אייל ברבארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןאייל ברבארי
Cervus elaphus barbarus, Friguia Park, Tunisie 2015.jpg
מיון מדעיעריכה
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילי העולם הישן
סוג: אייל
מין: אייל אדום
תת־מין: אייל ברבארי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cervus elaphus barbarus
בנט, 1833

אייל ברבארי או אייל אטלסי (שם מדעי: Cervus elaphus barbarus) הוא תת-מין של אייל אדום החי בצפון אפריקה. מחקרים גנטיים מצביעים על כך שהאייל הברבארי ואייל קורסיקני (תת-מין נוסף החי באי קורסיקה שבים התיכון) שונים מהאייל האדום, ואמורים להיות מסווגים כתת-מינים של המין "אייל קורסיקה" תחת השם המדעי (Cervus corsicanus).

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האייל הברברי הוא אחד מתתי-המין הקטנים ביותר של אייל אדום: גובהו בכתפיים הוא 90–140 סנטימטר ומשקלו 100–225 ק"ג. זנבו קצרצר. פרוותו בקיץ דלילה בצבע חום אדמדם עם מספר נקודות לבנות בולטות (שלעתים נשארות גם למבוגרים), ובחורף היא עבה בצבע אפור-חום כהה, עם נקודות לבנות דהויות. לעתים יש נקודות גם על הגב הצוואר והרגליים. רגליו של האייל בהירות או כהות, ויש לו כתם לבן על גרונו ורעמה קצרה על הצוואר. קרניו קטנות יותר משל האייל האדום ובדרך כלל יש בהם 4–6 סיעופים בלבד, אם כי נצפו פרטים גם אם 8 סיעופים. אורך הקרן הוא כ-80 סנטימטר. כיתר האיילים קרניו של האייל הברברי נושרות בסתיו וצומחות מחדש. לזכרים יש בלוטות ריח במספר מקומות: מעל העיניים, בין האצבעות של הרגליים האחוריות, ומתחת לזנב.

תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האייל הברברי הוא האייל היחיד שחי באפריקה באופן טבעי. בית גידולו הוא ביערות צפופים ולחים של מרוקו, אלג'יריה, ותוניסיה. במרוקו כתוצאה מציד אינטנסיבי, האיילים נכחדו, אך בשנות ה-90 הובאו פרטים מתוניסיה שהתרבו מחדש וכיום תפוצתם במרוקו נרחבת.

האיילים הברברים פעילים בשעות היום והלילה, אך בשל לחץ אנושי ביום הם בדרך כלל נמצאים בעומק היער ורק בלילה יוצאים לשטחי מרעה. האיילים חיים בעדרים נפרדים של זכרים צעירים, ועדרי נקבות ועופרים. בעונת הרבייה הזכרים מקיימים ביניהם קרבות אלימים כדי לזכות בנקבות. לאחר תקופת היריון של 7–8 חודשים הנקבה נולד עופר אחד או שניים, שמוסתר בין הצמחייה במשך 2–3 שבועות.

איומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר האיילים הברברים היו נטרפים על ידי אריות ברבארים, דובים אטלסים, ונמרים ברבארים. כיום, הדוב האטלסי נכחד מן העולם, האריה הברבארי נכחד בטבע וחי רק בגני חיות, והנמר הברבארי נמצא בסכנת הכחדה חמורה וחי בעיקר בגני חיות עם פרטים בודדים שחיים בטבע.

בעבר האייל הברברי היה ניצוד באופן נרחב לבשרו וקרניו שגרמו לאוכלוסייה להיכחד במרוקו ולהידלדל מאוד באלג'יריה ובתוניסיה. לאחר פעולות שימור האוכלוסייה התייצבה האוכלוסייה במעט אך היא עדיין נחשבת למאוימת.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]