אייל שכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק

שימוש בפרמטרים מיושנים [ בכורה ]

אייל שכטר
אייל שכטר, 2008
אייל שכטר, 2008
לידה 10 במרץ 1964 (בן 55)
קריית ביאליק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1995-היום
דמות ידועה אודי תבור (כתב פלילי)
מוטי (ראש גדול)
אוריה אטלס (כדברא)
מולי רוזנצווינג (Oboy)
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אייל שכטר (נולד ב-10 במרץ 1964 בקריית ביאליק), הוא שחקן ומוזיקאי ישראלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת התיכון ניגן עם ערן צור.

בשנת 1985 הקים עם אמיר בן-דוד את להקת "אבטיפוס", שהוציאה שלושה אלבומים: "מה החזאי מבין" (1995) "איך עושים מים" (1997) ו"הודעה לנוסעים מחוץ לזמן" (2015). שכטר שר כסולן הלהקה ברוב שיריה וכתב לה מספר שירים (ביניהם הלהיט הגדול "מועקה").

בשנת 2002 הוציא אלבום סולו אלקטרו-רוק ראשון בשם "פעם אחרונה שאני ככה". את האלבום הפיק טל יניב והוא כולל שיתוף פעולה עם ההרכב אינפקטד משרום בשני שירים: "רעש" ו"פעם אחרונה שאני ככה". במהלך שנת 2009 הוציא את הסינגל "מתוק ומר" (שכתב אורן רוזן-דהן) שיר הנושא מסדרת טלוויזיה באותו שם.

במקביל למוזיקה ולמשחק, שכטר כתב וערך בעיתונים ומגזינים שונים.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 שיחק בסרטה של דינה צבי-ריקליס "שבעה". ב-1996 גילם את גרי בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "לנגד עיניים מערביות" ועל משחקו בסרט זה היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר. ב-2000 גילם את איגי בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "בסמה מוצ'ו". ב-2003 גילם את תומר / ריקרדו בטלנובלה "משחק החיים", וגילם את ירמי בסרט הטלוויזיה של הבמאי אבי כהן "אמצע הסרט". ב-2004 גילם את בועז בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "שנת אפס". ב-2005 גילם את גבי מצליח בסדרת הטלוויזיה "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית", ספין אוף של הסדרה "אסתי המכוערת". באותה שנה גילם את הכתב הפלילי אודי תבור בסדרת הטלוויזיה שביים חיים בוזגלו "כתב פלילי". לסדרה זו אף כתב את הפסקול, ועל משחקו בסדרה זו היה מועמד לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה. ב-2006 גילם את מוטי בעונה השלישית של הדרמה היומית "ראש גדול", והשתתף בסרט האימה הקצר שביים ליאור חפץ "טוב שחזרת הביתה" לצד לוסי דובינצ'ק. סרט זה הופק במימון "קרן רותם מוריה" לזכרו של רותם מוריה שנרצח בפיגוע בסיני בשנת 2004, והוקרן בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים - ביניהם פסטיבל סרטי האימה בהוליווד "Screamfest". ב-2007 גילם את רן בסרט הקולנוע של דורון בנבנישתי "מתוק ומר" והנחה את תוכנית התרבות "זמן אוויר" בערוץ 1. ב-2008 גילם את עמוס מאיר בסדרת הטלוויזיה "הנפילים" שיצרו רובי דואניאס וחן קלימן. ב-2009 גילם את דרור קליין בטלנובלה "חשופים". ב-2009 גילם את מיקי ברוש בדרמה הקומית "דני הוליווד", ואת היועץ החינוכי ניב רוזן בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "האמת העירומה". ב-2010 גילם את אריק בורשטיין המבוגר בסרטו של אבי נשר "פעם הייתי", גילם את יואב בכר בסדרת הטלוויזיה "גירושים נפלאים" והשתתף בסרטו של חיים בוזגלו "סרק סרק". באותה שנה החל להנחות את התוכנית "אבן גבירול פינת יהודה הלוי" בערוץ 23. החל מ-2011 מדבב את עכבראסטה בערוץ הופ, ב-2012 השתתף בסדרה "תנוחי" כבן זוגה של מרב בן בסט (צופית גרנט). בהמשך השתתף בסדרה "יומני החופש הגדול" בערוץ דיסני. ב-2016 שיחק בסדרת הנוער "Oboy" בתפקיד מולי רוזן, אביו הפושע של חבר הלהקה מייקל רוזן (גפן ברקאי), אשר שונא את אביו וטוען שהרס לו את החיים. ב-2018 שיחק את אוריה אטלס, אביהן של שתי הדמיות הראשיות קירקי (גילי איצקוביץ) ולילה (אביה מלכה) בסדרה "כדברא".

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 שיחק בהצגות "אדם גייסט", "האישה מן הים" ו"כל מקום באמבטיה שאין בו מים" בתיאטרון תמונע.

בשנת 2010 זכה בפסטיבל תיאטרונטו בפרס לשחקן הטוב ביותר ע"ש נסים עזיקרי על הצגת היחיד שלו "רצח בכביש המהיר"[1].

השתתף בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, עם ההצגה "תיאור של בוקר".

ב-2014 גילם את ד"ר ינון, מנהל בנק זרע בהצגה "זרעים של שתיקה" מאת רובי פורת שובל שביים משה קפטן.

ב-2018 שיחק בהצגה "שברי לוחות" בתיאטרון אספקלריא.

ב-2019 משחק בהצגה "הנחשול".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]