איווה וולבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איווה וולבס
Iwoa Wolves
לוגו המועדון
מידע כללי
שנת ייסוד 2007
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אולם ביתי וולס פארגו סנטר (16,110 מושבים)
מיקום דה מוין, איווה, ארצות הברית
ליגה ליגת הפיתוח של ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית המערב-תיכוני
היסטוריה איווה אנרג'י (2007–2017)
איווה וולבס (2017–הווה)
בעלים מינסוטה טימברוולבס עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן סקוט רות'
צבעי תלבושת כחול, ירוק, שחור, אפור
תארים
אליפויות ליגה 1
2011
אליפויות אזוריות 1
2011
אתר הקבוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמליל הקבוצה עד עונת המשחקים 2017/2018, כשפעלה בשמה הקודם, "איווה אנרג'י"

איווה וולבסאנגלית, Iowa Wolves) היא קבוצת כדורסל מהעיר דה מוין, איווה המשחקת בליגת הפיתוח של ה-NBA מאז שנת 2007. עד עונת 2017/2018 שיחקה בשם "איווה אנרג'י" (באנגלית, Iowa Energy).

הקבוצה מסונפת לקבוצת מינסוטה טימברוולבס המשחקת בליגת ה-NBA. במשחק הבית הראשון של הקבוצה היא שברה את שיא הליגה לצופים במשחק, כאשרבאולם נכחו 8,842 צופים[1]. הקבוצה שברה את השיא במהלך המשחק השני בסדרת הגמר של עונת 2011/12 בו נכחו 14,036 צופים[2]. בסיום אותה סדרה זכתה הקבוצה באליפות הראשונה, והיחידה שלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010-2007: שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בפברואר 2007 הודיעה הנהלת ליגת הפיתוח על כוונתה להקים קבוצה חדשה בעיר דה מוין, שתצטרף לליגה בתחילת עונת 2007/08[3], "איווה אנרג'י". בעונת הבכורה שיתפה הקבוצה פעולה עם הקבוצות שיקגו בולס ומיאמי היט[4]. תהליך בניית סגל השחקנים החל ב-5 בספטמבר בדראפט ההרחבה של שנת 2007 בו בחרה הקבוצה 10 שחקנים. במשחק פתיחת העונה פגשה הקבוצה את אלופת העונה הקודמת, דקוטה ויזראדס, וניצחה אותה בתוצאה 99–101. הניצחון הראשון בתולדות המועדון[5]. את עונת הבכורה סיימה הקבוצה במאזן של 22 ניצחונות ו-28 הפסדים, מאזן שהציב אותה במקום העשירי בליגה, מחוץ לתמונת הפלייאוף.

לפני תחילת עונת 2008/09 הודיעה הליגה כי פיניקס סאנס יחליפו את המיאמי היט כקבוצת החסות של האנרג'י. בסיום העונה השנייה שיפרה הקבוצה את מאזנה ועלתה ל-28 ניצחונות מול 22 הפסדים. הקבוצה דורגה במקום השלישי בפלייאוף, אך הודחה לאחר שהפסידה 109–114 בסיבוב הראשון לדקוטה ויזארדס[6]. סנטר הקבוצה, קורטני סימס זכה בתור ה-MVP של העונה הרגילה לאחר שהשיג ממוצע של 22.8 נקודות ו-11 ריבאונדים למשחק. במהלך העונה הוא חתם על חוזה ל-10 ימים בפיניקס סאנס ולאחר מכן חוזה דומה בניו יורק ניקס. אות'יוס ג'פרס, גארד הקבוצה שנבחר בדראפט של אותה שנה זכה בתואר רוקי השנה.

לקראת עונת 2009/10 שונה מבנה הליגה משלושה אזורים לשניים והקבוצה עברה לשחק באזור המזרחי. אף על פי שהקבוצה איבדה את קורטני סימס, היא הצליחה לשפר את מאזנה ולסיים את העונה עם 37 ניצחונות, המאזן הטוב בליגה שגם זיכה את הקבוצה באליפות האזורית. הזכייה במקום הראשון אפשרה לקבוצה לבחור את היריבה שמולה תתמודד בסיבוב הראשון של הפלייאוף, מבין הקבוצות שסיימו במקום חמישי עד שמיני[7]. האנרג'י בחרו להתמודד מול יוטה פלאש, שסיימה את העונה במקום השביעי. הפלאש ניצחו במשחק הראשון בסדרה, אך האנרג'י החזירו בשני ניצחונות שהעלו אותם לחצי הגמר[8]. בחצי הגמר פגשה הקבוצה את טלסה 66, שהדיחו את סו פולס סקייפורס בסיבוב הראשון. האנרג'י ניצחו במשחק הראשון בסדרה, אך הפסידו בשני המשחקים הבאים והודחו מהפלייאוף[9].

