אייסטיין השני, מלך נורווגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אייסטיין השני
Øystein Haraldsson
Eysteinn Haraldsson (Norges Kongesagaer, vol. 2, p. 614).jpg
לידה 1125
סקוטלנד
פטירה 1157 (בגיל 32 בערך)
בוהוסלן, שוודיה
שם מלא אייסטיין האראלדסון
מדינה נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
מקום קבורה פוס, בוהוסלן, שוודיה
בת-זוג רגנה ניקולסדוטר
שושלת גילה
אב האראלד הרביעי
אם ביאוק
צאצאים אייסטיין מילה
מלך נורווגיה
11421157
(כ־15 שנים)

אייסטיין האראלדסוןנורדית עתיקה: Eysteinn Haraldsson, בנורווגית: Øystein Haraldsson;‏ 11251157) היה מלך נורווגיה מ-1142 ועד מותו תחת השם אייסטיין השני. הוא היה מלך-שותף יחד עם שני אחיו, אינגה הראשון וזיגורד השני. אייסטיין נהרג במסגרת מאבק הכוחות כנגד אחיו, אינגה, בשלבים הראשונים של מלחמת האזרחים הנורווגית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייסטיין נולד ככל הנראה בסקוטלנד כבנם של האראלד הרביעי, שמלך על נורווגיה בין השנים 11301136, ושל אישה בשם ביאוק. האראלד נולד וגדל באירלנד או בסקוטלנד ואייסטיין עצמו נולד גם הוא שם. כאשר יצא האראלד לנורווגיה ב-1127 כדי לתבוע את זכותו לרשת את הכתר הנורווגי, הוא לא לקח אותו את אייסטיין. יחד עם זאת, האראלד טרח ליידע את הכול על אבהותו לאייסטיין לפני יציאתו לנורווגיה.

מלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייסטיין מאוזכר לראשונה בסאגות ב-1142, כאשר כמה אצילים נורווגים הפליגו מערבה והביאוהו עימם לנורווגיה. יחד אתו הגיעה גם אמו והוא הוכר כמלך וניתן לו חלק בממלכה יחד עם אחיו הצעירים. נראה שחלוקת הממלכה לא הייתה על בסיס טריטוריאלי ולכל האחים הייתה זכות שווה על כל חלקי הממלכה. חלק זה בתקופת מלכותם עמד בסימן ייסודה של הארכיבישופות הנורווגית העצמאית בנידארוס (טרונדהיים).

הסאגות במחזור העולם והסאגה של אורקני מציינות שבנקודת זמן כל שהיא בראשית שנות החמישים של המאה ה-12, יצא אייסטיין למערכה בסקוטלנד ובאנגליה. הוא לכד את האראלד מדדסון, רוזן אורקני ואילץ אותו לשלם כופר נפש בסכום גבוה תמורת שיחרורו. לאחר מכן הוא התקדם לאורך החוף הסקוטי והאנגלי, תקף את אברדין, הרטלפול ווויטבי, במערכה שעוררה זיכרונות למסעות הויקינגים בעבר.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסאגות, היו היחסים בין שלושת האחים שלווים כל עוד האפוטרופוסים של האחים הצעירים היו בחיים. אך כאשר האחים הצעירים בגרו, התעוררו המתחים ביניהם. ב-1155 הסתיימה פגישה בין האחים בברגן בעימות אלים בין אנשיו של אינגה לבין אנשיו של זיגורד, שכתוצאה ממנו נהרג זיגורד. אייסטיין איחר להגיע לפגישה וכאשר זיגורד נהרג, הוא היה רק בפאתי העיר. הסדר בלתי נוח הושג בין אייסטיין לבין אינגה. הסיבות לעימות זה נותרו שנויות במחלוקת. על פי הסאגות, זממו אייסטיין וזיגורד להדיח את אינגה מכס מלכותו. כמה היסטוריונים מודרניים מטילים ספק בכך ורואים בהסבר זה תירוץ של אינגה להתנהגותו האגרסיבית. בכל מקרה, השלום בין אינגה לבין אייסטיין לא ארך זמן רב לאחר אירועים אלו. ב-1157 כינסו שני הצדדים את כוחותיהם לקראת עימות מחודש. כוחותיו של אינגה עלו במספרם על אלו של אייסטיין וכאשר הם נתקלו אלה באלה על החוף המערבי ליד מוסטר, נסוגו כוחותיו של אייסטיין. אייסטין עצמו נאלץ להימלט לויקן (אזור הפיורד של אוסלו). עקב נטישתם של אנשיו אותו, הוא נלכד, באזור שמהווה כיום את המחוז השוודי של בוהוסלן, ונהרג על ידי שוביו. השאלה אם אינגה היה זה שהורה על הריגתו של אחיו נותרה באותה תקופה ללא מענה. גופתו של אייסטיין נקברה בכנסיית פוס שבקרבת מקום. על פי מחזור העולם סגדה האוכלוסייה המקומית לאייסטיין כאל קדוש.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של אייסטיין, התקבצו תומכיו סביב להוקון השני, בנו של זיגורד השני, אחיינו של אייסטיין. הם המשיכו להילחם נגד אינגה במה שנחשב לשלב המוקדם של מלחמת האזרחים הנורווגית, שהתמשכה עד 1240. הסאגות מציירות תמונה שלילית הן של אייסטיין והן של אחיו זיגורד ובדרך כלל בוחרות להאיר את דמותו של אינגה באור חיובי כשליט הנאור ביותר מבין שלושת האחים. במחזור העולם נכתב על אייסטיין:

"המלך אייסטיין היה בעל דמות אפלה, בעל גובה ממוצע ופיקח. אך מה שמנע ממנו את אהדת נתיניו היו תאוות הבצע שלו וצרות אופקיו".

אייסטיין נשא לאישה את רגנה ניקולסדוטר, אשת אצולה נורווגית. בנו הבלתי חוקי, אייסטיין מילה, הוכרז ב-1176 כמלך על ידי אנשי סיעת ה"בירקביינר", אך הוא הובס ונהרג שנה לאחר מכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]