לדלג לתוכן

איידול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גירלז ג'נריישן
אייב

איידול הוא כינוי לאליל הפועל בתעשיית הבידור הקוריאנית, לרוב בתחום המוזיקה. האיידולים מציגים תדמית נוצצת של מראה חיצוני אטרקטיבי, אופנה ומוזיקה. התדמית והמוניטין של האיידולים נוצרים ומתוחזקים בקפידה על ידי חברות הבידור, תוך הקפדה על נוכחות במדיה חברתית, מפגשי מעריצים בהופעות, ומפגשי מעריצים מיוחדים.[1][2]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלאקפינק

בהשראת ימי הזוהר של MTV בארצות הברית, לי סו-מן, מייסד SM Entertainment הניח את היסודות של תעשיית מוזיקת הפופ הקוריאנית המודרנית. יתר על כן, הוא היה עד ללהקת New Kids on the Block שהיו פופולריים מאוד בקוריאה בשנות ה-90.[3] הוא חיקה את מודל האימונים מתעשיית האיידולים היפנית שנוסדה על ידי ג'וני קיטאגאווה,[4][5] בה מאות מועמדים משתתפים מדי יום באודישנים עולמיים במטרה להיכנס כחניכים בתעשיית הבידור.[6][7]

חברות בידור בקוריאה משתמשות במערכת Boot-camp בהכשרת האיידולים שלהן. במקרה של SM Entertainment, החברה מקבלת כ-300,000 מועמדים בתשע מדינות מדי שנה.[8] החברה מפעילה מתקני אימון במחוז גנגנם בסיאול, שם מתאמנים המתגייסים במשך שנים, בציפייה להופעת הבכורה שלהם. SM כונתה כחברה הראשונה ששיווקה "להקות כמותגים" ("bands as brands") ומשלבת יחד עם המוזיקה גם ייצור וניהול של תדמית, שיווקית בחלקה, ללהקה ולחברים בה. פעולות כגון אלה הביאו להכרה המונית בחו"ל ותרמו לעלייתו של הגל הקוריאני, דבר שמרחיב באופן משמעותי את קהל היעד שלהן.[8][9]

תהליך ההתהוות של האיידולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתתפים בתוכניות נקראים "חניכים", או "מתאמנים". משך תהליך החניכה אינו מוגדר, והוא נע בין חודשים לשנים. בדרך כלל הוא כולל שיעורי שירה, ריקוד ושפה,[10][11] תוך כדי חיים משותפים עם חניכים אחרים, שלעיתים ממשיכים, במקביל, את לימודיהם בבית הספר. עם זאת, חלק מהחניכים נושרים מבית הספר כדי להתמקד בקריירה שלהם.[12][13]

ההשקעה בחניך פוטנציאלי עשויה להיות יקרה. בשנת 2012, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי עלות הכשרת חברה אחת בלהקת הבנות Girls' Generation עמדה על כ-3 מיליון דולר.[14]

מהרגע שהמתאמנים נכנסים למערכת, הם מקוטלגים לפי מספר היבטים, הכוללים את חייהם האישיים, מצבם הגופני והמראה החיצוני שלהם.[15] המערכת דורשת מהחניכים לשמור על "תדמית בריאה" תוך שמירה על "פרטיות לגבי חייהם ומחשבותיהם".[16] לאחר שהמתאמנים נבחרים לבסוף להופיע בלהקות חדשות, עליהן לאמץ פרסונה מסוימת, בהתאם לסט מוגדר שהחברה קבעה שירכיב את הלהקה. לכל אחד מחברי הלהקה יש מעין דמות שהוא אמור לגלם, ולכן חלק חשוב מהתפקיד שלו הוא לשמור על אופי הדמות בכל סוג של חשיפה לציבור. אחת הדרכים לבנות את התדמית האישית שלהם היא באמצעות נוכחות במדיה חברתית עם תוכן המנוהל על ידי החברה, כדי להבטיח את העקביות של המאפיינים האישיים של הדמויות.

מתאמנים לשעבר דיווחו כי הם נדרשו לעבור ניתוחים פלסטיים, כגון ניתוח בלפרופלסטיקה או ניתוח אף, על מנת לעמוד בתקני היופי הקוריאניים המקובלים. ביקורת נוספת כלפי מערכת האימונים הייתה על מגבלות המשקל הנוקשות של החברות, שגרמו לא פעם להתעלפות מתאמנים מתשישות או מהתייבשות כשניסו להגיע למשקל הנדרש לתוכנית הרצויה.[17]

קשרים עם המעריצים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאפיין את מערכת היחסים בין איידולים למעריצים שלהם כ"קשר פארא-חברתי". במקרים מסוימים גם נוצרים קשרים בין מעריצים בעלי תחומי עניין דומים. אינטראקציות אלה יזומות על ידי המעריצים, חברת הבידור, ולפעמים על ידי האיידולים עצמם (באישורה של החברה). אינטראקציות וקשרים עם מעריצים מתקיימים באמצעות אירועים כמו מפגשי מעריצים, הידועים גם בתור "מעורבות אמנים", הופעות, אתרי מעריצים, ו"בתי קפה לאמנים". אירוע שנתי המכונה KCon, מהווה גם הוא מקום לקיום אינטראקציה בין מעריצים לאיידולים.

