גדל בפרבר של פריז. לאחר שנכשל בבחינות הבגרות שלו (בשנת 1983), הוא חזר על שנתו האחרונה בתיכון ועזב את התיכון במהלך השנה. הוא החל לעובד כאיש מכירות, תחילה בחנותו של אביו במרכז הקניות קרטיי סוליי, ולאחר מכן בחנות ג'ינסים בפריז. בשנת 1985, בגיל עשרים, הוא החל ללמוד בבית הספר למשחק "קור פלורנט" בהדרכתו של פרנסיס הוסטר. אם כי סיפר שתמיד חלם להיות מוזיקאי[2].

הופעת הבכורה שלו הייתה בסרטו של אריק רושאן (Un monde sans pitié" (1989", שזכתה אותו בפרס סזאר לשחקן המבטיח ביותר[2]. ב-1991 שיחק בסרט נוסף של רושאן "עיניי העולם" וב-1994 כיכב בסרטו "הפטריוטים", כסוכן מוסד הפועל בפריז לסיכול מכירת כור גרעיני למדינה ערבית.

בשנת 2001 ביים את סרטו הראשון "אישתי השחקנית"(" Ma femme est une "actrice) ‏, בו ליהק את שארלוט גינסבורג לתפקיד אשתו של הגיבור.

הוא גם הופיע בסרטים "מזימות זרות," (2005) ו"אנתוני זימר" (2005). ב"שעת שיא 3" (2007) הוא שיחק נהג מונית צרפתי ששמו ג'ורג'. בסרטים "עיניים עצומות לרווחה", (1999), "משימה בלתי אפשרית 2", (2000) וונילה סקיי (2001) הוא דיבב את טום קרוז בגרסה הצרפתית שלהם.

הסרט אנתוני זימר הופק מחדש בשנת 2010 כסרט אמריקאי בשם "התייר" בו מככב ג'וני דפ בתפקיד המקביל לזה שגילם איוואן אטאל בסרט המקורי.

החל משנת 2010 שימש במשך מספר שנים כיושב ראש הכבוד של פסטיבל הקולנוע הישראלי בפריז[2].

בשנת 2016 ביים וכיכב בסרט "היהודים: הם בכל מקום", לצד בת זוגו שארלוט גינסבורג[3]. בשנת 2017 ביים את הקומדיה "המילים הפשוטות", וכשחקן השתתף בסרט "רוקנרול", לצדם של מריון קוטיאר ובן פוסטר.

בשנת 2018 כיכב בסדרת הטלוויזיה של רשת Arte "לחיות לנצח" בתפקיד השוטר דריוס אסראם.

בשנת 2019 גילם את הסופר היהודי רומן גארי בסרט האמריקאי "סיברג" (אנ') לצדה של קריסטן סטיוארט. באותה שנה ביים וכתב אטאל את הסרט "הכלב שלי טיפש" ואף כיכב בו לצד גינסבורג.

בשנת 2021 שיחק בסרטו של דני בון "תקועים בפריז". בשנת 2022 שיחק בסרט המותחן הצרפתי "מטרה קלה" (אנג') של הבמאי ז'אן פול סלומה (אנג'). באותה שנה גם שיחק בסרט "מאסטרו", שהוא בעיבוד צרפתי לסרט הישראלי של יוסף סידר "הערת שוליים". אם כי הגרסה הצרפתית החליפה את עולם האקדמיה באולם הקונצרטים וכוכב הסרט אינו פרופסור אלא מנצח[4].

בשנת 2023 שיחק בדרמת הפשע הצרפתית "דם וכסף" (אנג') בדמותו של אנטון זגורי והשתתף גם בסרטו של אוליבייה מרשל, "יחידה 36".

בשנת 2024 שיחק בסרט הדרמה הביוגרפי "להיות מריה" (אנג') בתור השחקן הצרפתי דניאל ז'לן.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1991 הוא בזוגיות עם השחקנית שארלוט גינסבורג, בתם של סרז' גינסבורג וג'יין בירקין, אותה פגש על ב-1991 על סט הצילומים של הסרט "עיני העולם". להם שלושה ילדים. בנם בן אטאל הוא גם שחקן.

בריאיון אמר כי הוא ציוני שמרגיש קרוב לישראל, אך תומך בעצמאותה של מדינה פלסטינית. "אתה יכול להיות ציוני ולתמוך בזה שלצדך תהיה מדינה פלסטינית עם זהות משלה וכבוד משלה ועצמאות משלה, אלה לא דברים שסותרים"[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן אטאל בוויקישיתוף


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איוואן_אטאל&oldid=43598452"