אייל זמיר (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייל זמיר
לידה 26 בינואר 1966 (בן 58)
אילת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל משרד הביטחון ה־25
בממשלה ה-37
1 בפברואר 2023 – מכהן
(שנה ו־9 שבועות)
תחת שר הביטחון יואב גלנט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אייל זמיר
אייל זמיר כסגן הרמטכ"ל
אייל זמיר כסגן הרמטכ"ל
לידה 26 בינואר 1966 (בן 58)
אילת, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
משרד הביטחון
תקופת הפעילות 19842022 (כ־38 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מבצע חומת מגן
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מבצע שומר החומות
מלחמת חרבות ברזל
עיטורים
אות מצטיין הרמטכ"ל  אות מצטיין הרמטכ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אייל זמיר (מימין) עם בני גנץ וגדי איזנקוט במהלך מהומות יום הנכסה ברמת הגולן, יוני 2011

אייל זמיר (נולד ב-26 בינואר 1966, ה' בשבט, ה'תשכ"ו) הוא מנכ"ל משרד הביטחון ואלוף במילואים. בתפקידו האחרון בצה"ל, שימש סגן הרמטכ"ל וקודם לכן מילא שורה של תפקידים בכירים ובהם מפקד פיקוד דרום, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד עוצבת געש, מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ומפקד חטיבה 7.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר נולד וגדל באילת. הוא בוגר תיכון הגימנסיה העברית הרצליה ומחזור ט"ז של הפנימייה הצבאית לפיקוד בתל אביב[1].

זמיר התגייס לחיל השריון בשנת 1984. בשנת 1985 סיים קורס מפקדי טנקים בהצטיינות. בשנת 1986 סיים קורס קצינים בבה"ד 1, הוסמך כקצין שריון והיה מפקד מחלקה ומפקד פלוגה בחטיבה 500 ובחטיבה 460. כמ"פ, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, פיקד על מוצבים ברצועת הביטחון בלבנון בלחימה כנגד ארגוני טרור. בשנים 19921994 שימש כקצין האג"ם של חטיבה 7 (בדרגת רב-סרן). מ-1994 ועד 1996 שימש כמפקד גדוד 75 בחטיבה 7 (בדרגת סגן-אלוף), כמג"ד פיקד על רכס "עלי-טאהר" והמוצבים "בופור" ו"דלעת" וביצע פעילות בט"ש ומבצעים ביהודה ושומרון.

ב-1996 היה למפקד קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) בבית הספר לשריון. בתפקיד זה שירת עד 1997, אז יצא לשנת לימודים בבית הספר למלחמה בצרפת. בשנים 19982000 שימש כקצין אג"ם של עוצבת הפלדה. בשנים 2000–2002 היה ראש מחלקת תורת חיל שריון (תח"ש) במפקדת קצין שריון ראשי (מקשנ"ר), ושימש במקביל כמפקד חטיבה 656, חטיבת מילואים בפיקוד המרכז (בדרגת אלוף-משנה). החטיבה השתתפה בלחימה בגזרת ג'נין במבצע "חומת מגן", כמח"ט מילואים הוביל את חטיבתו בכיבוש העיר ג'נין במבצע לטיהורה ממחבלים ותשתיות טרור. בשנים 2002–2003 היה מפקד המרכז לאימונים טקטיים (מא"ט) במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י), במקביל לתפקידו כמפקד חטיבת המילואים. בשנים 2003–2005 היה מפקד חטיבה 7[2], במסגרת תפקידו פיקד על הגזרה המרכזית ברצועת עזה והוביל מבצעים התקפיים כנגד ארגוני הטרור בגזרת העיר "ח'אן יונס" ומחנות המרכז. בשנים 20072009 שירת כמפקד אוגדה 143 (בדרגת תת-אלוף), ובמקביל פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג).

ביוני 2009 התמנה למפקד אוגדה 36 (עוצבת געש). בתקופתו השלימה האוגדה הסבה למערכת צי"ד.[3] באוגוסט אותה שנה מונה לראש מטה זרוע היבשה. בנובמבר 2012 מונה למזכיר הצבאי (בדרגת אלוף) של ראש הממשלה[4]. בתקופה זו ביצע צה"ל את מבצע "שובו אחים" ו"צוק איתן". ב-3 בספטמבר 2015 סיים את תפקידו כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

ב-14 באוקטובר 2015 נכנס לתפקידו כמפקד פיקוד הדרום[5]. בשלהי כהונתו החלו העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה, והושם המיקוד על איתור וסיכול מנהרות התקפיות חוצות גדר ועל הקמת מכשול אינדקטיבי בגבול עם הרצועה והתמודדות עם הפגנות הטרור בגבול. ב-6 ביוני 2018 סיים את תפקידו כמפקד פיקוד הדרום[6].

