איטלקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איטלקית (Italiano)
מדינות בהן מדוברת: איטליה, שווייץ, סן מרינו, קריית הוותיקן, קרואטיה (איסטריה), סלובניה (איסטריה), מלטה, אלבניה, לוב, סומליה, אריתראה.
אזורים בהם מדוברת: דרום אירופה, אפריקה
סך כל הדוברים: 120,000,000
דוברי שפת אם: 70,000,000
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
איטלית
רומאנית
איטלו-רומאנית
איטלקית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Italy.svg איטליה
Flag of the Vatican City.svg קריית הוותיקן
Flag of San Marino.svg סן מרינו
Civil Ensign of Switzerland.svg שווייץ
שפה רשמית בארגונים: האיחוד האירופי
גוף מפקח: Accademia della Crusca
ראו גם: שפהרשימת שפות

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. האיטלקית מדוברת כשפת אם בפי כ-70 מיליון איש, ובהם 58 מיליון איטלקים החיים באיטליה. זוהי שפתה הרשמית של איטליה, והיא מדוברת ב-29 מדינות נוספות מלבד איטליה.

כמו רוב השפות הלאומיות, האיטלקית המודרנית היא ניב ש"זכה להצלחה", כלומר שזכה לשמש שפה הרשמית בשטח גדול הרבה יותר מהמחוז שבו דובר בתחילה. במקרה זה הניב הפלורנטיני, היינו הניב שדובר בפירנצה, הוא שגבר על האחרים. שלא כברוב המקרים, שבהם הסיבות לשליטת ניב כלשהו הן פוליטיות, במקרה זה הסיבה הייתה יוקרה תרבותית. למעשה, הניב הטוסקני, ובייחוד זה הפלורנטיני (אשר הועשר במידה רבה על ידי הסיציליאנית, הצרפתית והלטינית), היה השפה שבה כתבו דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו - שלושת הסופרים והמשוררים האיטלקיים הנחשבים ביותר באותה תקופה (המאות ה-12 וה-13). ניב זה שרווח בפירנצה, שהייתה במשך שנים מרכז של פריחה תרבותית (ובעיקר בתקופת הרנסאנס), כונה גם שפת המלומדים.

הניבים הנהוגים באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הניבים האיטלו-רומאניים הרבים ניתן לחלק לקבוצות על פי מקורותיהם הלשוניים המשותפים. ככלל, ניבים אלה נגזרים מן הלטינית, אך לשוני בהתפתחות שפות הדיבור המקומיות, הניכר בין מחוז למחוז, אחראיות שפות שנבלעו על ידי שפות אחרות ("סובסטראטום") שקדמו לכיבוש הרומי ובעיקר השפות הדומיננטיות שהשתלטו על שפות אחרות ("סופרסטראטום"), שנבעו מקשרים עם עמים אחרים.

בשנים האחרונות נהוג לבודד את הניבים הצפוניים ("רומאניים-מערביים") מאלה של המרכז והדרום ("רומאניים-מזרחיים"). בתחום הצפוני, לסובסטראטום הקלטי כפי הנראה הייתה השפעה על הניבים הגאלו-איטאליים אך לא על הניב הוונֶטי. עם זאת, ישנם מאפיינים רבים המשותפים לניבים הצפוניים ולאלה של המרכז והדרום. לדוגמה: צורת רבים נון-סיגמטית (שאינה מסתיימת באות S). הניבים של הצפון מכונים "גאלו-איטאליים" או "גאלו-רומאניים" מסיבות רבות, ביניהן: הנוכחות הרבה של תנועות ביניים כגון ö ו-ü בלומברדיה, אמיליה-רומאניה, פיימונטה וליגוריה; הנוכחות של צורות דקדוקיות מיוחדות המוכרות כ"גאליציזמים" הניכרות אף בצרפתית; האפשרות להרכבת משפט שאלה על ידי היפוך סדר חלקי המשפט (תופעה הנפוצה בלומברדיה ובאמיליה רומאניה); נוכחות ה-n המאונפפת בניבים שונים, הפיכת ה-a המוטעמת ל-ä או ל-è באזורים שונים של פיימונטה ושל אמיליה רומאניה.

