איזר (כוכב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏איזר
Boötes constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של איזר בקבוצת רועה דובים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים רועה דובים
שמות נוספים ε ברועה דובים, מיזר, מיראק, פולצ'רימה
סוג כוכב כפול
בהירות 2.33 משותפת
עלייה ישרה 14ʰ 44ᵐ 59.2ˢ
נטייה ‏28.4″ ‏04′ ‏27°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.09- משותפת
מרחק 250 שנות אור
76.65 פארסק[1]
רדיוס 33 רדיוס שמש
מסה 4.6 מסת שמש
עוצמת הארה פי 590 (משותפת) מהשמש
מהירות סיבוב 10.9 קילומטר לשנייה
גיל 300[2] מיליון שנים
מהירות רדיאלית -16.31±0.19 קילומטר לשנייה
תנועה עצמית -50.95±0.59 milliarcsecond per year, 21.07±0.58 milliarcsecond per year
היסט 16.1±0.66 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות -0.13 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים איזר A / B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
‏איזר A
שמות נוספים HD 129989
סוג ענק כתום
בהירות 2.45[1]
סיווג ספקטרלי K0 II-III[1]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.98-
רדיוס 33[3] רדיוסי שמש
מסה 4.6[4] מסות שמש
עוצמת הארה פי 530 מהשמש
טמפרטורה 4,550[3] K
מהירות סיבוב 8.4[4] ק"מ/שנייה
מהירות רדיאלית -16.31±0.19 קילומטר לשנייה
תנועה עצמית -50.95±0.59 milliarcsecond per year, 21.07±0.58 milliarcsecond per year
היסט 16.1±0.66 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות -0.13 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים איזר B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
‏איזר B
שמות נוספים HD 129988
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן
בהירות 4.8[5]
סיווג ספקטרלי A0 V[5]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.37
רדיוס 2~[2] רדיוסי שמש
מסה 2~[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 60 מהשמש
טמפרטורה 8,700[2] K
מהירות סיבוב 123[6] ק"מ/שנייה
מהירות רדיאלית -16.31±0.19 קילומטר לשנייה
תנועה עצמית -50.95±0.59 milliarcsecond per year, 21.07±0.58 milliarcsecond per year
היסט 16.1±0.66 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות -0.13 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים איזר A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אִיזָרערבית إزار "איזר" - כיסוי) או ε ברועה דובים, הוא כוכב כפול שנמצא במרחק של כ-250 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים רועה דובים. עם בהירות כוללת מדרגה 2.33 זהו הכוכב השני בבהירותו בקבוצה. הכוכב נקרא לפעמים גם "מיזר" או "מירק", אך השמות האלו ניתנו לכוכבים מיזר ומראק שבקבוצת הדובה הגדולה. כמו כן הוא קיבל את השם פולצ'רימה מהאסטרונום פרידריך פון שטרובה שגילה את היותו כוכב כפול.[2]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזר מורכב מזוג כוכבים המקיפים זה את זה במרחק של כ-185 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של לפחות 1,000 שנים.[2] גילה של המערכת מוערך בכ-300 מיליון שנים. ההפרדה הזוויתי בין השניים היא פחות מ-3 שניות קשת כך שנדרש טלסקופ כדי להפריד ביניהם.

איזר A[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזר A הוא הכוכב הבהיר מבין השניים. זהו ענק כתום מסוג ספקטרלי K0 II-III, מסתו גדולה יותר מפי 4.5 ממסת השמש ורדיוסו פי 33 מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו היא כ-4,550 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 530 מעוצמת ההארה של השמש. ככל הנראה לפני 10-20 מיליון שנים הוא היה כוכב הסדרה הראשית מסוג B, אך לאחר שאזל המימן שבליבתו הוא החל בתהליך של התקררות והתנפחות בדרך להפוך לענק אדום ובעתיד הוא צפוי להפוך לננס לבן.

איזר B[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזר B הוא הכוכב העמום מבין השניים. זהו כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A0 V. מסתו מוערכת בכ-2 מסות שמש ורדיוסו כ-2 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-8,700 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 60 מעוצמת ההארה של השמש. הוא צפוי להפוך גם כן לענק אדום, אבל רק בעוד מאות מיליוני שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 SIMBAD: ε Boötis A
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Jim Kaler: Izar, The 170 Brightest Stars, Department of Astronomy, University of Illinois
  3. ^ 1 2 A. Massarotti, D. W. Latham, R. P. Stefanik & J. Fogel: Rotational and Radial Velocities for a Sample of 761 HIPPARCOS Giants and the Role of Binarity, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 1 (2008)
  4. ^ 1 2 P. Gondoin: Evolution of X-ray activity and rotation on G-K giant, Astronomy & Astrophysics, vol. 352, p. 219 (1999)
  5. ^ 1 2 SIMBAD: ε Boötis B
  6. ^ F. Royer, S. Grenier, M. O. Baylac, A. E. Gómez & J. Zorec: Rotational velocities of A-type stars in the northern hemisphere. II. Measurement of v sin i, Astronomy & Astrophysics, vol. 393 (2002)