איינזצגרופה מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר ראוף, 1945

איינזצגרופה מצריםגרמנית: Einsatzgruppen - "קבוצות משימה") הייתה יחידה שהקימו הנאצים בצפון אפריקה, במטרה לחסל את היהודים בארץ ישראל, אחרי כיבושה המתוכנן.

האיינזצגרופן היו יחידות רצח ממונעות שפעלו במלחמת העולם השנייה בשטחים כבושים בידי גרמנים. איינזצגרופן הופיעו לראשונה בעת סיפוח אוסטריה לרייך במרס 1938. תפקידן של עוצבות המבצע היה להתקדם בעקבות היחידות הלוחמות ולחסל את האויבים האידאולוגים, הם היו גורם מרכזי בהשמדת היהודים באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה. האיינזצגרופן חולקו ליחידות חיסול, איינזצגרופן מצרים היא יחידת חיסול שנועדה לחסל יהודים בארץ ישראל.[1]

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1942 הייתה השמדת היהודים על ידי הגרמנים בשיאה, בברית המועצות נורו למוות קרוב למיליון יהודים בידי הס"ס, הוורמאכט ומשתפי פעולה מקומיים, או נחנקו למוות במשאיות הגז של RASA (המשרד הראשי לביטחון הרייך ). בדצמבר 1941 הופעל מחנה המוות חלמנו להשמדת יהודי ורטגאו, ובאמצע מרס 1942 החלו ההמתות השיטתיות בגז במחנה ההשמדה בלז'ץ ועוד. היעדים המועדפים לחיסול יהודים היו בריטניה וארץ ישראל. ב-20 ביולי 1942 ס"ס אוברשטורמבנפיהרר ולטר ראוף קיבל הוראות להפעלת יחידות האיינזצקומנדו של משטרת הביטחון (סיפ"ו) ושל האס דה (ס"ד). היחידה הזו תוכננה להשתתף בתוך זמן קצר מאוד במבצעים משותפים עם הדיוויזיות הגרמניות והאיטלקיות לכיוון מזרחה.[1]

הקמתה של היחידה איינזצגרופה מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 1942 התייצב אצל הימלר ס"ס שטנדרטנפיהרר ולטר שלנברג ב-RASA ומנהל שירותי הריגול של הס"ד ודיווח לו שהתוכנית על הפעלת כוחות במצרים. באותו היום נשא הימלר, הרצאה בת שעה אצל היטלר במאורת הזאבים. באותה הזדמנות התקבלה ההחלטה על הפעלת היחידה אייצקומנדו מצרים.[1]

ההסכמים ודרכי הפעלתה של היחידה איינזצקומנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביולי 1942 הוורמאכט נתן את פקודת ההפעלה של היחידה איינזצקומנדו שנועדה לרצוח יהודים בארץ ישראל. פיקוד הוורמאכט קבע :" בהסכמת הרייכספיהרר ס"ס בראש המשטרה הגרמנית תוסדר הפעלת הס"ס קומנדו של ארמית השלטון לאפריקה כדלקמן: הס"ס איינזצקומנדו יקבל את הנחיותיו המקצועיות מראש הסיפ"ו והס"ד ויבצע את המשימות המיועדות לו באחריות שלו. במסגרת תפקידו ואחריותו שלו הוא רשאי לנקוט אמצעים מבצעיים נגד האוכלוסייה האזרחית". ההסכם כולו היה זהה בתוכנו לטקסט ששימש מאז אביב 1941 בסיס לרצח ההמוני בידי האיינזצגרופן בברית המועצות, בהסכם נקבע כי היחידה רשאי לבצע פעולות רצח גם על אוכלוסייה אזרחית. מפקד יחידת הרצח האיינזצקומנדו היה ס"ס אוברשטורמבנפיהרר ולטר ראוף.[1]

התפקידים שניתנו באיינזצקומנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קציני הס"ס שהוצבו באיינזצקומדנו מצרים היו מאותו רקע ובני אותה קבוצת גיל, מלבד ראוף, הוט ורט, נולדו כל האחרים בין 19111916. הגיל הממוצע של הסגל הפיקודי של האיינזצגרופן במצרים היה נמוך מהגיל הממוצע של הסגל הפיקודי של האיינזצגרופן בברית המועצות ונבדל באופן מהותי עוד יותר ממבנה הגיל של המפקדים באיינזצגרופן פולין.

באיינזצקומנדו חולקו מספר תפקידים:

ארץ ישראל על הכוונת הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני כבשה ארמיית הפאנצר אפריקה גם את מבצר מרסא מטרוח כ-350 קילומטר מזרחה לשם על אדמת מצריים, בימים שלאחר מכן הבריחו כוחות גרמניים ואיטלקיים את החילות הבריטים, ובתחילת יולי, הגיעו אל קו ההגנה האחרון של הבריטים באל עלמיין, יותר מ-100 קילומטרים מאלכסנדריה.

