אייזק אסימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אייזק אסימוב
Isaac.Asimov01.jpg

Isaac Asimov signature.svg
למעלה - אייזק אסימוב, 1965
למטה - חתימתו של אייזק אסימוב
תאריך לידה 2 בינואר 1920
תאריך פטירה 6 באפריל 1992 (בגיל 72)
שם מקורי Азимов, Айзек
מקום לידה רוסיה הסובייטית (1918-1954)Flag of Russian SFSR (1918-1937).svg פטרוביצ'י, רוסיה הסובייטית
מקום פטירה ארצות הבריתFlag of the United States.svg ניו יורק, ארצות הברית
עיסוק סופר, היסטוריון, ביוכימאי, מחבר ספרי לימוד, הומוריסטן
שפות היצירה אנגלית
נושאי כתיבה מדע בדיוני, מדע פופולרי, פנטזיה, מתח
פרסים
שנות פעילות 1939-1992

אייזק אסימוב (רוסית: Айзек Азимов; אנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920[1] - 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 למשפחה יהודית בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, בגבול בין בלארוס ורוסיה, והוריו קראו לו יצחק, שם בו השתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית. בשנת 1923 היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק, כשהוא מחלק את זמנו בין בית הספר בבוקר וחנות הממתקים והעיתונים שפתחו הוריו בשכונה.

אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות של הוריו והחל לקרוא בהן. סיפורים החל לכתוב בעצמו בגיל 17 ומכר אותם למגזינים של מדע בדיוני, שהיו פופולריים מאוד אז. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון Astounding Stories, זיהה את כשרונו הייחודי של הנער אסימוב, אימץ אותו והיווה לו מורה רוחני.

בגיל 19, בשנת 1939 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ובגיל 28, בשנת 1948 קיבל תואר דוקטור. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אך ב־1958 עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהמוסד האקדמי. אסימוב נשאר באוניברסיטה וקודם רק ב־1979 לדרגת פרופסור מן המניין. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר וסגן נשיא איגוד "מנסה" שבו חברים בעלי מנת משכל של 140 ומעלה.

אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית, באותה שנה, עם ג'נט ג'פסון.

במשך שנים רבות, החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, למרות שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.

אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992 כתוצאה מכשל בלב ובכליה שנגרם בין השאר כתוצאה ממחלת האיידס, שממנה נדבק דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב. עובדת היותו חולה איידס נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה רק בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים"[2].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזק אסימוב על כס-מלכות, בו טבועים יסודות שונים מיצירותיו. ציור מאת רווינה מוריל (Rowena Morrill)

ספר המדע הבדיוני הראשון שלו שפרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עשויה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות.

רבים מספריו מכילים רמיזות להיסטוריה האנושית, לצד מרכיב של עתידנות בניסיון כביכול לחזות את התפתחות האנושות בעתיד. ספריו כוללים מסעות בין גלקסיות, ותיאור המציאות בעוד עשרות אלפי שנים. ספריו נטולי החייזרים עוסקים גם בפסיכולוגיה האנושית, האם וכיצד יהיו שונים בני האדם העתידיים (במובן הפסיכולוגי).

בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.

באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת "שקיעה" הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מד"ב חשוב מדורו.

הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 בתוך אחר צהרים אחד, ואסימוב העיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה. הסיפור, כמו סיפורים נוספים של אסימוב, מתמקד במחשב העל מולטיוואק.

במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרת בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני, הסדרה תורגמה לעברית על ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים. בישראל, הייתה לאיזק אסימוב הצלחה עצומה בעיקר בשנות השבעים, כשהוצאת "מסדה" רכשה את הזכויות לספריו והוציאה רבים מהם.

העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד הקרוב על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתה במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.

הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") - "חוק האפס":

  • לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.

עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.

רשימת ספרים (חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזק אסימוב כתב יותר מ-500 ספרים, במגוון תחומים רחב ביותר, שכלל נושאים מכל הקטגוריות הראשיות לסיווג ספרים על פי שיטת דיואי (למעט פילוסופיה ופסיכולוגיה), אם כי רובם מז'אנר המדע הבדיוני. להלן ספריו שתורגמו לעברית:

דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר - המוסד. סדרת המוסד היא בין עבודות המדע בדיוני המפורסמות ביותר של אסימוב

קובצי סיפורים קצרים על רובוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "אני, רובוט" בכיכובו של ויל סמית' בהשראת הספר)

סדרת הרובוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת האימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זרמי חלל, 1952, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2004
  • אבק כוכבים, 1951, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1981, בתרגומו של עמוס גפן, ויצא בשנית בשם הכוכבים כאבק, הוצאת אודיסיאה, 2007
  • אבן בשחקים, 1950, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2001, בתרגומו של אסף כהן

סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • לקראת המוסד, 1993, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • המוסד השמיימי, 1951,יצא בהוצאת מסדה, 1978, יצא שנית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן
  • המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז
  • המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם

קובצי סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת לאקי סטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, 1953, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וכוכב החמה, 1956, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וירחי הצדק, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וטבעות השבתאי, 1958, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע פופולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת ספריית היקום, תורגמה לעברית בשנת 1989 בידי הוצאת לילך.

  • ספריית היקום - האסטרואידים
  • ספריית היקום - עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
  • ספריית היקום - השמש
  • ספריית היקום - קוואזארים, פולסארים וחורים שחורים
  • ספריית היקום - כדור הארץ: בסיס האם שלנו
  • ספריית היקום - הירח: הלוויין של כדור הארץ
  • ספריית היקום - מאדים: השכן המסתורי שלנו
  • ספריית היקום - שבתאי: טבעת של יופי
  • ספריית היקום - טילים, חלליות ולוויינים
  • ספריית היקום - שביל החלב וגלקסיות אחרות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו "In Memory Yet Green" התייחס אסימוב לאי-בהירות סביב תאריך לידתו המדויק:
    "The date of my birth, as I celebrate it, was January 2, 1920. It could not have been later than that. It might, however, have been earlier. Allowing for the uncertainties of the times, of the lack of records, of the Jewish and Julian calendars, it might have been as early as October 4, 1919. There is, however, no way of finding out. My parents were always uncertain and it really doesn't matter. I celebrate January 2, 1920, so let it be."
  2. ^ המכתב מאת אלמנתו של אסימוב, ג'נט (ג'פסון) אסימוב.