ניבים צפוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניבי המרכז והדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחות השפה האיטלקית בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפה רשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיטלקית היא השפה הרשמית באיטליה ובסן מרינו. כמו כן, משמשת כשפה הרשמית, לצד השפה הסלובנית בארבעה יישובים סלובניים לחוף הים, ובאיסטריה שבקרואטיה, לצד השפה הקרואטית. היא אף אחת השפות הרשמיות בשווייץ (כ-10% מהדוברים), וליתר דיוק בקנטון טיצ'ינו ובקנטון הגריג'וני- לצד השפות: גרמנית (63%), צרפתית (25%) ורומאנש. בוותיקן נמצאת האיטלקית בשימוש נרחב והיא אף משמשת כשפה הרשמית השנייה של מושב הוותיקן, לאחר השפה הלטינית. גם אנשי הכנסייה בוותיקן משתמשים בה לרוב בתקשורת היומיומית ביניהם.

תפוצה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיטלקית נפוצה ביותר במלטה, שבה רבים דוברים את השפה, והכל מבינים אותה. האיטלקית שימשה במלטה כשפה רשמית עד לשנת 1934. השפה האיטלקית נפוצה אף ברצועות החוף של חבל דלמטיה (קרואטיה), בסלובניה, באלבניה ובתוניסיה, בין היתר הודות לתוכניות הטלוויזיה המשודרות שם ולמיעוטים דוברי האיטלקית החיים במקום. האיטלקית נפוצה מאוד גם באי קורסיקה שבצרפת מפני שהשפה הקורסית המדוברת שם דומה מאוד לטוסקנית, וכמו כן, אף בריוויירה הצרפתית ובנסיכות מונקו.

לשפה האיטלקית תפוצה נרחבת גם בקולוניות לשעבר באפריקה: לוב (בה משמשת האיטלקית שפת העבודה), אריתרֵיאה, אתיופיה, ובסומליה (בזו האחרונה שימשה האיטלקית שפה רשמית עד לשנת 1963, והייתה בשימוש בלימודים הגבוהים עד לפרוץ מלחמת האזרחים, בשנת 1991). בחלקים אחרים בעולם, אליהם הייתה הגירה רחבה של איטלקים, ישנן עד היום קהילות גדולות דוברות איטלקית (ארצות הברית, דרום אמריקה ובמיוחד ברזיל וארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צרפת, גרמניה ובלגיה). קהילות אלה מנסות כיום להעביר לצאצאיהם את שפת מוצאם ואת מורשת איטליה ותרבותה בכלל. מאתר האינטרנט של משרד החוץ ([1]) האיטלקי עולה כי ישנן קהילות גדולות של אזרחים איטלקים החיים מחוץ לאיטליה (קהילות של יותר מ-10,000 אנשים). מספרים אלה כוללים אך ורק את אזרחי איטליה ולא את כל דוברי האיטלקית, ומכאן ניתן ודאי להסיק שמספרם של אלה האחרונים גדול בהרבה:

  1. גרמניה 708,019 איטלקים
  2. ארגנטינה 618,443
  3. שווייץ 520,550 (כ-7% מהאוכלוסייה, מתוכם 435,226 החיים מחוץ למחוז טיצ'ינו)
  4. צרפת 358,603
  5. ברזיל 292,519
  6. בלגיה 281,674 (כ-3% מהאוכלוסייה, שהם יותר מדוברי השפה הגרמנית בבלגיה, אשר משמשת בה כאחת השפות הרשמיות)
  7. ארצות הברית 188,926
  8. בריטניה 173,493
  9. קנדה 140,812
  10. אוסטרליה 131,679
  11. מקסיקו 125,655
  12. אורוגוואי 74,163
  13. ספרד 61,383
  14. צ'ילה 44,734
  15. דרום אפריקה 32,330
  16. הולנד 30,529
  17. פרו 25,787
  18. לוקסמבורג 22,913 (כ-5% מהאוכלוסייה)
  19. אוסטריה 13,824
  20. יוון 10,654
  21. קולומביה 10,474
  22. ישראל 10,221
  23. אקוודור 10,105
  • מנתוני משרד החוץ עולה גם כי 6,631 תושבים איטלקיים מתגוררים בנסיכות מונקו (כ-21% מהאוכלוסייה).
  • האיטלקית השפיעה רבות על הספרדית המדוברת בארגנטינה ובאורוגוואי עקב ההגירה רחבת ההיקף.

