איילט כורדיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילט כורדיסטן
Ottoman flag.svg
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה דיארבקיר
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה הקמת האיילט
הקמה 1846
פירוק חוק הווילאייטים
פירוק 1867
ישות קודמת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט דיארבקיר
ישות יורשת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית וילאייט דיארבקיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איילט כורדיסטןטורקית עות'מאנית: Eyâlet-i Kurdistan) היה איילט של האימפריה העות'מאנית. זו הייתה הפעם הראשונה שהאימפריה העות'מאנית השתמשה במונח "כורדיסטן" כדי להתייחס ליחידה מנהלית ולא לאזור גאוגרפי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיילט נוסד במטרה לבסס שליטה ישירה על כורדיסטן, במקום להכיר בה כישות פוליטית.[1] הוא היה פרובינציה קצרת מועד כיוון שהיא נמשכה כ-21 שנים בלבד, בין השנים 18461867. [2] הזמן הזה התאפיין בהיעדר שליט כורדי רב עוצמה באזור. זה הוביל לעליית השייח'ים הדתיים, הדרווישים השייכים למסדרים נקשבנדיה וקאדריה. הוא הוקם לאחר שבדיר חאן בג הובס ונשלח לאיסטנבול.[1] בתחילה כיסה האיילט את אזור איחוד בוהטן הכורדי לשעבר, אך הוא הורחב בהדרגה [3] ובשלוחתו הרחבה ביותר כלל את איילט דיארבקיר לשעבר והאזורים סביב ואן, חקארי ומוש, כמו גם את מחוזות בוטאן, מרדין וג'יזרה. על פי הרשומות העות'מאניות בין השנים 1847–1867, המחוז נשלט על ידי הממשלה המרכזית העות'מאנית וקיבלה מימון שנתי של 80,000 פיאסטר,[4] הרבה יותר מאיילט מוסול. [5] בשנת 1867 הוא בוטל והוחלף על ידי וילאייט דיארבקיר.[6] במהלך קיומו, משלו בו שנים עשר מושלים שונים שהיו להם את התואר מושיר או וזיר. [7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Yadirgi, Veli (3 באוגוסט 2017). The Political Economy of the Kurds of Turkey. ISBN 9781107181236. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Özoğlu, Hakan (2004). Kurdish Notables and the Ottoman State: Evolving Identities, Competing Loyalties, and Shifting Boundaries (באנגלית). SUNY Press. pp. 60–63. ISBN 978-0-7914-5993-5.
  3. ^ Özoğlu, Hakan (2004), pp.61–62
  4. ^ Özök-Gündogan, Nilay (2012). Jorngerden, Joost; Verheij, Jelle (eds.). Social Relations in Ottoman Diyarbekir, 1870-1915. Brill. p. 186. ISBN 9789004225183.
  5. ^ Özoğlu, Hakan (2004), p.61
  6. ^ Aydın, Suavi; Verheij, Jelle (2012). Jorngerden, Joost; Verheij, Jelle (eds.). Social Relations in Ottoman Diyarbekir, 1870-1915. Brill. p. 18. ISBN 9789004225183.
  7. ^ Ozoglu, Hakan (2004-02-12). Kurdish Notables and the Ottoman State: Evolving Identities, Competing Loyalties, and Shifting Boundaries (באנגלית). SUNY Press. pp. 62–63. ISBN 978-0-7914-5993-5.