תרבות הפופ הקוריאנית השפיעה משמעותית על העולם, ויצרה הזדמנויות רבות למעריצים להתאחד. מעריצים הוכיחו את מחויבותם לאיידולי קיי-פופ על ידי כך שהחלו ללמוד את השפה הקוריאנית, לעיתים קרובות תחת השפעה המכונה "רומנטיזציה של קוריאה". זאת, בכדי להבין את המשמעות של השירים, וכן בכדי ליצור קשר עם האיידולים ברמה האישית.[18]

איסורים והגבלות על האיידולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית הבידור הקוריאנית, רווחת תפיסה לפיה האיידולים נאמנים למעריצים שלהם. בשל כך, חברות רבות יישמו מדיניות האוסרת כל סוג של היכרויות רומנטיות. הסיבה לכך היא שהמוניטין חיוני לאיידולים, וכל סוג של שערורייה עלולה להכתים ולהרוס את התדמית שלהם ולהשפיע לרעה על הקריירה שלהם. מעריצים גם מאמינים שדייטים עשויים להוות מכשול להצלחתו של איידול.[19]

על פי החוקה, שירות צבאי הוא חובה לכל הגברים בגילאי 18 עד 35, המחייב אותם להתגייס למשך 18 חודשים, והם אינם מוחרגים, למרות התרומות המשמעותיות שלהם לכלכלת המדינה. כוכב קיי-פופ לשעבר, יו סונג-ג'ון, ניסה להתחמק משירות צבאי על ידי קבלת אזרחות אמריקאית. כתוצאה מכך, נאסר עליו להיכנס לדרום קוריאה.[20]

מיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחפצה המינית של איידולים ושל גברים ברחבי התעשייה זכתה לביקורת רבה. הבעיה חמורה אף יותר בגלל הנוקשות הגבוהה יחסית של נורמות מגדר בחברה הקוריאנית העכשווית. לעיתים קרובות איידולים עוטים בגדים חושפניים ורוקדים באופן פרובוקטיבי בקליפים כחלק מניסיונות השיווק של חברות הבידור.[21] במקרים מסוימים, מאמצים אלה הביאו לצנזורה; לדוגמה, הקליפ של השיר "Miniskirt" של להקת AOA נחשב לבלתי הולם מבחינה מינית עבור תוכניות טלוויזיה ציבוריות, ונאסר לשדרו. רק לאחר שהלהקה שינתה את התלבושות והכוריאוגרפיה שבקליפ, הוא אושר לשידור.[22]

