איזובל ריי
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1860 מלבורן, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1940 (בגיל 79) ברייטון, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של הגלריה הלאומית של ויקטוריה |
| תקופת הפעילות |
1877–1940 (כ־63 שנים) |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| הושפעה על ידי |
ג'ורג' פולינגסבי, Oswald Rose Campbell |
  | |
איזובל ריי (באנגלית: Isobel Rae; 18 באוגוסט 1860 – 16 במרץ 1940) הייתה ציירת אימפרסיוניסטית אוסטרלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איזובל ("איזו") ריי נולדה ב־18 באוגוסט 1860 במלבורן, בתם הצעירה של המהגרים הסקוטים תומאס ריי ואשתו ג'נט לאב. ריי למד בגלריה הלאומית של בית הספר לאמנות בוויקטוריה בשנים 1877–1887, שם בין הסטודנטים העמיתים היו רופרט באני וג'ון לונגסטאף. בין מוריה היו ג'ורג' פולינגסבי ואוסוולד רוז קמפבל. ריי זכתה להצלחה אקדמית מסוימת בתערוכות סטודנטים, וזכתה בפרסים והכרה מצד צוות השופטים במספר הזדמנויות, לצד סטודנטים עמיתים כמו לונגסטאף, פרדריק מק'קבין, ג'יין סאת'רלנד ומאי וייל. [1] ריי הצטרפה, והציגה באקדמיה הוויקטוריאנית לאמנויות (כיום אגודת האמנים הוויקטוריאנית) בין השנים 1881–1883.[2]
בשנת 1887 נסעה ריי לצרפת והתיישבה בפריז עם אמה ג'נט ואחותה אליסון. הן התגוררו שם שלוש שנים, לפני שהמשפחה עברה למושבת האמנים (Étaples colony) בכפר הדייגים אטפלס בצפון צרפת.[3] במהלך חלק ראשוני זה של הקריירה שלה, ריי הציגה עבודות באוסטרליה ובניו זילנד, אם כי היא נשארה באירופה. התערוכות בהן השתתפה כללו את תערוכת ניו זילנד והים הדרומי בשנת 1889 בדנדין ואת אגודת האמנים הוויקטוריאנית בשנת 1896, בה הוצגו כמה מנופיה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריי הפכה לתושבת ותיקה במושבת האמנים באטפלס. שם עבדה לצד מספר אמנים אוסטרליים נוספים ובהם הילדה ריקס ניקולס, רופרט באני, ג'יימס פיטר קווין, אדוארד אופיסר, ואחרים שהתעניינו בעבודת האוסטרלים, כמו ז'ול אדלר הצרפתי. [4] בסוף שנות ה-1890 ריי הציגה באופן קבוע בחברה המלכותית של אמנים בריטיים ובאגודת ציירי השמן. עבודותיה היו לעיתים של סצנות יומיומיות: היא זכתה בפרס השלישי בשנת הלימודים שלה עם ציור "רוכל סיני המציג את מרכולתו בפני שתי ילדות הניצבות ליד דלת המטבח".
כשגרה באטפלס הציגה ריי באופן קבוע בסלון פריז, והצלחתה דווחה בעיתונות האוסטרלית. היו לה עבודות שנתלו פעמים רבות, תמיד במה שכונה "הסלון החדש", בחלק מהמקרים נכללו גם יצירותיה של אחותה אליסון. [5]
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה כמה אוסטרלים, כמו ריקס ניקולס, ברחו לאנגליה, אולם ריי נשארה והפכה, יחד עם ג'סי טרייל, לאחת משתי האמניות האוסטרליות שהציגו את המלחמה בזמן שחיה בצרפת. כאשר בשנת 1918 אוסטרליה מינתה לראשונה אמני מלחמה רשמיים, נבחרו שישה עשר גברים. ריי, אף על פי שגרה בצרפת במשך כל המלחמה, לא נכללה ביניהם. עם זאת, היא תיעדה בפשטות את חוויית המלחמה בעיר מגוריה, ויצרה למעלה ממאתיים רישומים. מרביתם תיארו את הבסיס של הצבא הבריטי באטפלס, "הגדול מסוגו שהקימו הבריטים אי פעם מעבר לים", ששיכן בשיאו 100,000 איש, כולל שירותי בית חולים בגודל של 22,000 חולים. רוב הציורים הם של סצינות ליליות, אולי משום שבמהלך המלחמה ריי ואחותה עבדו שתיהם בהתנדבות, והיה להן מעט זמן פנוי במהלך הימים.[3] מעטות מיצירות אלה נרכשו על ידי גלריות ציבוריות, כאשר היסטוריון האמנות סשה גרישין טען שהן "בדרך כלל נחשבות אינטימיות מדי, אישיות מדי ונשיות מכדי שייכללו באוספים".[6]