לסיכום: אף על פי שהשפה האיטלקית ניצבת רק במקום ה-21 ברשימת השפות המדוברות ביותר (כ-70 מיליון דוברים), היא השפה השלישית הנלמדת ביותר בעולם לאחר האנגלית והצרפתית ולפני גרמנית וספרדית. בחלק דובר האנגלית של קנדה, זו השפה השנייה הנלמדת ביותר (לאחר הצרפתית), בעוד שבארצות הברית ובממלכה המאוחדת היא השפה הרביעית הנלמדת ביותר, לאחר הצרפתית, הספרדית והגרמנית. על פי מחקר של האיחוד האירופי, האיטלקית נמצאת במקום השני על פי מספר דוברים כשפת אם בתחום אירופה (כ-16%) לאחר הגרמנית (24%) ולצד הצרפתית והאנגלית, אך היא מדורגת רביעית מבחינת מספר הדוברים הכולל. על פי מחקרים מהימנים, דוברי האיטלקית בעולם מספרם כ-200 מיליון, מתוכם כ-70 מיליון אזרחים איטלקיים, אזרחי מדינות דוברות איטלקית או המשתייכים למיעוטים דוברי השפה, ו-65 מיליון ממוצא איטלקי.

האלפבית האיטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה האיטלקית משתמשת ב-21 אותיות מתוך האלפבית הלטיני. האיטלקית עושה שימוש באותיות j, k, w, x, y רק בשמות פרטיים (שמות ערים, נהרות, מחוזות וכיוצא בזה), שמות ממקורות זרים, או כחלופות גרפיות של כתיב (לואיג'י פיראנדלו, למשל, נהג לכתוב gioja במקום gioia). באיטלקית קיימים גם שלושה אקצנטים גרפיים (accento grave, accento acuto, accento circonflesso) המצביעים על ההטעמה במילה, לעתים על אופן הגיית התנועה, ולעתים מצביעים על אות שנעלמה. (ראו הרחבה בערך: איטלקית - הגייה).

הגיית השפה האיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איטלקית - הגייה

דקדוק השפה האיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפועל האיטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעלים איטלקיים נוטים לפי שלוש נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-are (נטייה ראשונה;I coniugazione), ב-ere (נטייה שנייה; II coniugazione), וב-ire(נטייה שלישית; III coniugazione).

יתר על כך, הפעלים מחולקים לשתי קבוצות, יוצאים (transitivo) ועומדים (intransitivo), כאשר ליוצאים בדרך כלל נוספת צורת פועל העזר avere (להיות בעל של) ובדרך כלל נוספת לעומדים צורת פועל העזר essere (להיות):

Amare - לאהוב, פועל רגיל are
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) amo amavo ho amato amerò amerei
גוף שני יחיד (Tu) ami amavi hai amato amerai ameresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
ama amava ha amato amerà amerebbe
גוף ראשון רבים (Noi) amiamo amavamo abbiamo amato ameremo ameremmo
גוף שני רבים (Voi) amate amavate avete amato amerete amereste
גוף שלישי רבים (Loro) amano amavano hanno amato ameranno amerebbero
Ripetere - לחזור על, פועל רגיל ere
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) ripeto ripetevo ho ripetuto ripeterò ripeterei
גוף שני יחיד (Tu) ripeti ripetevi hai ripetuto ripeterai ripeteresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
ripete ripeteva ha ripetuto ripeterà ripeterebbe
גוף ראשון רבים (Noi) ripetiamo ripetevamo abbiamo ripetuto ripeteremo ripeteremmo
גוף שני רבים (Voi) ripetete ripetevate avete ripetuto ripeterete ripetereste
גוף שלישי רבים (Loro) ripetono ripetevano hanno ripetuto ripeteranno ripeterebbero
Sentire - לשמוע, פועל רגיל ire
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) sento sentivo ho sentito sentirò sentirei
גוף שני יחיד (Tu) senti sentivi hai sentito sentirai sentiresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
sente sentiva ha sentito sentirà sentirebbe
גוף ראשון רבים (Noi) sentiamo sentivamo abbiamo sentito sentiremo sentiremmo
גוף שני רבים (Voi) sentite sentivate avete sentito sentirete sentireste
גוף שלישי רבים (Loro) sentono sentivano hanno sentito sentiranno sentirebbero

נוסף על כך, קיימים כמה פעלים חריגים למחצה בנטיית ה-ire שבזמן הווה נוספות להן אותיות SC ברוב הגופים:

Capire - להבין, פועל רגיל ire
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) capisco capivo ho capito capirò capirei
גוף שני יחיד (Tu) capisci capivi hai capito capirai capiresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
capisce capiva ha capito capirà capirebbe
גוף ראשון רבים (Noi) capiamo capivamo abbiamo capito capiremo capiremmo
גוף שני רבים (Voi) capite capivate avete capito capirete capireste
גוף שלישי רבים (Loro) capiscno capivano hanno capito capiranno capirebbero

הבינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני ההווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני ההווה הוא צורת הפועל המשמש בדרך כלל לשם תואר שמתאר נושא המבצע פעולה, למשל: .La donna cantante è la mia amica (האשה השרה היא חברה שלי.)

