איזבל אבירהרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איזבל וילהמן מארי אברהארט
Isabelle Wilhelmine Marie Eberhardt
Isabelle Eberhardt.jpg
לידה 17 בפברואר 1877
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 1904 (בגיל 27)
אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, שווייץ, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקרת ארצות, עיתונאית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איזבל וילהמן מארי אברהארטאנגלית: Isabelle Wilhelmine Marie Eberhardt,‏ 17 בפברואר 1877 - 21 באוקטובר 1904) הייתה חוקרת וסופרת משווייץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנערה, אברהארט, קיבלה חינוך בייתי מאביה. היא פרסמה סיפורים קצרים תחת סוג תחת שם בדוי. היא התעניינה בצפון אפריקה, ונחשבת ככותבת בקיאה בנושא למרות שלמדה אותו רק דרך התכתבות. לאחר הזמנה מצלם לואי דוד, אברהארט עברה לאלג'יריה במאי 1897. היא התלבשה כגבר ועברה לאסלאם תוך אימוץ השם סי . אברהארט הייתה חריגה ההתנהגותה. זה גרם לה להיות מנודה בקרב המתיישבים האירופיים באלג'יריה והממשל הצרפתי.

קבלתה של אברהארט על ידי קאדריה, מסדר אסלאמי, שכנע את מנהל הצרפתים שהיא הייתה מרגלת או עוסקת בתעמולה. היא שרדה ניסיון התנקשות זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1901 הממשל הצרפתי הורה לה לעזוב את אלג'יריה, אבל אישרו לה לחזור בשנה הבאה, אחרי שתתחתנה עם החייל האלג'ירי סלימאן איהנני. בעקבות חזרתה, אברהארט כתבה עבור עיתון שנערך על ידי ויקטור ברוקהד. בשנת 1904, בגיל 27, היא נהרגה בשיטפון ב- Aïn Sefra.

בשנת 1906 ברוקאנד התחיל  לפרסם את היצירות שלה. הם זכו לשבחי ביקורת. לאחר מותה היא הפכה לסמל של שחרור משלטון צרפתי. מספר רחובות נקראו בשמה בביקאר ובאלגיריה. 

חיים של אברהארט היו נושא של מספר יצירות, כולל סרט "איזבל אברהארט" (1991) ואופרה "שיר מתוך סערה: חייהם ומותם של איזבל אברהארט" (2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזבל אבירהרט בוויקישיתוף