איו (מיתולוגיה)
| תרבות | מיתולוגיה יוונית |
|---|---|
| מקום מגורים | נהר אסופוס, מצרים |
| אב | אסופוס |
| אם | מטופה |
| אחים | אָמִימוֹנֵה, פִילוֹדִיקֵה, מֶסֵאִיס, הִיפֵּרְיַה, מִיקֵנֵה |
| בן או בת זוג | זאוס, טלגונוס |
| צאצאים | אפפוס, קרוזיה |



איו (ביוונית עתיקה: Ἰώ) הייתה נאיאדה במיתולוגיה היוונית. לאחר שזאוס פיתה אותה, הוא הפך אותה לעגלה, על מנת שהרה, אשתו, לא תגלה את דבר המעשה. הרה חשדה בזאוס והפקידה את הענק ארגוס בעל מאה העיניים לשמור עליה. בסופו של דבר, לאחר שזאוס הבטיח להרה שלא יבגוד בה שוב עם איו, היא התרצתה. איו הגיעה לחופי מצרים, שם היא קיבלה בחלוף הזמן את צורתה האנושית בחזרה. המצרים החלו לסגוד לה כאלה (היא מזוהה עם האלה איסיס).
המיתוס של איו הונצח בציורים של אמנים אירופאים רבים, ביניהם קורג'ו, רמברנדט ורובנס.
מקורות למיתוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותה של איו מופיעה על גבי אמפורות ביוון העתיקה, וסיפורה מופיע בגרסאות שונות בכמה וכמה סיפורים. היא מופיעה בגיניאולוגיה קטלוג הנשים, במחזה של סופוקלס "אינאכוס" (שנשמר בקטעים) ובטרגדיה של אייסכילוס "המתחננות" (שנשמרה במלואה). היא דמות בולטת בטרגדיה של אייסכילוס "פרומתאוס הכבול", שפירש מחדש את המיתוס. היא מופיעה בביבליותיקה מהמאה ה-1 או ה-2 לספירה. אובידיוס התאים את הסיפור למיתולוגיה הרומית.
סיפורה במיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסופר, איו, כוהנת במקדש הרה בעיר ארגוס, זכתה לתשומת לבו של זאוס, שפיתה אותה. הרה, אשתו של זאוס, כמעט תפסה אותם ביער, אבל זאוס הצליח להפוך את איו לעגלה (פרה) לבנה ויפה. אלא שהרה המשיכה לחשוד, ודרשה מזאוס לתת לה את העגלה כמתנה. היא הפקידה אותה בידי הענק ארגוס כדי להרחיק אותה מזאוס.
הרה חשדה בעגלה, ובקשה ממנו לתת לה אותה כמתנה. כיוון שלא רצה לעורר את חשדה הוא הסכים ונתן לה אותה. הרה מינתה את ארגוס (הענק בעל מאה העיניים) לשמור על איו רחוקה מזאוס. זאוס, שביקש להציל את איו, פקד על הרמס להרוג את ארגוס. הרמס הרדים את כל עיניו ואז הרג אותו (לאחר מכן הרה לקחה את העיניים ושמה אותם על זנבו של הטווס).
כשהרה נוכחה לדעת שאיו חופשייה היא שלחה את זבוב הבקר שעף בעקבותיה ועקץ אותה ללא הפסקה. כך גרמה לאיו לברוח ולנדוד ללא מנוחה. איו נדדה בבריחתה באזור החוף המערבי של טורקיה (אזור אנטליה) שבעקבות זה בעת העתיקה נקרא על שמה - איוניה. לבסוף איו עברה מים מרמרה לים השחור דרך מצר הבוספורוס - אירוע שהעניק למצר את שמו - משמעות המילה "בוספורוס" היא "מעבר הפרה". בהרי הקווקז היא פגשה בפרומתאוס הכבול. פרומתאוס נאסר בשלשלאות על ידי זאוס כעונש על שלימד את האדם להבעיר אש ועל כך שהונה את זאוס והגיש לו ממנחת בני האדם רק את העצמות. למרות ייסוריו שלו, פרומתאוס ניחם אותה ואמר לה שהיא עוד תחזור לצורתה המקורית ומצאצאיה יעמוד גדול הגיבורים - הרקולס - שיציל את פרומתאוס עצמו.