2011: אליפות ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורטני סימס שב לסגל הקבוצה בעונת 2010/11 ויחד איתו הצליחה הקבוצה לשחזר את המאזן מהעונה הקודמת. לקראת הפלייאוף איבדה הקבוצה שניים מכוכביה הגדולים כאשר ג'פרס קיבל חוזה בוושינגטון ויזארדס עד לסיום העונה וסימס עבר לשחק בקבוצה סינית. האנרג'י קיבלו שוב את האפשרות לבחור את היריבה בסיבוב הראשון /הקבוצה בחרה שוב ביוטה פלאש, אותה ניצחה לאחר שלושה משחקים. בחצי הגמר פגשה הקבוצה שוב את טלסה 66, אך הפעם ניצחה בסדרה לאחר שני משחקים ועלתה לגמר נגד ריו גראנדה ואלי וייפרס. במשחק הראשון של סדרת הגמר ניצחו האנרג'י בזכות טריפל דאבל של קורטיס סטינסון שקלע 26 נקודות, לקח 10 ריבאונדים ומסר מספר זהה של אסיסטים. בנוסף, חמישה שחקנים נוספים קלעו בספרות כפולות[10]. סטינסון השיג טריפל דאבל גם במשחק השני, אך הקבוצה הפסידה 122–141. במהלך המשחק נשבר שיר הצופים בליגה, כאשר 14,036 אנשים הגיעו לראות את הקבוצה[2]. סטינסון סבל מפציעה שהגבילה את מספר הדקות שלו במשחק השלישי. בסיום הרבע השלישי פיגרו האנרג'י ב-7 נקודות אחרי הוויפרס, אך רבע אחרון של 23–38 נקודות הוביל למהפך וניצחון באליפות הראשונה[11].

2011-הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2011/12 הודיעה הנהלת הליגה שהאנרג'י יסיימו את חוזה שיתוף הפעולה עם הפיניקס סאנס ובמקומם צורפו ניו אורלינס הורנטס ווושינגטון ויזארדס כקבוצות חסות. בעונה שלאחר הזכייה באליפות חלה נסיגה ביכולת הקבוצה והיא סיימה את העונה עם 50% הצלחה בלבד - 25 ניצחונות והפסדים, 12 ניצחונות פחות מהעונות הקודמות. הקבוצה העפילה לפלייאוף, אך הפסידה בסיבוב הראשון 2 משחקים ללוס אנג'לס די-פנדרס והודחה. לקראת עונת 2012/13 צורפה דנוור נאגטס כקבוצת חסות רביעית. במהלך העונה המשיכה הנסיגה ביכולת הקבוצה ובסיומה עמד מאזן הניצחונות על 16 בלבד, המאזן הנמוך בתולדות הקבוצה. לקראת עונת 2013/14 צורפה מינסוטה טימברוולבס כקבוצת החסות החמישית. הקבוצה בהובלת אות'יוס ג'פרס, שזכה בתואר ה-MVP בסיום העונה, הצליחה לשפר את מאזנה ל-31 ניצחונות ולזכות באליפות האזורית. בסיבוב הראשון של הפלייאוף פגשה הקבוצה את הריו גראנדה ואלי וייפרס והפסידה בסדרה לאחר שלושה משחקים.

לקראת עונת 2014/2015 חתמה הקבוצה על הסכם חסות בלעדי עם קבוצת ממפיס גריזליס. בעקבות ההסכם שונה צבע הלוגו והמדים, כדי שיהיו דומים לסמל הקבוצה.

בשנת 2017 נמכרה הקבוצה למינסוטה טימברוולבס, אשר משמשת מאז כקבוצת האם של איווה. החל מעונת 2017/2018 פועלת הקבוצה בשם חדש: "איווה וולבס".

עונה אחר עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אזור מיקום ניצחונות הפסדים % הצלחה פלייאוף
איווה אנרגי/איווה וולבס
2007/08 מרכזי 3 22 28 0.440
2008/09 מרכזי 1 28 22 0.560 הפסד בסיבוב הראשון לדקוטה ויזארדס, 109–114
2009/10 מזרח 1 37 13 0.740 ניצחון בסיבוב הראשון יוטה פלאש, 2–1
הפסד בחצי הגמר טלסה 66, 1–2
2010/11 מזרח 1 37 13 0.740 ניצחון בסיבוב הראשון יוטה פלאש, 2–1
ניצחון החצי הגמר טלסה 66, 2–0
ניצחון בסדרת הגמר ריו גראנדה ואלי וייפרס, 2–1
2011/12 מזרח 5 25 25 0.500 הפסד בסיבוב הראשון לוס אנג'לס די-פנדרס, 0–2
2012/13 מרכזי 6 14 36 0.280
2013/14 מרכזי 1 31 19 0.620 הפסד בסיבוב הראשון ריו גראנדה ואלי וייפרס, 1–2
2014/15 מרכזי 3 26 24 0.520
2015/16 מרכזי 3 26 24 0.520
2016/17 דרום-מערבי 6 12 38 0.240
2017/18 מערב-תיכוני 3 24 26 0.480
סה"כ עונה רגילה 282 268 0.513
סה"כ פלייאוף 10 10 0.500

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]