בשביל פעלים של הנטייה הראשונה (are-)

נטיית בינוני ההווה
נטייה ראשונה (are-) נטייה שנייה (ere-) נטייה שלישית (ire-)
mangiante
(פועל: mangiare, "לאכול")
perdente
(פועל: perdere, "לאבד")
vestente
(פועל: vestire, "להלביש")
בינוני העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני העבר, עוד צורה שנגזרת מן הפועל, הוא הן מרכיב בפעלים והן שם תואר.

בתור מרכיב בפעלים, בינוני העבר מופיע בכל זמני הפרפקט ובעבר הקרוב שמסומן למעלה. בכל זמנים אלו, בינוני העבר מופיע לצד צורה מתאימה של הפעלים avere או essere. למשל: Il giocatore ha lanciato la palla. ("השחקן זרק את הכדור.") או .Avrò sentito la canzone prima di sabato ("עד יום שבת, אני אשמע את השיר)."

בתור שם תואר, בינוני העבר מתנהג בדיוק כמו בינוני הפעול בעברית (שבור, דחוס...) ומתאר מצב שבו נמצא חפץ או אדם. למשל: Non voglio la tua mela masticata! ("אני לא רוצה את התפוח הלעוס שלך!")

נטיית בינוני העבר
נטייה ראשונה (are-) נטייה שנייה (ere-) נטייה שלישית (ire-)
mangiato
(פועל: mangiare, "לאכול")
perduto
(פועל: perdere, "לאבד")
vestito
(פועל: vestire, "להלביש")

הפעלים האוגדים (להיות) ופועל השייכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעלים האוגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטלקית קיימים שני פעלים אוגדים, כלומר הפעלים "להיות": essere ו-stare. להלן רשימת שימושיהם של שני הפעלים וטבלות נטייתם:

essere מבטא:

  • זהות .Io sono Paolo (אני פאולו.)
  • מוצא ואזרחות .Voi siete israeliani (אתם ישראליים).
  • תכונות פיזיות .Il cielo è blu (השמיים כחולים).
  • מאפיינים קבועים .Lei è bella (היא יפה).
  • זמן .Sono le otto (השעה שמונה).
  • שייכות .Il cane è di Alberto (הכלב של אלברטו).
  • מיקום .La gelateria è in questo vicinato (הגלידריה בשכונה הזאת).

stare:

  • פועל עזר לפעולה עכשווית מתמשכת; Io sto cantando - אני שר (כעת. במהלך פעולת שירה).
  • מבטא מצב נפשי/גופני כללי; Come stai? sto bene - מה שלומך? (בתרגום מילולי חופשי: "איך אתה? אני בסדר").
  • צורת הפעול של פועל זה, stato, משמשת כצורת הפעול של הפועל essere בזמן עבר מורכב: È stato un piacere ("היה לעונג").
Essere
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) sono ero sono stato sarò sarei
גוף שני יחיד (Tu) sei eri sei stato sarai saresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
è era è stato sarà sarebbe
גוף ראשון רבים (Noi) siamo eravamo siamo stati saremo saremmo
גוף שני רבים (Voi) siete eravate siete stati sarete sareste
גוף שלישי רבים (Loro) sono erano sono stati saramo sarebbero
Stare
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) sto stavo sono stato starò starei
גוף שני יחיד (Tu) stai stavi sei stato starai staresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
sta stava è stato starà starebbe
גוף ראשון רבים (Noi) stiamo stavamo siamo stati staremo staremmo
גוף שני רבים (Voi) state stavate siete stati starete stareste
גוף שלישי רבים (Loro) stanno stavano sono stati staranno starebbero
פועל השייכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל "avere" משמש באיטלקית לשני תפקידים עיקריים :

1. ציון שייכות ובעלות.

לדוגמה: Ho un libro (יש לי ספר).

2. פועל עזר לזמנים מסוימים (עבר קרוב, למשל).

לדוגמה : Hanno vinto (הם ניצחו).

Avere
הווה עבר פשוט עבר קרוב עתיד תנאי
גוף ראשון יחיד (Io) ho ebbi avevo avrò avrei
גוף שני יחיד (Tu) hai avesti avevi avrai avresti
גוף שלישי יחיד (Lui
Lei)
ha ebbe aveva avrà avrebbe
גוף ראשון רבים (Noi) abbiamo avemmo avevamo staremo avremmo
גוף שני רבים (Voi) avete aveste avevate avrete avreste
גוף שלישי רבים (Loro) hanno ebbero avevano avranno avrebbero

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]