איו המשיכה בדרכה דרך הים היוני עד למצרים, שם זאוס החזירה לצורתה המקורית והיא ילדה לזאוס את בנם אפפוס (שמזוהה במיתולוגיה המצרית כשור הקדוש "אפיס"). לאחר מכן היא נישאה למלך המצרי טלגונוס.
במיתולוגיה המצרית איו מזוהה כאיסיס.
לפי דעות מסוימות, מצאצאיה עמדו קדמוס מייסד הממלכה בתבאי,[1] וכן דנאוס ממייסדי ארגוס. פסאודו-אפולודורוס תיאר את שושלת אבותיו של אגנור: אינכוס הוליד את איו, והיא נדדה בעולם והולידה מזאוס את אפפוס (אנג') במצרים, ולאחר שהות בגבל שניהם שבו למצרים, ואפפוס הוליד את ממפיס (אנג') (האפונים של העיר ממפיס) ואת ליביה (אנג'), האפונים של ארץ ליביה (צפון אפריקה). ליביה ילדה מפוסידון את בלוס (צורה יוונית לשם "בעל"[2]) ואגנור, שעבר לפיניקיה, שם הפך ל"אבי הסחר הגדול", ושלט בה; לבלוס נולדו אייגיפטוס (אנג') ודנאוס.[3] לאגנור מיוחסים אירופה, קדמוס ובנים נוספים.[4]
על שמה נקרא אחד מירחי צדק - איו, וכן האסטרואיד 85 Io (אנג').
אצל הרודוטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרודוטוס מספר שלדברי היסטוריונים פרסים, הגיעו הפיניקים בסחרם לארגוס, שעלתה על כל ערי יוון בעת ההיא. אותם פרסים טענו שהפיניקים חטפו את איו בת אינכוס למצרים (וזאת, לדברי הרודוטוס, בניגוד למסורות היוונים, בהן איו נדדה למצרים כפרה בעקבות טירוף שהשיתה עליה הרה). לפי אותם פרסים, לאחר מכן הפליגו אחדים מהיוונים, שאין הפרסים ההם יודעים לכנותם בשם, לצור שבפיניקיה וחטפו את אירופה בת המלך, כנקמת מידה כנגד מידה. לאחר מכן אותם יוונים חטפו גם את מדיאה בת מלך קולכיס. כל זה קרה דור לפני מלחמת טרויה (שגם היא התחילה בחטיפת אישה). הרודוטוס סיפר שהפיניקים סיפרו לו שאיו לא נחטפה, אלא זנתה בארגוס עם רב החובל של האניה, וכשראתה כי הרתה הפליגה מרצונה עם הפיניקים, כדי שלא ייודע הדבר.[5]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איו וזאוס, קורג'ו
- מרקורי הורג את ארגוס. פטר פאול רובנס
- הרמס מרדים את עיניו של ארגוס כדי לשחרר את איו. ניקולאי קושלב
- יונו, ארגוס ואיו. חרבראנד ואן דן אקהאוט
- יונו מצווה על ארגוס לשמור על איו, ברקע, מרכבת הטווסים שלה. ניקולאס פיטרזון ברכם
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איו מתוך מטמורפוזות לאובידיוס, תרגום יהושע פרידמן, פרויקט בן-יהודה
- מאמר מורחב על איו בפרויקט טאוי (אנגלית)
- איו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ נונוס, דיוניסיאקה, 1.377 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום לאנגלית)
- ↑ גיא דרשן, אחר המבול, מוסד ביאליק, עמ' 67
- ↑ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 2.1.4–2.1.5
- ↑ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1–3.1.2
- ↑ הרודוטוס, "היסטוריות", בפרויקט בן-יהודה
| הנימפות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| נימפות |
|
|||||
| אחר | נימפאיום | |||||
| לקטגוריה | ||||||