איוואן שאריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איוואן שָארִיץ'
Ivan Šarić
Ivan Šarić.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הארכיבישוף איוואן שאריץ'
לידה 27 בספטמבר 1871
טראווניק, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 16 ביולי 1960 (בגיל 88)
מדריד, Flag of Spain (1945–1977).svg המדינה הספרדית
מדינה ממלכת יוגוסלביה, המדינה העצמאית של קרואטיה
מקום קבורה קתדרלת "הלב הקדוש" בסרייבו
מקום מגורים סרייבו
כינויים נוספים "האוונגליסט"
ידוע בשל ההסתה לפגיעה ביהודי סרייבו ובשדידת רכושם
תפקיד הארכיבישוף המטרופוליטני של הארכידיוקסיה במזרח בוסניה
תואר חשמן
תקופת כהונה 1945-1922
מפלגה אוסטאשה
השקפה דתית נצרות קתולית

הארכיבישוף ד"ר איוואן שָארִיץ'קרואטית: Ivan Šarić;‏ 27 בספטמבר 1871, טראווניק, האימפריה העות'מאנית - 16 ביולי 1960, מדריד, המדינה הספרדית) היה איש דת קתולי-קרואטי אשר כיהן כארכיבישוף המטרופוליטני של הארכידיוקסיה במזרח בוסניה במהלך מלחמת העולם השנייה, שמרכזה בסרייבו. שאריץ' שהיה חבר במפלגת האוסטאשה ותומך נלהב שלה, הסית את כמריו וקהל מאמניו להרוג ביהודי סרייבו ולשדוד את רכושם. הוא אישית עסק בשוד רכוש וקרקעות של יהודי העיר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו ומינויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן שאריץ' נולד בטראווניק להורים ממוצא קרואטי. ב-1894 הוסמך לכמורה בסרייבו וקיבל משרה בארכידיוקסיה של מזרח בוסניה. נודע כלאומן קרואטי ומתנגד חריף לכנסייה האורתודקסית הסרבית. ב-1922 מונה לארכיבישוף המטרופוליטני של הארכידיוקסיה. הוא החל להפיץ את השבועון "Nedjelja" (מקרואטית: יום ראשון) והפצתו נאסרה על ידי שלטונות ממלכת יוגוסלביה בשל הגוון הלאומני-קרואטי בו נקט השבועון. רכש דוקטורט בתאולוגיה מאוניברסיטת זאגרב והוציא לאור מספר ספרים ומאמרים העוסקים בנצרות הקתולית.

מלחמת העולם השנייה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדותו של שאריץ' עצמו, עוד ב-1934 הוא הצטרף לאוסטאשה.[1] לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון ממשלת הבובות של האוסטאשה, הוחל ברדיפות יהודים. הארכידיוקסיה הבוסנית הפיצה את השבועון: "Katolički tjednik" (מקרואטית: השבוע הקתולי) ובו פרסם שאריץ' דברי הסתה כנגד יהודים וסרבים. שאריץ' פעל בקרב כמריו לעידוד הצטרפותם למנגנון ההשמדה של שלטון האוסטאשה והסית ללא הרף בקרב קהל מאמניו לפגיעה פיזית ביהודים ושדידת רכושם. הוא תמך בגלוי במעשי הרצח של אנשי האוסטאשה ועודד אותם. שאריץ' שדד באופן אישי רכוש וקרקעות של יהודי סרייבו.[2]

בעיתונו כתב:

"התנועה לשחרור העולם מהיהודים היא תנועה להתחדשות הכבוד האנושי. אלוהים עומד מאחורי תנועה זו"[2]

"די לנימוקים הטיפשיים הגורסים כי נגד הרע והנפשע יש להילחם בצורה אצילית...יש לטאטא את הכנסייה מהזוהמה ביד ברזל"[2]

מכתביו עולה, כי נציגי הוותיקן ידעו על מעשי השוד שביצע וביקשו ממנו שהמעשים יתבצעו לא באופן בולט, כדי לא לסבך את הכנסייה הקתולית. ראש הכנסייה הקתולית במדינת קרואטיה העצמאית החשמן אלויזיה סטפינאץ ידע על המעשים אך לא פעל להפסקתם ולא גינה אותם.[2] ב-1945 נמלט שאריץ' לקלגנפורט שבאוסטריה ומשם מולט בסיוע בכירי הכנסייה הקתולית למדריד. הוא נפטר במדריד ב-1960 והוא בן 88 ובהמשך הועבר לקבורה בסרייבו.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמוד 279, הערת שוליים 7.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמודים 286-283.
  3. ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמוד 308, הערת שוליים 91.