איזוסורביד דיניטרט
 | |
| שמות מסחריים בישראל | |
|---|---|
| איזוקט | |
| נתונים כימיים | |
| מסה מולרית |
236.028065 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 10-90 אחוזים, 25 אחוזים בממוצע |
| מטבוליזם | כבד |
| זמן מחצית חיים | שעה |
| הפרשה | כליה |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C |
| מזהים | |
| קוד ACT |
C05AE02, C01DA08 |
| מספר CAS | [1] |
| PubChem | [2] |
| ChemSpider | [3] |
  | |
איזוסורביד דיניטרט (באנגלית: Isosorbide dinitrate, נמכרת גם תחת השמות Isordil, ו-Isoket) היא תרופה השייכת למשפחת הניטרטים ומשמשת לטיפול באי ספיקת לב, ספאזם של הוושט ולטיפול ומניעה בתעוקת לב[1]. התרופה ניטלת בטבליות דרך הפה, או מתחת ללשון, או כתרסיס למתן תת-לשוני.
תופעות לוואי נפוצות כוללות כאבי ראש, תת-לחץ דם תנוחתי, וטשטוש ראייה[1]. תופעת לוואי חמורה אפשרית היא תת-לחץ דם. בטיחותה של התרופה לעובר במהלך היריון אינה ברורה[1]. התרופה אסורה לשימוש יחד עם תרופות לטיפול באין אונות כדוגמת ויאגרה, לויטרה או סיאליס. שילוב זה עשוי להיות מסוכן ולגרום לירידה חדה בלחץ הדם ולעילפון[2] .
התרופה תוארה לראשונה ב-1939. היא נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי[3] וזמינה לשיווק כתרופה גנרית.
בדומה לתרופות אחרות ממשפחת הניטרטים, איזוסורביד דיניטרט הופכת בגוף לחנקן חמצני (NO), הנקשר לקולטנים באנזים גואנילאט ציקלאז ומשפעל אותו. כתוצאה מהשפעול, מייצר האנזים cGMP, שגורם להרחבת שריר חלק בדפנות כלי הדם ובכך לירידה בעומס על שריר הלב.
שימוש ארוך טווח באיזוסורביד דיניטרט עלול לגרום לסבילות לתרופה וכתוצאה מכך להפחתת יעילותה[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.