איוואן קלימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איוואן קלימה, בשנת 2009
Ivan Klíma - podpis.png

איוואן קלימהצ'כית: Ivan Klíma שמו בלידה איוואן קאודרס- Ivan Kauders, ‏ 14 בספטמבר 1931 בפראג) הוא סופר ומחזאי צ'כי, יהודי במוצאו.

רקע משפחתי, ילדותו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן קלימה נולד ב-1931 בפראג, אז בירת צ'כוסלובקיה, כבנו של מהנדס החשמל, המדען והממציא ד"ר וילם קאודרס (מאוחר יותר קרוי קלימה, 1985-1906). אמו מרתה, דוברת חמש שפות, עבדה כמזכירה. הילד הוטבל בנצרות פרוטסטנטית. הייתה לו ילדות מאושרת עד שבאביב 1939 ארץ מולדתו סופחה לגרמניה הנאצית. אז הילד גילה שהוא ושני הוריו נחשבים יהודים והפכו ל"גזע" נרדף. האב שהצליח להשיג עבודה במפעל בליברפול השיג אשרת כניסה לבריטניה בשביל עצמו והמשפחה אך ויתר על ההגירה בגלל עיכוב בקבלת אשרה לאמו, אותה לא היה מוכן לעזוב. בנובמבר 1941 גורש האב למחנה הריכוז טרזין ובעקבותיו גורשו לשם בדצמבר 1941 גם אשתו ושני הילדים.

טרזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש שנים משנות ילדותו שהה קלימה במחנה הריכוז טרזין עד לשחרור על ידי הצבא הסובייטי במאי 1945. גם הוא וגם הוריו שרדו את השואה, בעוד רוב היהודים בטרזין נשלחו להשמדה באושוויץ. לדברי הסופר במאמריו במגזין האמריקאי "גרנטה", דווקא בזמנים הקשים ביותר במחנה הוא גילה את "הכוח המשחרר של הכתיבה" כשהקריא חיבור פרי עטו באוזני תלמידים אחרים. בנסיבות שבהן פגש את המוות בכל המקום, התוודע הילד לקהילה של אמהות יהודיות וילדיהן שבה הרבו לספר סיפורים ובדיחות ולשיר שירים.

השנים שאחרי השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שחרור צ'כוסלובקיה מאימת הנאציזם הסתבר שהמעצמה המשחררת, ברית המועצות, הביאה איתה רודנות ודיכוי חדשים בדמות הדיקטטורה הסטליניסטית. איוואן שהתחיל להיקרא אז קלימה (אחרי שהוריו החליפו את שם משפחתם הגרמני בשם חדש בעל צלילים צ'כיים) טיפח תקוות בעידן החדש אך האכזבה באה מהר. כפי שהתבטא, תקוותיו השאובות מאגדות ילדותו, בניצחון כוחות הטוב על פני כוחות הרשע, התבדו כשגילה כי, למעשה, כוחות רשע מסוגים שונים נאבקו זה בזה על השליטה בעולם. תוך זמן קצר טולטלה המדינה על ידי גל דיכוי מלווה במשפטי ראווה ורציחות של מתנגדי המשטר אמיתיים או דמיוניים. גם אביו של הסופר, וילם קלימה, נכלא על ידי השלטונות הסטליניסטיים הצ'כיים. באווירה הזאת עוצבה היצירה של קלימה, כשברקע - הידיעה את מעמקי האכזריות האנושית, והצורך לשמור על צלם אנוש ולדבוק, למרות הדיכוי, בערכים האישיים.

שנות הבגרות והיצירה במשטר הקומוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו ניסתה להשכיח את ימי המחנה והשתדלה יחד עם זה להשכיח את יהדות המשפחה. איוואן עצמו היה במשך עשר שנים פעיל הכנסייה הפרוטסטנטית הצ'כית. אחרי סיום הגימנסיה, למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטת פראג. עבודת הגמר שלו דנה בסופר קרל צ'פק. בהמשך עבד קלימה כעיתונאי ועורך, בין השאר, במגזינים "קווטי" (בשנים 1963-1959), בהוצאה לאור "צ'סקוסלובנסקי ספיסובאטל" (הסופר הצ'כוסלובקי) ובמגזינים "ליטרארני ליסטי" (שנסגר מאוחר יותר על ידי השלטונות), "פלאמן", "אוריינטאצה" וכו'. בשנת 1967 גורש מהמפלגה הקומוניסטית אך בימי האביב של פראג התקבל שוב. רבים תהו כשהסופר, ששהה בלונדון בעת פלישת כוחות הברית ורשה לארצו, החליט לחזור לפראג הכבושה על ידי הטנקים הסובייטים. הסביר ש"הגלות היא רעה לסופר". ביקש, לדבריו, לכתוב על ההווי היומיומי בארצו. בשנת 1969 עדיין איפשר לו המשטר הפרו-סובייטי החדש של גוסטב הוסאק, לנסוע לארצות הברית, כדי להרצות באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. אולם כשבשנת 1970 חזר לצ'כוסלובקיה בימי הנכאים של הדיכוי גורש קלימה שוב, הפעם לצמיתות, מהמפלגה הקומוניסטית. לא ניתן לו לפרסם את ספריו ומחזותיו למשך עשרים שנה. נאלץ משום כך להתפרנס מעבודות מזדמנות כמו מטאטא רחובות, פרמדיק באמבולנסים או מרוכלות של ספרים אסורים.

