איילה חסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילה חסון
28 בספטמבר 1961 (בת 55)
Ayala Hasson.jpg
חסון בנובמבר 2015
מקום מגורים תל אביב, ישראל
בן זוג שי נשר

איילה חסון-נשר (נולדה ב-28 בספטמבר 1961[1]), היא עיתונאית ישראלית. במשך שנים רבות עבדה ברשות השידור, ובשלהי 2015 עברה לחדשות 10 ומגישה את מגזין סוף השבוע "שישי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילה חסון, 2013

חסון היא הרביעית מחמשת ילדיהם של רינה וסלומון חיון. בראשית דרכה שימשה ככתבת לענייני פלילים, ולאחר מכן מונתה לכתבת הפוליטית של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. בעשור השני של המאה ה-21, משמשת ככתבת המדינית של הערוץ, כמגישת התוכנית "יומן", ובמקביל מגישה בימי חמישי את התוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' של קול ישראל.

חסון נודעה במספר כתבות מפורסמות ובעלות השפעה. כך, לדוגמה, כתבה של חסון בתחילת שנת 1997 טענה שמינוי רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה היה חלק מעסקה עם מפלגת ש"ס, הביאה להתפוצצות פרשת בר-און חברון. בנוסף, חסון חשפה בשנת 2004 קלטות בהן נשמע ח"כ יוסף פריצקי משנת 2002, כשהוא מנסה לתפור, לכאורה, תיק לח"כ אברהם פורז, חברו במפלגת שינוי[2][3]; המשטרה פתחה בחקירה, אולם התיק נסגר ללא המלצות להעמיד לדין מי מן המעורבים.

לקראת מערכת הבחירות של 2006 הגישה חסון לצדו של בן כספית את התוכנית "ישראל בוחרת" בערוץ הראשון, זאת בנוסף לעבודתה ככתבת. השניים החלו ב-2008 להגיש את התוכנית השבועית "יומן".

ב-2009 הייתה חסון האישה הראשונה שקיבלה את "אות מלכת המדבר להעצמה נשית". במסגרת הפרויקט הוותיק "מלכת המדבר", השולח נשים למסעות אתגריים, ומוענק לנשים "מובילות ופורצות דרך בחברה הישראלית, שפועלן ועבודתן מסייעות להעצמה נשית ולעידוד נשים להגשמה עצמית ופריצת גבולות המגדר"[4].

באוגוסט 2014 הוכרזה חסון כמי שנבחרה לקבל את "אות אומ"ץ" לשנת 2014, בזכות הצטיינותה בפעילות למען קידום זכויות האזרח, תיקון עוולות חברתיות וחשיפת מעשי שחיתות שלטונית[5].

באוגוסט 2014 מונתה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות של הערוץ הראשון[6].

בנובמבר 2015 עזבה את הערוץ הראשון והצטרפה לחדשות 10[7].

חסון נשואה למפיק הטלוויזיה וסוכן הטאלנטים שי נשר[8]. אם לילדה ולילד. מתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילה חסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איילה חסון, בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  2. ^ פריצקי ניסה "לתפור תיק" לפורז – ויפוטר, באתר ynet, יולי 2004
  3. ^ מזל מועלם, פריצקי הוקלט מנסה "לתפור תיק" לפורז - שרון יפטרו מהממשלה, הארץ, 8 ביולי 2004
  4. ^ לי-אור אברבך, איילה חסון - מלכת המדבר, באתר nrg‏, 20 בינואר 2009
  5. ^ לי-אור אברבך, ‏עיתונאית סירבה לקבל את אות אומ"ץ - בגלל גדעון לוי, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2014
  6. ^ אופיר דור, איילה חסון מתמנה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות בערוץ 1, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2014
  7. ^ מיה מנע‏, הפתעה: איילה חסון עוברת לחדשות 10, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בנובמבר 2015
  8. ^ נתי טוקר, יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2014