ב"הנחיות הפיהרר מספר 32" מ-11 ביוני 1941, קבע היטלר בפירוש שמטרת המבצעים הצבאיים הבאים היא שחלק מהצבא שבמזרח יפלוש אל טריטוריה ערבית במהלך ההכרעה בברית המועצות, כדי לחבור אל קורפוס אפריקה המתקדם במזרח התיכון.

היטלר ניסח: "טוב שהפחד מפני השמועה שאנחנו מחסלים את היהודים יילך לפנינו. הניסיון להקים מדינת יהודים ייכשל". האייצגרופה מצריים הוקמה לביצוע משימה זאת. גודל היחידה, היה כ-24 חיילים. מספרם היה קטן, אך ערבים מקרב האוכלוסייה המקומית במזרח התיכון היו מוכנים להשתתף בתוכנית הרצח של היהודים .[1]

שיתוף פעולה של הערבים המוסלמים עם האיינזצקומנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש טוברוק, שהיה מיקום אסטרטגי, בסוף יוני 1942, החליט אל חוסייני להתחיל לפעול כדי לרצוח יהודים בארץ ישראל. בברלין הוקם איינזצקומנדו עבור ארמיית השריון אפריקה, והוא נשלח תחילה לעמדת המתנה באתונה. באמצעות תעמולה במצרים, חוסייני הציע לדרבן את שיתוף הפעולה הערבי. בהקשר זה קרא גם לשלוח את מחלקת האימונים הגרמנית - הערבית למצריים כדי לסייע לנאצים להגיע אל היהודים ולפגוע בבריטים ששלטו בארץ ישראל.

כחלק מתוכניתו הטקטית של חוסייני לערעור אחיזת הבריטים במזרח התיכון ולהכנת האזור לפלישת גרמניה, הוקם ארגון של כנופיות ערביות בתוך כוחות לוחמים, שנועדו להגיע למצריים ואל ארצות ערב האחרות כדי לפגוע בבריטים וביהודים, על ידי הריסה של רחובות, של גשרים ושל דרכי תקשורת ככלל וכדי לעודד מרידות בפנים הארץ. הוקמו גם יחידות צבאיות ערביות רגילות שיילחמו נגד גדודיהם של מדינות הציר. כחלק מתפקידן של היחידות היה גיוס מתנדבים ללחימה. כדי להכין את הקרקע למרידות ולשיבוש פעולות הצבא הבריטי והיהודים, נשלחו משלוחים של ותחמושת למצריים, פלשתינה, סוריה ועיראק.[1]

כישלון תוכנית הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרמנים לא הצליחו להגיע לארץ ישראל, והקומנדו של ראוף לא ביצע את הפעילות שתוכננה, ובאל עלמיין פנו חזרה כוחות הציר. כחלק ממצב אסטרטגי מיוחד, ארמיית השריון אפריקה הייתה אמורה לפרוש לארץ ישראל בקיץ 1942. בתחילת נובמבר 1942 החלה מתקפת הנגד של הבריטים, וארמיית השריון אפריקה נסגה סופית ממצרים ומלבנון. לאחר הכרעת הקרב השני על אל עלמיין ב-3 בספטמבר, יחידת האייצדקומנדו מצריים יצאה מאתונה בסוף ספטמבר 1942.

בתוניס, בעלת הברית של גרמניה שהייתה בתחום ההשפעה של גרמניה, יחידת הקומנדו לא ארגנה רצח המוני של האוכלוסייה היהודית, אנשי היחידה התעסקו ברישום יהודים, ובגיוסם לעבודות כפיה בבניית ביצורים.

תוכניתם של הנאצים וחלק ממנהיגי הציבור הערבי נכשלה ובכך ניצלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר של החוקרים קלאוס-מיכאל מלמן ומרטין קופרס על האיינזצקומנדו שהיה אמור להיכנס לארץ ישראל ולרצוח את היהודים בשיתוף פעולה עם הערבים המקומיים. המאמר פורסם בכתב העת המחקרי "יד ושם: קובץ מחקרים" ל"ה: 1 משנת 2007:

Mallmann, Klaus-Michael; Cüppers, Martin (2007). "“Elimination of the Jewish National Home in Palestine”: The Einsatzkommando of the Panzer Army Africa, 1942". Yad Vashem Studies 35 (1): 1–31.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 דוד זילברקלנג, יד ושם קובץ מחקרים, יד ושם: The humburg foundation advancement reaserch and culture