אייסריזנוולט
אייסריזנוולט (גרמנית: Eisriesenwelt - מילולית "עולם ענקי הקרח") היא מערה טבעית שקירותיה מכוסים קרח כל ימות השנה והנמצאת בוורפן שבאוסטריה, כ-40 ק"מ דרומית לזלצבורג. המערה ממוקמת בתוך סלעי אבן הגיר של הר הוקוגל השוכן באלפים האוסטרים. זוהי מערת הקרח הגדולה בעולם ואורכה הוא יותר מ-42 קילומטרים. כ-200,000 תיירים מבקרים בה מדי שנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערה התגלתה לראשונה ב-1879 על ידי אנטון פּוׁסֶלט, חוקר מזלצבורג, שחקר רק את 200 המטר הראשונים של המערה. לפני שחקר את המערה היא הייתה ידועה רק למקומיים שהאמינו שהיא השער לגיהנום ולפיכך נמנעו מלהיכנס אליה.
ב-1880 פרסם פוסלט את תגליתו במגזין למטפסי הרים, אבל הדו"ח שלו נשכח.
אלכסנדר פון מֶרק, חוקר מערות מזלצבורג, נמנה עם הבודדים שזכרו את תגליתו של פוסלט. הוא ארגן מספר משלחות לתוך המערה החל מ-1912, דבר שהוביל להתעניינותם של חוקרים רבים נוספים באזור. מֶרק נהרג במלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, וכד בו שמור האפר שנותר משריפת גופתו טמון באחד מאולמות המערה.
ב-1920 נבנה צריף עבור החוקרים והוקמו המסלולים הראשונים אל המערה. תיירים החלו להופיע זמן קצר לאחר מכן והאתר הפך לפופולרי. מאוחר יותר נבנה מבנה אחר, 'בית ד"ר אודל' ונחצבו שבילים אל המערה מהעיירות ורפן (Werfen) וטאנך (Tannech).
ב-1955 נבנה הרכבל שקיצר את מקטע אמצע הטיפוס בן השעה וחצי לשעה. כיום שייכת המערה לוועדת היערות האוסטרים הלאומית, שמשכירה אותה לאיגוד זלצבורג לחקר מערות.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערה פתוחה החל מ-1 במאי ועד ל-26 באוקטובר. ופעילה בין השעות 9:00-16:30 בחודשים יולי-אוגוסט ובין 9:00-15:30 בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הטמפרטורה בתוך המערה היא בדרך כלל 10- מעלות ומומלץ למבקרים להגיע עם ביגוד חם וכפפות.
הסיור מתחיל מאזור מכירת הכרטיסים שממנו צריך לטפס מרחק וגובה רב עד לרכבל (80 מטר לגובה - כמו בניין בן 25 קומות) שלאחריו יש מקטע טיפוס תלול וארוך נוסף עד לכניסה למערה עצמה (55 מטר). מאולם הכניסה ועד לקרחון עצמו ישנו טיפוס תלול בתוך המערה עצמה שבו אין קרח. ורק בהמשך עוברים לאולם הנטיפים שנקראה פוסלט (Posselt), שם רואים גוש קרח ענקי בגובה 25 מטר (בסה"כ במערה מטפסים כ-134 מטר). לאחר מכן המסלול עובר דרך אולם הנקרא טירת הימר (Hymer), על שם גיבור במיתולוגיה הנורדית. התחנה הבאה היא קתדרלת פון מֶרק, החוקר הראשון שחקר את המערה ושם פוזר אפרו ולסיום מגיעים לארמון הקרח שאורכו קילומטר ועומקו 400 מטר. מנקודה זו חוזרים לכניסה. אורכו של הסיור הוא שעה וחצי, ומתאים למיטבי לכת בלבד, ונעשה בחשכה כמעט מוחלטת כשפנסים עם נמוכי להבה המחולקים לכל מטייל רביעי מאירים קלות את הדרך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייסריזנוולט (בגרמנית, באיטלקית ובאנגלית)- אתר הבית של המערה
- אתר מלון בכל מקום (אורכב 23.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
