איזידור גולדברגר

איזידור גולדברגר
Goldberger Izidor
	צילום משנת 1911
לידה	1 ביולי 1876; באטורקסי במחוז אסטרגום של ממלכת הונגריה (האימפריה האוסטרו-הונגרית), כיום באטורובה קוסיהי, סלובקיה
פטירה	1944 (בגיל 67 בערך); לא ידוע, אחרי שליחתו לאושוויץ, פולין, בשליטת גרמניה הנאצית
מדינה	הונגריה
השכלה	בית המדרש לרבנים בבודפשט (1902)
תקופת הפעילות	מ-1903

איזידור גולדברגר (בהונגרית: Goldberger Izidor; באטורקסי, 1 ביולי 1876 – אושוויץ?, 1944) היה דוקטור במדעי הרוח, רב. תחילה כיהן כרב בשאטוראליאויהיי, לימים בטטה. אחיו היה מרק גולדברגר רופא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזידור גולדברגר נולד באטורקסי במה שהיה אז מחוז אסטרגום בצפון ממלכת הונגריה (במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית), כיום באטורובה קוסיהי בסלובקיה. בין השנים 1893–1902 למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט. בשנת 1901 קיבל את הדוקטורט במדעי הרוח בבודפשט, ובשנת 1903 את הסמיכה לרבנות. משנת 1903 הוא נבחר לרב בשאטוראליאויהיי ומשנת 1912 בעיר טטה. הוא כתב בעיתונים רבים מקומיים וזרים, ומאמרים רבים שלו פורסמו בלקסיקונים יהודיים שונים בגרמנית ובעברית. הרב גולדברגר כתב רבות על חכמי התלמוד ועל סוגיות בהיסטוריה של יהודי הונגריה.

הוא נשלח לאושוויץ ביוני 1944 ומת באותה השנה במקום לא ידוע (קרוב לוודאי באושוויץ, אך אין תיעוד מפורש על כך).

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויכוח הפומבי של פרופייט דוראן נגד האסלאם (בודפשט, 1901)
מידרש ישראל. קטעים ממדרש תנחומא (Szinérváralja, 1907);
ראשי המשפחות היהודיות במחוז זמפלן בשנים 1811–1812 ותפקידם בהתקוממות האצולה נגד נפוליאון (שאטוראליאויהיי, 1910);
חומר יהודי למונוגרפיה של טטה (טטה, 1914);
חכם צבי בבודה. (בודפשט, 1920);^[1]
מקורות לקורות היהודים בהונגריה (בודפשט, 1923);
רשימת אמוראים (בודפשט, 1923).

מאמריו ומחקריו הופיעו בעיתונים וכתבי עת:

אוצר ישראל
האשכול
השנתונים של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית
סקירה יהודית-הונגרית
הצופה
ישראל ההונגרית (Magyar Izrael)
שוויון (Egyenlőség)
עבר ועתיד (Múlt és Jövő)
תוספות להיסטוריה של מחוז זמפלן
הסכמה לאומית (Országos Egyetértés)
ספר הזיכרון של בלאו
Monatsschrift für Geschiehte und Wissenschaft des Judentums

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאל גוליאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. איגוד הספרנים והארכיונים ההונגרים, 1939-2002.
Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
Malý Slovenský Biografický Slovník. Hlavný redaktor Vladimír Mináč. Martin, Matica slovenská, 1982.
לקסיקון החברה ההונגרית. החברה להוצאת הספרים ההונגרית, 1930.
ספר זיכרון לרגל חמישים שנה לבית המדרש לרבנים בבודפשט 1877–1927. הוצא על ידי לאיוש בלאו, שמעון הבשי, דינש פרידמן. בודפשט 1927.
שבעים שנה. דפי זיכרון ליום השנה של בית המדרש לרבנים בבודפשט 1877–1947. עורך שמואל לווינגר; בודפשט 1948
הלקסיקון הגדול של רוואי, בודפשט. 1935-1911