לדלג לתוכן

איזבלה קולברן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איזבלה קולברן
לידה 2 בפברואר 1785
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1845 (בגיל 60)
קסטנזו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קבר רוסיני–קולברן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן קולורטורה, סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ואקינו רוסיני (16 במרץ 18221837) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איזבלה קולברן (ספרדית Isabella Colbran;‏ 28 בפברואר 17856 באוקטובר 1845) הייתה זמרת סופרן, מלחינה ומתרגמת ספרדייה.[1] הייתה אשתו הראשונה של ג'ואקינו רוסיני.

נולדה במדריד ב-28 בפברואר 1785. בתם של תרזה אורטולה והכנר ג'ובאני קולברן, מוזיקאי בחצר הספרדית. את לימודיה המוזיקליים כזמרת וכמלחינה החלה בגיל שש אצל המלחין והצ'לן פרנסיסקו פרז'ה, הקסטרטו קרלו מרטינלי, והקסטרטו והמלחין ג'ירולמו קרסצ'נטיני. בשנת 1801 עברו קולברן ואביה לפריז. שם התקיימה הופעת הבכורה שלה בקונצרט והתקבלה בחום בחצרו של נפוליאון. שניהם נסעו לאיטליהː למילאנו, ונציה, רומא, לפני שהתיישבו בנאפולי, שם הייתה תלמידתו של המלחין גאטאנו מרינלי. הופעת הבכורה הפומבית התקיימה בפריז ב-1801, בעוד ההופעה הראשונה באיטליה הייתה ב-1807 בבולוניה.

הצלחתה הראשונה של זמרת האופרה הייתה בזכות הופעתה בתיאטרון אלה סקאלה ב"קוריולאנו" של ג'וזפה ניקוליני.

וילה רוסיני קולבראן בקסטנאסו

לאחר הופעות בבולוניה, ונציה ורומא, הפכה קולבראן לפרימדונה של תיאטרו סן קרלו בנאפולי בין השנים 1811-1822. היא הייתה המדיאה הראשונה ב"מדיאה בקורינתוס" של מאייר ב-1813. הייתה מראשוני המבצעים של מוצרט באיטליה: בתיאטרון דל פונדו בנאפולי היא הייתה דונה אנה בדון ג'ובאני ב-1812 וב-1816; באותו תיאטרון בשנת 1814 היא הייתה הרוזנת מאלמביבה ב"נישואי פיגארו".

איזבלה קולברן

בנאפולי היא הכירה את ג'ואקינו רוסיני, איתו תתחתן שנים מאוחר יותר. עם רוסיני החלה קולברן בשיתוף פעולה על הבמה, מה שהוביל את רוסיני לכתוב עבורה את יצירות המותאמות לה. היה לה סופרן דרמטי וטווח של שלוש אוקטבות. היא תוארה כסופרן דרמטי אמיתי המסוגל לעשות את הקולוראטורה המשוכללת ביותר. היא הופיעה בעיקר בתפקידים גדולים וטרגיים. האופרות שנכתבו לה הוצגו בנאפולי (למעט האחרונה, בוונציה).

איזבלה קולברן הייתה זמרת נערצת על ידי סטנדל, שלדבריו, יכלה להחדיר תשוקה ועוצמה דרמטית לשירתה. כמו כן חיברה ארבעה אוספי שירים.

רוסיני וקולברן נישאו בסתר ב-16 במרץ 1822 במקדש מדונה דל פילאר בקסטנאסו,[2] שם הייתה לזמרת וילה והכנסה ניכרת, המורכבת מאחזקות אדמה באמיליה ובסיציליה, שהושארה לה על ידי אביה לאחר מותו ב-1820.

ב-2 בינואר 1823 נרשם הביטוי "התפלל לנשמתה של קולבראן, רוסיני" (pregate per l'anima della Colbran Rossini) על חומות ונציה, בעקבות הבכורה של האופרה Maometto II בוונציה ב-26 בדצמבר 1822. בעוד הופעתה של קולברן זכתה לשבחים, האופרה ספגה ביקורות קשות ואיומים על חייהם של המופיעים, אם יבחרו להמשיך. האופרה הועלתה באיטליה 25 פעמים, הופעות נוספות התבצעו בצרפת. האופרה נחשבת לאחת הנועזות ביותר של רוסיני והפוליטית ביותר.

לאחר כישלון האופרה האחרונה של רוסיני שהועלתה בתיאטרון לה פניצ'ה בוונציה, קולברן החליטה לנטוש את הבמה ועברה לפריז עם בעלה, שממנו נפרדה בהסכמה הדדית ב-1837 בבולוניה. קולברן אהבה הימורים ואת חיי הזוהר של החברה הגבוהה בפריז, משפחתו של בעלה התקשתה לשאת זאת, ובסופו של דבר הם נפרדו.

היא מתה לבדה עקב מחלה קצרה בווילה שלה בקסטנאסו, שבעלה הותיר לה לאחר פרידתם. היא הייתה בת שישים. בשנת 1846, שנה לאחר מותה, ג'ואקינו רוסיני הצליח סוף סוף להתחתן עם אולימפה פליסייה, הקורטיזנית הצרפתית לשעבר שהייתה לבת זוגו במשך שנים.

איזבלה קולברן קבורה בבולוניה בבית הקברות המונומנטלי של Certosa di Bologna (אכסדרה של הכיכר המרכזית ממזרח, קשת מספר 6), לצד אביה ג'ובאני והוריו של רוסיני (ג'וזפה רוסיני ואנה גוידאריני). אנדרטת הקבורה שלה מיוצגת על ידי פסל שיש שבו איזבלה, יושבת ונשענת על עמוד, תומכת בחזה של אביה עם פוטו מנגן ציתר לרגליו.

מצבת קולברן - רוסיני בבולוניה
  • "Isabella Colbran Rossini".
  • "Isabella Colbran".
  • איזבלה קולברן, בביצוע Ritratto e storia, specchi del potere > 1806-inizi sec.XIX Filippo Gargalli, Pelagio Palagi, Maria Brizzi Giorgi e Isabella Colbran, סרטון באתר יוטיוב
  • ג'ורג'יו אפולוניה, הקולות של רוסיני, אדה, טורינו 1992, עמ'. 164–183.
  • Ariella Lanfranchi, COLBRAN, איזבלה אנג'לה, במילון הביוגרפי של האיטלקים, כרך. 26, Rome, Istituto dell'Enciclopedia Italiana, 1982.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזבלה קולברן בוויקישיתוף
  • D-sign.it. (n.d.). "Rossini Colbran Monument". Storia e Memoria di Bologna. Retrieved 18 October 2022
  • "Colbran, Isabella", Encyclopedia.com. Women in World History: A Biographical Encyclopedia. Retrieved 18 October 2022
  • Interlude. (22 November 2019). "How Rossini's wife inspired his great work". Retrieved 23 October 2022
  • Isabella Colbran – a modern reveal: Songs and stories of women composers. A Modern Reveal. (n.d.). Retrieved 18 October 2022
  • "Isabella Colbran". Feminine Musique. (n.d.). Retrieved 10 October 2022
  • "Isabella Colbran Rossini".
  • "Isabella Colbran".
  • איזבלה קולברן, בביצוע Ritratto e storia, specchi del potere > 1806-inizi sec.XIX Filippo Gargalli, Pelagio Palagi, Maria Brizzi Giorgi e Isabella Colbran, סרטון באתר יוטיוב
  • איזבלה קולברן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ COLBRAN, Isabella Angela - Enciclopedia, Treccani (באיטלקית)
  2. ^ Bologna Online, bibliotecasalaborsa.it (באיטלקית)