איוואן וסילייביץ' מסב את מקצועו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוואן וסילייביץ' מסב את מקצועו
Иван Васильевич меняет профессию
מבוסס על Ivan Vasilievich עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי לאוניד גאידאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לאוניד גאידאי, Vladlen Bakhnov עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אלכסנדר דמייננקו (Shurik)
יורי יאקובלב (איוואן הרביעי)
לאוניד קוראבליוב (George Miloslavsky)
נטליה קרצ'קובסקאיה
נטליה סלזניובה
סבילי קרמרוב
Mikhail Pugovkin
לאוניד גאידאי
נטליה קוסטינסקאיה
ולדימיר אטוש
Sergey Filippov עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים ואלרי זולוטוחין
Nina Brodskaya עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלכסנדר זאצפין
צילום Sergey Pluyanov עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
חברת הפקה מוספילם עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה גוסקינו, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בספטמבר 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 88 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני קומי, סרט הרפתקאות, סרט מוזיקלי, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית, סרט מדע בדיוני, סרט קומדיה, קומדיה מוזיקלית עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איוואן וסילייביץ' מסב את מקצועורוסית: Иван Васильевич меняет профессию) הוא סרט מדע בדיוני קומי סובייטי שביים לאוניד גאידאי משנת 1973. בארצות הברית הסרט שווק לעיתים בכותרת איוואן וסילייביץ': בחזרה לעתיד.[1] סרט זה מבוסס על המחזה איוואן וסילייביץ' מאת מיכאיל בולגקוב והיה אחד הסרטים הנצפים ביותר בברית המועצות בשנת 1973 עם יותר מ-60 מיליון כרטיסים שנמכרו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל בשנת 1973 במוסקבה, שם עובד המהנדס אלכסנדר "שוריק" טימופייב (אלכסנדר דמיאננקו) על מכונת זמן בדירתו. במקרה, הוא שולח את איוואן וסילייביץ' בונשה (יורי יאקובלב), המפקח על בית הדירות שלו ואת גאורגי מילוסלבסקי (ליאוניד קוראבליוב), פורץ קטן, חזרה לתקופת איוואן הרביעי "האיום". הצמד נאלץ להסוות את עצמם, עם בונשה המתחפש לצאר איוואן הרביעי ומילוסלבסקי מתחזה לקניאז באותו השם. במקביל, איוואן הרביעי האמיתי (אותו מגלם גם יורי יאקובלב) נשלח באותה מכונה לדירתו של שוריק. הוא נאלץ להתמודד עם החיים המודרניים בזמן ששוריק מנסה לתקן את המכונה כך שניתן להחזיר את כולם למקומם הראוי בזמן. המפקח בונשה והצאר איוון הרביעי האיום הם זהים במראה אבל יש להם אישיות שונה לחלוטין, מה שמביא למצבים מצחיקים של זיהוי מוטעה. כשהמשטרה (שהוזעקה על ידי שכנה שלדירתה פרץ מילוסלבסקי) מתקרבת לשוריק, שמנסה בטירוף לתקן את המכונה, הכיסוי של בונשה ומילוסלבסקי נחשף ועליהם להילחם מול הסטרלצי, שהבינו שבונשה הוא מתחזה. הסרט מסתיים עם בונשה, מילוסלבסקי ואיוואן הרביעי שהוחזרו כולם למקומות הנכונים שלהם, אם כי כל הפרק מתגלה כחלום על ידי שוריק... או שלא?

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורי יאקובלב (איוואן האיום / איוואן וסילייביץ'הבונשה, מפקח הבניין)
  • ליאוניד קוראבליוב (גאורגי מילוסלבסקי, פורץ)
  • אלכסנדר דמיאננקו (אלכסנדר 'שוריק' טימופייב, ממציא)
  • נטליה סלזניובה (זינאידה, אשתו)
  • נטליה קרצ'קובסקאיה (אוליאנה אנדריבנה בונשה, אשתו של המפקח)
  • ולדימיר אטוש (אנטון סמיונוביץ' שפאק, רופא שיניים)
  • מיכאיל פוגובקין (במאי הקולנוע יקין)
  • נטליה קוסטינסקאיה (פילגשו של יקין)
  • סרגיי פיליפוב (שגריר שוודיה)
  • סאוולי קרמארוב (פיפן הפקיד)
  • אדוארד ברדון (מוכר בשוק השחור)
  • נטליה גורזו (אחות השיניים של שפאק)
  • נינה מסלובה (הצאריצה מרתה)
  • ויקטור אורלסקי (סמל-משטרה)
  • איוואן ז'וואגו (פסיכיאטר)

עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היווה השראה לסרט ההודי Fun 2shh: Dudes in the 10th Century בכיכובו של פארש רוואל.

סצנות ההתחלה והסיום הן בשחור-לבן, ואילו שאר הסרט בצבע. זה נעשה כדי להראות את הניגוד בין מציאות לחלום (בהתאמה).

בסצנה בה נפגש בונשה עם שגריר שוודיה, הדבר הראשון שהוא אומר הוא "היטלר קאפוט!" זהו אחד המשפטים המוכרים ביותר בגרמנית עבור רוסים רבים. התסריט המקורי היה לומר "שלום -! ידידות", אך הצנזורה הסובייטית חשבה שזה בלתי הולם. השינוי שנוצר היה בסופו של דבר הומוריסטי יותר.

ישנם מספר אירועים שיכולים להיות להם השלכות קשות על ציר הזמן אלמלא כל העניין היה חלום:

  • איוואן הרביעי רואה ציור בדירתו של שוריק - "איוון האיום הורג את בנו" של איליה רפין, אך האירוע עצמו אמור לקרות רק בהמשך חייו. עם זאת ברור שהוא אינו מכיר את האדם (את עצמו) בציור.
  • לפני שגונב את מדליון השגריר השוודי, מילוסלבסקי מסיח את דעתו בכך שהוא מעניק לו עט כדורי, חידוש בן מאות שנים לפני שהומצא.
  • איוואן הרביעי בשלב מסוים מאזין לשיר של ולדימיר ויסוצקי בנגן הקלטת (Поговори хоть ты со мной...) ומאוחר יותר ל"שיר הארנבת", שיר מתוך סרטו הקודם, יד היהלום של גאידאי.
  • איוואן הרביעי גילה שבוריס גודונוב יירש אותו כששמע על המחזה של פושקין.

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקום המודרני במוסקבה הוא שדרת ארבט החדשה, קלינין פרוספקט לשעבר - מיקום יוקרתי למדי של מוסקבה, שנמצא לא רחוק מהקרמלין. הכנסייה שתוארה במרדפי המשטרה ההיסטוריים והמודרניים התקיימו זו לצד זו. באותה עת שימש בניין הכנסייה כמוזיאון, כפי שניתן לראות בשלטים בסרט, אך מאז הוא שוחזר ומשמש שוב ככנסייה פעילה. בנוסף נערכו צילומים בעיר רוסטוב ובעיר יאלטה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עטיפת ה-DVD‏, Image Entertainment, דצמבר 2002