איטליה של ערכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איטליה של ערכים
Italia dei Valori
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
מייסד Antonio Di Pietro עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים Ignazio Messina עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1998
אידאולוגיות פופוליזם, התנגדות לשחיתות שלטונית, פרוגרסיביזם
מטה רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז
ארגונים בינלאומיים מפלגת הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
בית הנבחרים של איטליה
1 / 630
הסנאט של הרפובליקה (איטליה)
1 / 315
www.italiadeivalori.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איטליה של ערכיםאיטלקית: Italia dei Valori) היא מפלגת מרכז קטנה באיטליה. המפלגה הוקמה בשנת 1998 על ידי אנטוניו די פייטרו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוניו די פייטרו היה שר התעשייה בממשלתו של רומנו פרודי. הוא התפטר בנובמבר 1996 התפטר לאחר שהיה נתון בחקירה. כמועמד עצמאי, נבחר דה פייטרו בנובמבר 1997 לכהן כחבר בסנאט האיטלקי. במרץ 1998 הקים את המפלגה. בשנתיים שלאחר מכן ה-IDV לקחה חלק במסגרות פוליטיות שכללו גם מפלגות נוספות, ועדיין לא התמודדה בבחירות.

המפלגה התמודדה לראשונה כמפלגה עצמאית בשנת 2001, עם מצע פופוליסטי שכלל התנגדות חזקה להגירה ומחאה נגד בזבוז כספי ציבור. המפלגה קיבלה 3.9% בבחירות לבית הנבחרים, 0.1% מתחת לאחוז החסימה. מטעם המפלגה נבחר סנאטור אחד, שעבר כמה ימים לאחר הבחירות למפלגה אחרת. בשנת 2004 די ייטרו נבחר מטעם המפלגה לפרלמנט האירופי.

לקראת הבחירות ב-2008 ה-IDV כרתה ברית עם המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות, שבהן היא הגיעה לשיא כוחה והייתה המפלגה הרביעית בגודלה בפרלמנט האיטלקי- 29 נציגים בבית הנבחרים ו-14 סנאטורים. למרות ההישג והשותפות עם המפלגה הדמוקרטית, ה-IDV פעלה כסיעה עצמאית מתוך האופוזיציה. באותה השנה המפלגה הגיעה אף לשיא כוחה בפרלמנט האירופי, עם כ-8% מהקולות ו-7 מושבים.

בשנת 2009 נוצרו קרעים קשים בהנהגת המפלגה ונתגלו בה כמספר פרשות שחיתות. פילוגים אלו אף גרמו לעזיבתם של חברי פרלמנט (גם ברמה הארצית וגם ברמה האירופית). למרות היחלשויות אלו, הצליחה המפלגה בשנים 2011-2012 להגיע להישגים ברמה המוניציפלית, בכך שניצחה בבחירות המקומיות בנאפולי ובפלרמו. בסוף 2012 המפלגה נגררה למשבר נוסף, לאחר שהתקשורת הארצית דיווחה על סתירות במימון המפלגה. בנוסף על כך, המפלגה נפגעה בדעת הקהל לאור עלייתה של תנועת חמשת הכוכבים. בבחירות שנערכו בשנת 2013 המפלגה הפסידה את כל כוחה בפרלמנט, לאחר שקיבלה רק 2.2% מהקולות, ולא עברה את אחוז החסימה. לאחר הכישלון די פייטרו התפטר מראשות המפלגה. מנהיגים רבים נוספים עזבו גם הם את המפלגה. בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו בשנת 2014, המפלגה קיבלה רק 0.65% מהקולות ולכן לא הכניסה נציגים גם לפרלמנט זה.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, המפלגה ממוקמת במרכז-שמאל, אך בתוכה מתקיים מגוון דעות (שמגיע לעיתים עד לשמאל קיצוני). המפלגה תומכת בבחירות בשיטה הרובנית, פדרליזם, מאבק בשחיתות וחיזוק היעילות של המגזר הציבורי. במאי 2012 הייתה ה-IDV למפלגה הפוליטית הראשונה באיטליה שתמכה בנישואים חד-מיניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איטליה של ערכים בוויקישיתוף