אחרי מהפכת הקטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו השמורות במגירה יכלו להתפרסם שוב רק אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי במהפכת הקטיפה של שנת 1989. אחרי 1989 כתב תקופת-מה מדור שבועי בעיתון "לידובה נוביני" וטייל הרבה בעולם. למשך סמסטר התארח באוניברסיטת ברקלי. בשנת 2002 זכה איוואן קלימה בפרס הספרותי ע"ש פרנץ קפקא של האגודה פרנץ קפקא בפראג.

הסופר נשוי משנת 1958 להלנה, פסיכואנליטיקאית, ולזוג שני ילדים: מיכאל קלימה, המנהל עיתון פיננסי, וחנה פבלטובה, ציירת ומאיירת, וכן יש לו ארבעה נכדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Moje šílené století (המאה המטורפת שלי) 1 (2009), 2 (2009) – ספר אוטוביוגרפיה זכה בפרס הספרותי הצ'כי "מגנסיה ליטרה" (Magnesia Litera) בשנת 2010
  • Premiér a anděl (2003)
  • Velký věk chce mít též velké mordy (2001)
  • Between Security and Insecurity (2000)
  • No Saints or Angels (Ani svatí, ani andělé) (1999; English translation, 2001) (לא קדושים ולא מלאכים)
  • Lovers for a Day (1999)
  • Loď jménem Naděje (1998)
  • When I came home(1998)
  • Kruh nepřátel českého jazyka: Fejetony (1998)
  • O chlapci, který se nestal číslem (1998)
  • Fictions and Histories (1998)
  • The Ultimate Intimacy (1997)
  • Poslední stupeň důvěrnosti (1996)
  • Milostné rozhovory (1995)
  • Jak daleko je slunce (1995)
  • The Spirit of Prague and Other Essays (1994) הרוח של פראג ומסות אחרות
  • My Golden Trades (1994)
  • Čekání na tmu, čekání na světlo (1993) (לחכות לחושך, לחכות לאור)
  • My Golden Trades (1992)
  • Ostrov mrtvých králů (1992)
  • Hry: Hra o dvou dějstvích (1991)
  • Už se blíží meče: Eseje, Fejetony, Rozhovory (1990)
  • Ministr a anděl (1990)
  • Rozhovor v Praze (1990)
  • Moje zlatá řemesla (1990)
  • Milenci na jednu noc (1988)
  • My First Loves (1988)
  • A Summer Affair (1987)
  • Love and Garbage (Láska a smetí) (1986; English Translation 1990)
  • My First Loves (1986)
  • Soudce z milosti (1986) - שופט בחסד - פורסם במחתרת ב- 1976, פורסם בגלות ב-1986 תחת הכותרת

Stojí, stojí šibenička, אחר כך בגלוי בארצו ב-1991 נחשב על ידי מבקרים ספרו החשוב ביותר, רומן פסיכולוגי מתוחכם

  • Moje první lásky (1985) אהבותי הראשונות
  • My Merry Mornings: Stories from Prague (1985)
  • Ma veselá jitra (1979) (הבקרים העליזים שלי)
  • Milostné léto (1979)
  • A Ship Named Hope: Two Novels (1970)

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zámek, 1964, (הטירה) דרמה קפקאית
  • 1967 Mistr, דרמה, בכורה בניו יורק ב-1970
  • Cukrárna Miriam, 1968
  • Porota, 1968
  • 1974 Amerika, עיבוד ספרו של קפקא, יחד עם פאבל קוהוט
  • Ženich pro Marcelu
  • Pokoj pro dva
  • Hromobití

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איבן קלימה - "אהבותי הראשונות" - הוצאת מעריב,1989
  • איבן קלימה - "שופט בחסד" (Soudce z milosti), רומן, זמורה - 1993 תרגם מצ'כית אפרים פרויד
  • הסיפור "לואיזה" בתוך "בירה ומצבי רוח משתנים - מבחר הסיפור הצ'כי", שבחרה ותרגמה מצ'כית רות בונדי. הוצאת חרגול ועם עובד, 2012

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצון לבדק הבית ולתיקון העוולות חבויה כבר סכנה של אשמות חדשות ועוולות חדשות"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספר "ענייני עבודה " מאת פיליפ רות זמורה ביתן, 1990 כולל שיחות המחבר עם איוואן קלימה בפראג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן קלימה בוויקישיתוף