כסגן הרמטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בדצמבר 2018 מונה לסגן הרמטכ"ל[7], תפקיד אותו מילא עד 11 ביולי 2021. בתקופתו כהונתו הוביל תהליכי בניין כח במסגרת תר"ש "תנופה", הוביל וגיבש את תפיסת ההפעלה כנגד "איראן" שאומצה על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון ושימש כסגן הרמטכ"ל במסגרת מבצע "שומר החומות". בנאום שנשא זמיר עם סיום תפקיד סגן הרמטכ"ל הוא ציין כי מדינת ישראל עשויה לעמוד בפני מערכה כבדה, ארוכה, רב-זירתית, משולבת באתגרי פנים, במתארי עורף-חזית ועומק. לשם כך, אמר זמיר, יש צורך ביכולת הכרעה, אורך נשימה, עתודה חזקה, יכולות טכנולוגיות מתקדמות, ומסה קריטית של איכות וכמות אנושית. בחודש מאי 2022, בעבודה שפרסם זמיר כעמית מחקר במכון וושינגטון למדיניות, הוא הצביע על שבעה עקרונות, הנדרשים לניצחון על איראן במערכה האזורית. בעבודה ציין זמיר את הצורך להכיר כי מדובר במערכה מתמשכת, רב-זירתית, ורב-תחומית, והדגיש את החשיבות הרבה לפעולה רב-ממדית, להחלשת יכולותיה ולפגיעה בשלוחותיה באמצעות הפעלת לחץ ישיר ועקיף עליהן. ב-13 ביוני 2022 הודיע שר הביטחון בני גנץ על תחילת התהליך לבחירת הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. זמיר היה מועמד לתפקיד, לצד הרצי הלוי ויואל סטריק. ב-17 ביולי הכריז גנץ כי צמצם את הרשימה להלוי וזמיר וב-4 בספטמבר הודיע כי בחר בהלוי לתפקיד[7].

כמנכ"ל משרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי מינויו של יואב גלנט לתפקיד שר הביטחון הוא בחר בזמיר למלא את תפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, וב-1 בפברואר 2023 נכנס זמיר רשמית לתפקידו[8].

עם כניסתו לתפקיד הציג זמיר את יעדי הפעולה המרכזיים: אישור תקציב הביטחון, גיבוש תוכנית רב שנתית למשרד הביטחון ותמיכה בתר"ש צה"ל, הגדלת תקציבי המחקר והפיתוח ובחינת הקמת התארגנויות חדשות במפא"ת ובכלל כך דגש לנושאי AI ורובוטיקה, קידום היצוא הביטחוני, קידום תוכנית שוה"ם 4 לפינוי מחנות צה"ל נוספים ממרכז הארץ, המשך רפורמת "נפש אחת", הרחבת הדיגיטציה במשרד הביטחון, צמצום בירוקרטיה ושיפור השירות לציבור[9][10][11].

בנאום שנשא בכנס הרצליה הכריז זמיר כי המשימה היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI, וציין כי משרד הביטחון פועל להקמת גוף ייעודי שיתמקד בטכנולוגיות בינה מלאכותית וברובוטיקה ויפעל תחת מפא"ת[12][13][14].

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר הוא בוגר פו"ם והמכללה לביטחון לאומי, בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. בוגר הקורס לניהול מאוניברסיטת וורטון בפילדלפיה ובוגר Ecole Militaire בפריז, צרפת. בשנת 2021 יצא לשנת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון שבארצות הברית. במסגרת לימודיו פורסמה עבודתו על גיבוש תפיסת הניצחון ועקרונות פעולה במערכה האזורית נגד איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר מתגורר ברמות השבים, נשוי לאורנה, לשעבר דוברת וסמנכ"לית עיריית הוד השרון, והם הורים לשלושה ילדים. לבנו אורי, אשר שירת כקצין בחיל השריון, הוענק אות מצטיין הרמטכ"ל ביום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, ולבתו רוני הוענק אות מצטיינת מערך היח"ש[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייל זמיר בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייל זמיר, באתר בהשקט ובבטחה
  2. ^ אמיר בוחבוט, צרוב בזיכרון, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2005
  3. ^ סיום תרגיל אוגדה 36, באתר צה"ל, ‏17.9.2010
  4. ^ יוני קמפינסקי, "האנשים הם המרכיב העוצמתי האמיתי של צה"ל", באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2012
  5. ^ קובי פינקלר"ניצחנו ב'צוק איתן' ונשארנו בני אדם", באתר ערוץ 7, 14 באוקטובר 2015
  6. ^ אמיר בוחבוט‏, האלוף שהוריד גיליוטינה על חמאס עוזב את עזה - ומסמן את היעד הבא, באתר וואלה!‏, 9 ביוני 2018
  7. ^ 1 2 יואב זיתון ואיתמר אייכנר, סגן הרמטכ"ל הבא: אייל זמיר, באתר ynet, 22 בנובמבר 2018
  8. ^ מערכת משרד הביטחון, מנכ"ל חדש למשרד הביטחון: אלוף (מיל') אייל זמיר, באתר משרד הביטחון, ‏1.2.2023
  9. ^ דבר המנכ"ל, באתר משרד הביטחון, ‏1 בפברואר 2023
  10. ^ יובל אזולאי, אייל זמיר ימונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2023
  11. ^ ניר דבורי, שר הביטחון גלנט החליט: אייל זמיר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, באתר N12, ‏2.1.2023
  12. ^ יובל מן, מנכ"ל משרד הביטחון: "המשימה – להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית", באתר ynet, 22 במאי 2023
  13. ^ יובל אזולאי, מנכ"ל משרד הביטחון: מנסים לקצר לוחות זמנים למערכת ההגנה בלייזר, באתר כלכליסט, 22 במאי 2023
  14. ^ טל לב רם, ‏תיכנס לשימוש בקרוב? מנכ"ל משרד הביטחון בהצהרה לגבי מערכת הלייזר, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2023
  15. ^ אשר אטדגי, האבא אלוף הבן בדרך: סגן אורי זמיר – מצטיין צה"ל לקראת יום העצמאות, באתר mynet‏ הוד השרון, 12 באפריל 2021


אייל זמיר – תבניות ניווט