פופולריות ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגל הקוריאני הוביל לעלייה עולמית בהתעניינות באיידולים קוריאנים, יחד עם היבטים אחרים של התרבות הקוריאנית, כולל סרטים קוריאניים ודרמות קוריאניות שזכו לתפוצה עולמית רחבה.[23] איידולים קוריאניים השפיעו גם על עליית מוצרי היופי הקוריאניים, המכונה בדרך כלל K-beauty, בשל עורם המושלם לכאורה.[24] במהלך השנים, איידולים קוריאנים צברו מעריצים מכל רחבי העולם, וחברות בידור רבות החלו לקדם את האמנים שלהן בעולם. לדוגמה, הזמר הקוריאני סיי שבר שיא של סרטון המוזיקה עם המספר הרב ביותר של צפיות ביוטיוב בתוך 24 שעות.[25] BTS היו ללהקה הזרה הראשונה שהופיעה בתערוכת השנתית של פרס הגראמי.[26] בשנת 2018 הופיעה Red Velvet בפיונגיאנג שבצפון קוריאה, והייתה הלהקה הראשונה שעשתה זאת מזה 16 שנים.[27] מאז 2018 כתשעה עשר אלבומים מהז'אנר הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד 200. הלהקות BTS ו-Stray Kids הגיעו להישג זה שש פעמים כל אחת. להקות נוספות שהגיעו למקום הראשון במצעד זה הן Ateez, SuperM, Blackpink,Tomorrow X Together, NewJeans ו-Twice.[28]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Caramanica, Jon (2011-10-24). "Korean Pop Machine, Running on Innocence and Hair Gel". The New York Times. ארכיון מ-17 בפברואר 2015. נבדק ב-7 בספטמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Sun, Jung (2010). K-Pop Idol Boy Bands and Manufactured Versatile Masculinity: Making Chogukjeok Boys. Hong Kong University Press. doi:10.5790/hongkong/9789888028672.001.0001. ISBN 9789888028672.
  3. ^ "케이팝을 움직이는 손, '대형 기획사'" [The big player that moves K-pop, a Big entertainment company]. pressian Professor Lee Dong-yeon. 2012-02-01. ארכיון מ-2021-08-16. נבדק ב-2021-08-16. [Like the producer of “New Kids on the Block,” Lee Soo-man auditioned for teenagers in Korea and the United States and then recruited members of the group. The group that was created in that way is H.O.T]
  4. ^ Gingold, Naomi (2019-01-08). "Why The Blueprint For K-Pop Actually Came From Japan". National Public Radio. ארכיון מ-13 במאי 2021. נבדק ב-2020-03-22. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ St. Michel, Patrick (2019-07-10). "Johnny Kitagawa: The mogul who defined and controlled Japan's entertainment industry". The Japan Times. ארכיון מ-11 במאי 2021. נבדק ב-2021-05-10. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "K-Pop Boot Camp". ABC News. ארכיון מ-29 באוקטובר 2012. נבדק ב-30 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "한국 최초 연습생 출신 가수 김완선 보아가 벤치마킹.(in korean)". chosunilbo. 2016-04-05. ארכיון מ-2021-11-26. נבדק ב-2021-08-16. [Lee Soo-man training system benchmarked Korean trainee singer Kim Wan-sun in the 1980s, and then the trainee system was introduced.]
  8. ^ 1 2 Forbes Staff. "Korea's S.M. Entertainment: The Company That Created K-Pop". Forbes (באנגלית). ארכיון מ-2016-04-21. נבדק ב-2018-05-12.
  9. ^ Williamson, Lucy (2011-06-15). "The dark side of South Korean pop". BBC News (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2018-05-30. נבדק ב-2018-05-12.
  10. ^ "In any language, JYP spells success on the global stage". Joong Ang Daily. 12 בספטמבר 2012. ארכיון מ-17 בספטמבר 2012. נבדק ב-30 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Leung, Sarah. "Catching the K-Pop Wave: Globality in the Production, Distribution, and Consumption of South Korean Popular Music". Vassar College. ארכיון מ-17 באוקטובר 2012. נבדק ב-30 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Woo, Jaeyeon. "Journey to K-Pop Star, 'I Am.'". Wall Street Journal. ארכיון מ-23 ביוני 2012. נבדק ב-30 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "The Price of Fame in South Korea". Toonari Post. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2012. נבדק ב-31 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Yang, Jeff (6 בפברואר 2012). "Can Girls' Generation Break Through in America?". Wall Street Journal. ארכיון מ-2016-03-04. נבדק ב-2016-04-17. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Elfving-Hwang, Joanna (2018-03-05), "K-pop idols, artificial beauty and affective fan relationships in South Korea", Routledge Handbook of Celebrity Studies, Routledge, pp. 190–201, doi:10.4324/9781315776774-12, ISBN 978-1-315-77677-4
  16. ^ "The woman who defied the world of K-pop". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-10-18. ארכיון מ-2019-10-19. נבדק ב-2020-05-03.
  17. ^ "'I trained as a K-pop idol - here's why I quit'". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-02-13. ארכיון מ-2020-03-13. נבדק ב-2020-05-03.
  18. ^ Lee, Ann (2018-07-30). "K-Pop Is Causing a Surge in Korean Language Lessons Around the World". Culture Trip (באנגלית). ארכיון מ-20 במרץ 2023. נבדק ב-2023-03-20. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Hegde, Vibha (10 באוגוסט 2021). "5 reasons K-Pop idols are forbidden from dating". www.sportskeeda.com (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-20 במרץ 2023. נבדק ב-2023-03-20. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "K-Pop Legend Who Dodged Military Service Still Banned From South Korea". NextShark (באנגלית). 2020-10-28. ארכיון מ-20 במרץ 2023. נבדק ב-2023-03-20. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Lie, John (2015). K-Pop: Popular Music, Cultural Amnesia, and Economic Innovation in South Korea. Oakland, CA: University of California Press. pp. 10–12. ISBN 978-0-520-28311-4.
  22. ^ Lee, Azalea. "Unfit for Broadcast: The Censorship of K-pop Girl Groups". The University of British Columbia. Asia Pacific Memo. ארכיון מ-20 באפריל 2020. נבדק ב-1 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "South Korea's K-pop takes off in the west". Financial Times. ארכיון מ-4 ביוני 2017. נבדק ב-7 בספטמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Why Korean Skincare Has Taken the World by Storm". 22 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Afzal (2023-02-09). "15 Most Viewed Youtube Videos In First 24 Hours". New Vision Theatres (באנגלית). נבדק ב-2023-03-20.
  26. ^ Yonhap (2020-01-27). "BTS becomes first K-pop act to perform at Grammys". The Korea Herald (באנגלית). נבדק ב-2023-03-20.
  27. ^ "K-pop's Red Velvet celebrate 6 years in the music industry". South China Morning Post (באנגלית). 2020-08-01. נבדק ב-2023-03-20.
  28. ^ Grein, Paul (23 בדצמבר 2024). "Here Are All the K-Pop Albums That Have Topped the Billboard 200: Full List". Billboard. נבדק ב-14 באפריל 2025. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איידול&oldid=41030188"