אוצרת המוזיאון בטי סנודן סקרה את אוסף הרישומים של מלחמת העולם הראשונה. היא התבוננה בהשפעת התנועה הפוסט-אימפרסיוניסטית אליה נחשפה ריי כשבאה לראשונה לצרפת, ותשומת לבה למתחים בחיי המחנה. סנודן כתבה: "ברישומיה היא משתמשת בקווי מתאר שחורים מלאים עם אזורי צבע שטוחים, טכניקה פוסט-אימפרסיוניסטית שמזכירה כמה מאמני הכרזות הצרפתיים של סוף המאה התשע עשרה ... הדפוסים הקבועים של גברים, אוהלים ומבנים ברבים מהיצירות מעידים על השליטה שהטילה מכונת המלחמה המודרנית. ברישומים רבים יש תחושה חזקה של המתנה: מחכים לסוף הקרב, מחכים לסיום המלחמה, מחכים להישלח הביתה".[3]
אנדרטת המלחמה של אוסטרליה מחזיקה אחת עשרה מיצירותיה של ריי, כולל "התור לקולנוע", שבו תיארה סנודן כ"סצנת לילה דרמטית, כאשר היא משתמשת באור זוהר חזק על רקע השחור העמוק של הלילה, וגואש מעל פסטל שאיפשר להדגיש את זוהר האורות בחושך. התור הארוך של גברים הממתינים משקף מצב רוח כללי של המתנה שרווח במחנה - ומציע שכאן אפילו בבידור הוא אפל."
אמה של ריי נפטרה בצרפת במהלך המלחמה. האחיות נותרו שם עד שנות השלושים של המאה העשרים, כאשר עלייתו של היטלר לשלטון גרמה להן לעבור להתגורר באנגליה, שם התיישבו בסנט לאונרדס און סי, בסאסקס.
ריי נפטרה ב-16 במרץ 1940 בבית החולים בברייטון.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערכת הסוקרים את עבודתה של ריי הייתה מגוונת. היא ספגה ביקורת על כך שאפשרה לסגנונה האימפרסיוניסטי להיות קיצוני והסיח את הדעת מהנושאים שלה, אך אותה גישה נתפסה על ידי מבקר אחר כמקסימה, והפגינה "צביעה הרמונית ואפקטים נמרצים".
ריי לא נכללה במילון של אמניות נשים של מקס ז'רמן באוסטרליה, בתוכנית "הנשים" של קרוליין אמברוס, או במודרניזם ופמיניזם של הלן טופליס: אמניות נשים אוסטרליות 1900–1940. [7] [8]
עבודות של ריי נמצאות באוספי הגלריה הלאומית של אוסטרליה, הגלריה הלאומית של ויקטוריה ואנדרטת המלחמה של אוסטרליה. מחוץ לאוסטרליה, עבודתה מיוצגת במוזיאון טאקט מחוץ לעיירת אטפלס.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מצעד דתי -
גינה -
התור לקולנוע -
קונות -
חתונה -
המחנה -
במטבח -
אסירים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Students' exhibition". The Argus. Melbourne: National Library of Australia. 6 November 1883. p. 9.
- ^ Iso Rae :: biography at :: at Design and Art Australia Online, www.daao.org.au
- ^ 1 2 3 Snowden, Betty (1999). "Iso Rae in Étaples: another perspective of war" (PDF). Wartime. Australian War Memorial. 8: 36–41.
- ^ Eagle, Mary; Jones, John (1994). A Story of Australian Painting. Chippendale, NSW: Macmillan Australia p.120
- ^ "Australian artists". The Argus. Melbourne: National Library of Australia. 19 April 1913. p. 23
- ^ Grishin, Sasha (2013). Australian Art: A History. Carlton, VIC: The Miegunyah Press
- ^ Germaine, Max (1991). A Dictionary of Women Artists of Australia. Roseville East, NSW: Craftsman House
- ^ Topliss, Helen (1996). Modernism and Feminism: Australian Women Artists 1900–1940. Roseville East, NSW: Craftsman House