איזידור זינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איזידור זינגר

ד"ר איזידור זינגר (Isidore Singer;‏ 10 בנובמבר 1859, מוראביה, אוסטריה20 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה העורך המייסד והיוצר העיקרי של האנציקלופדיה היהודית הראשונה, האנציקלופדיה היהודית. כמו כן ייסד את הליגה האמריקאית למען זכויות אדם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר נולד בשנת 1859 בווייסקירכן (Weisskirchen) שבמוראביה (אז חלק מאוסטריה). התחנך בבית ספר יהודי ואחר כך בגימנסיה, שם סיים את לימודיו בשנת 1878. הוא למד באוניברסיטאות וינה וברלין, ובשנת 1884 קיבל תואר דוקטור. באותה שנה ייסד את כתב העת הספרותי האוסטרי "אלגמיינה אוסטרייכישה ליטרטורצייטונג" (Allgemeine Österreichische Literaturzeitung), שאותו ערך והוציא לאור בווינה עד לשנת 1887, אז החל לעבוד כמזכיר ספרותי אצל השגריר הצרפתי בווינה. הוא התלווה לשגריר בפריז, שם עבד בלשכת העיתונות של משרד החוץ הצרפתי והיה פעיל בקמפיין למען אלפרד דרייפוס.

בפריז הקדיש זינגר את רוב זמנו למלחמה באנטישמיות. בשנים 1893-1894 הוא ייסד וערך את העיתון "הדיבור האמיתי" (La Vraie Parole, "לָה וְרֶה פָּארוֹל"), שנועד לתת מענה לעיתון האנטישמי של אדואר דרימון, "הדיבור החופשי" (La Libre Parole, "לָה לִיבְּר פָּארוֹל"). בשנת 1891 נסע זינגר לאיטליה ושהה זמן מה ברומא. הוא שב לפריז, ובשנת 1895 היגר לניו יורק כדי לגייס כספים למען פרסום "האנציקלופדיה של ההיסטוריה ושל ההתפתחות המנטלית של הגזע היהודי" (The Encyclopedia of the History and Mental Evolution of the Jewish Race), ששונה בהמשך למה שהפך למפעלו הכביר: "האנציקלופדיה היהודית" (הופיעה בשנים־עשר כרכים בשנים 1906-1901 בניו יורק). זינגר פרסם גם את Russia at Bar the of the American People, לזכר הפוגרום הראשון בקישינב. כמו כן היה העורך הראשי של "האנציקלופדיה הבינלאומית לביטוח" בשנת 1909, וערך יצירות קלאסיות בספרות הגרמנית (20 כרכים).

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berlin, Wien und der Antisemitismus, 1882 (ברלין, וינה והאנטישמיות)
  • Presse und Judenthum, 1882 (עיתונות ויהדות)
  • Sollen die Juden Christen Werden?, 1884, (האם על היהודים להתנצר? נכתב יחד עם ארנסט רנאן)
  • Briefe Berühmter Christlicher Zeitgenossen über die Judenfrage, 1884 (מכתבים של נוצריים מפורסמים בני הדור על השאלה היהודית)
  • Die Beiden Elektren—Humanistische Bildung und der Klassische Unterricht, 1884
  • Auf dem Grabe Meiner Mutter 1888
  • Le Prestige de la France, 1889
  • La Question Juive, 1893
  • Anarchie et Antisémitisme, 1894
  • Der Juden Kampf ums Recht, 1902. (מאבק היהודים לזכויות)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו: