איוואן אנגנל
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| ||
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
לידה |
12 בדצמבר 1906 לינשפין, שוודיה |
---|---|
פטירה | 10 בינואר 1964 (בגיל 57) |
מוסדות | |
קארל איוואן אלכסנדר אנגנל (בשוודית: Karl Ivan Alexander Engnell; 12 בדצמבר 1906 בלינשפין (אנ') – 10 בינואר 1964) היה תאולוג שוודי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנגנל סיים את לימודי הפילוסופיה באוניברסיטת אופסלה בשנת 1933, ותאולוגיה בשנת 1934. בשנת 1940 קיבל רישיון בתאולוגיה, דוקטור לתאולוגיה ופרופסור חבר ללימודי הברית הישנה בשנת 1943. בשנת 1947 התמנה לפרופסור לתאולוגיה אקסגטית באוניברסיטת לונד ובאותה שנה גם לאקסגטיקה באוניברסיטת אופסלה. הוא הרצה באופסלה בשנים 38–1936 ובבית הספר Fjellstedtska (חלק מאוניברסיטת אופסלה) משנת 1940, וערך מסעות לימוד בינלאומיים.
אנגנל היה חבר באגודת נתן סודרבלום (אנ') (משנת 1943), האגודה המזרחית האמריקאית (אנ'), החברה ללימודי הברית הישנה (אנ'), האגודה לספרות המקרא (אנ') ועוד. בשנת 1949 הוא הפך למפקח של Gotlands nation (אנ').
ממחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנגנל פרסם מספר מאמרים מדעיים, כולל מחקרים במלכות אלוהית במזרח הקדום (1943), הברית הישנה, מבוא היסטורי-מסורתי (1945), והאנציקלופדיה המקראית השוודית (מוציא לאור וסופר ראשי) (1948). ומאמרים בעיתונות היומית והמסחר.
אנגנל, בעקבות גונקל היה נציגה של אסכולת המסורת בעל פה (אסכולת אופסלה), שהאמינה כי כתבי הנביאים הועלו לכתב בתקופת בית שני ועד אז התגלגלו כמסורות שבעל פה[1]. את מזמורי תהילים שייך ברובם למלך שחיברם עבור טקסים פולחן שונים בהם מילא תפקיד מרכזי[2]. בהסתמך על השערת התעודות, הוא חילק את ספרי התורה והנביאים הראשונים לרביעייה (ה"טטרטויך"=Tetrateuch) שכללה את הספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר, ואת ספר דברים שייך לנביאים ראשונים (דברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים).
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Studies in divine kingship in the ancient Near East, אופסלה, 1943
- רשימת ספריו בספריה הלאומית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר הקורס "מבוא למקרא" של האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 6 ויחידות 9–10
- ספר הקורס "בראשית" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך 1
- ירושלים בין חורבן להתחדשות, עודד ליפשיץ, הוצאת יד יצחק בן צבי, 2004, ירושלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האוניברסיטה הפתוחה קורס מבוא למקרא, יחידות 9–10 עמ' 55
- ^ האוניברסיטה הפתוחה קורס מבוא למקרא, יחידות 9–10 עמ' 227