איוואן אקלינד
 | |
| אקלינד (במרכז) בתחילת משחק גמר מונדיאל 1934 | |
| מידע אישי | |
|---|---|
| לידה |
15 באוקטובר 1905 סטוקהולם, שוודיה  |
| פטירה |
23 ביולי 1981 (בגיל 75) סטוקהולם, שוודיה |
  | |
איוואן אקלינד (בשוודית: Ivan Henning Hjalmer Eklind; 15 באוקטובר 1905 – 23 ביולי 1981) היה שופט כדורגל שוודי, וידוע בעיקר כמי ששפט את גמר מונדיאל 1934. באותו משחק היה בן 29 בלבד ובכך היה לשופט הצעיר ביותר לשפוט משחק גמר מונדיאל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונדיאל 1934[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקלינד שפט במהלך גביע העולם שנערך באיטליה ב-1934 שלושה משחקים. את משחקו הראשון בניצחון 2–3 של שווייץ על הולנד עבר בהצלחה אך בשני המשחקים האחרים, משחקי חצי הגמר והגמר של איטליה, ספג בהם ביקורות קשות על טעויות שיפוט לטובתם של המארחים. בחצי הגמר בו איטליה התמודדה מול אוסטריה ניצחו האיטלקים בזכות שער של אנריקה גואיטה, אך באותו המהלך של השער קדמה עבירה של ג'וזפה מאצה על השוער האוסטרי פטר פלאצר ולא הייתה תגובה מצידו של אקלינד. למרות ההופעה הזאת, או בגללה, הורשה אקלינד לשפוט את משחק הגמר בו איטליה ניצחה 1–2 בהארכה את צ'כוסלובקיה. גם במשחק זה נאמר כי הוא קיבל החלטות מפוקפקות כשלא נתן לצ'כוסלובקים כדור עונשין לאחר שארלדו מונצליו הכשיל את אנטונין פוץ' בתוך רחבת האיטלקים. אחרי סיום הטורניר היו טענות כי אקלינד שוחד על ידי המארחים ושבחצי הגמר היה לאורח של הרודן הפשיסטי בניטו מוסוליני.
אחרי הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום מונדיאל 1934 אקלינד גם שפט במונדיאל 1938 שנערך בצרפת. במשחקי שמינית הגמר, ברזיל נגד פולין ובמשחק החוזר של שווייץ וגרמניה הנאצית, היה לשופט ובמשחק רבע הגמר של איטליה וצרפת היה לעוזרו של לואי בארט כששימש הפעם כקוון. גם במונדיאל 1950 שפט משחק אחד. אקלינד נפטר בסטוקהולם בירת שוודיה, שם גם נולד, בגיל 75.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל השופט, באתר Transfermarkt