איוונה ברליץ'-מז'וראניץ'
 | |
| לידה |
18 באפריל 1874 אוגולין, קרואטיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| התאבדה |
21 בספטמבר 1938 (בגיל 64) זאגרב, ממלכת יוגוסלביה |
| שם לידה |
Ivana Mažuranić  |
| מדינה |
ממלכת הונגריה, ממלכת יוגוסלביה |
| לאום | קרואטית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מירוגוי |
| עיסוק | סופרת ילדים ונוער |
| שפות היצירה | קרואטית |
| יצירות בולטות | "הרפתקאות לאפיץ'", "מעשיות קרואטיות נושנות" |
| תקופת הפעילות | 1902–1937 (כ־35 שנים) |
| הושפעה מ | האנס כריסטיאן אנדרסן |
| מספר צאצאים |
7 |
| פרסים והוקרה |
star on Croatian Walk of Fame (2007) |
  | |
איוונה ברליץ'-מז'וראניץ' (18 באפריל 1874, אוגולין, קרואטיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 21 בספטמבר 1938, זאגרב, ממלכת יוגוסלביה) הייתה סופרת ילדים ונוער קרואטית. היא הייתה נכדתה של איוואן מז'וראניץ'.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברליץ'-מז'וראניץ' נולדה למשפחת מז'וראניץ', שהייתה ידועה בקרואטיה בזמנו. אביה, ולדימיר מז'וראניץ', היה סופר, עורך דין, והיסטוריון, שחיבר מילון קרואטי להיסטוריה ומשפט, בשנת 1882. סבה היה איוואן מז'וראניץ', פוליטיקאי ומשורר ידוע, וסבתה אלכסנדרה מז'וראניץ' הייתה אחותה של דימיטריה דמטר, מסאית שהייתה אחת ממנהיגות התנועה האילירית, שעודדה לאומיות קרואטית. משפחתה של ברליץ'-מז'וראניץ' עקרה לקרלובץ, ומשם ליסטרבארסקו, ולבסוף התיישבה בזאגרב.
איוונה התחנכה בעיקר בבית. משנישאה לוואטרוסלב ברליץ', פוליטיקאי ועורך דין ידוע, בשנת 1892, עקרה איתו לברוד נא סאבי, שם חיה רוב חייה. היא הקדישה את עיקר זמנה לגידול משפחה ולחינוך ששת ילדיה.
היא סבלה זמן רב מדיכאון קליני, וב-21 בספטמבר 1938 התאבדה בזאגרב.
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברליץ'-מז'וראניץ' החלה לחבר שירה, מאמרים, ולכתוב יומן בשלב מוקדם בחייה, ראשית בצרפתית, אך עברה לקרואטית עד מהרה. היא פרסמה לראשונה רק בשנת 1902, וזכתה להצלחה ראשונה כשפרסמה סדרת מאמרים חינוכיים תחת הכותרת "בית הספר והחגים". בשנת 1913, עם פרסום ספרה "הרפתקאות לאפיץ'" (Čudnovate zgode šegrta Hlapića), זכתה להכרה נרחבת בקרב הספרות הקרואטית של זמנה. הספר עוסק בשוליה עני אשר מוצא את בתו האובדת של אדונו.
בשנת 1916 פרסמה את ספרה "מעשיות קרואטיות נושנות" (Priče iz davnine), שבו יצרה סדרה של מעשיות חדשות על בסיס שמות ומוטיבים מן המיתולוגיה הסלאבית של הקרואטים. ספר זה זיכה אותה בהשוואות להאנס כריסטיאן אנדרסן ולטולקין.
בחייה נודעה מז'וראניץ' כ"אנדרסן הקרואטית".
— אדוורד פיקו, Twice Told Tales באתר Hyperliterature Exchange.
הספר עדיין אהוד מאוד בקרב קוראי קרואטית, לא מעט בשל עיבודו למשחק מחשב בסוגת ה-Interactive Fiction בידי האמנית הלנה בולאיה בשנים 2003 ו-2006.[1]
ברליץ'-מז'וראניץ' הייתה מועמדת לפרס נובל לספרות ארבע פעמים -- בשנים 1931 ו-1935 הוגשה מועמדותה על ידי ההיסטוריון גבריאל מנוילוביץ',[2][3] ובשנים 1937 ו-1938 גם על ידי הפילוסוף אלברט בזאלה.[4][5] בשנת 1937 הפכה ברליץ'-מז'וראניץ' לאשה הראשונה שהתקבלה כחברה בהאקדמיה היוגוסלבית למדעים ואמנויות.
יצירתה טרם תורגמה לעברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איוונה ברליץ'-מז'וראניץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי איוונה ברליץ'-מז'וראניץ' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר המשחק (אנגלית וקרואטית)
- ^ המועמדות משנת 1931 (אנגלית) באתר פרס נובל
- ^ המועמדות משנת 1935 (אנגלית) באתר פרס נובל
- ^ המועמדות משנת 1937 (אנגלית) באתר פרס נובל
- ^ המועמדות משנת 1938 (אנגלית) באתר פרס נובל