איירפליי
בשידור רדיו, איירפליי (באנגלית: airplay) הוא השכיחות בה מתנגן שיר בתחנות הרדיו (כאשר באמצע המאה ה-20, נכללו גם ג'וקבוקס). שיר, שמתנגן מספר פעמים ברדיו בכל יום, מכיל כמות ניכרת של איירפליי.[1][2][3][4][5]
לשידורים מסחריים, איירפליי הוא בדרך כלל תוצאה של הכנסת שיר, דרך רשימת ההשמעה של התחנה על ידי המנהל המוזיקלי. ייתכן מאוד שהשירים מופיעים בחסות חברות התקליטים.[6][7][8][9][10]
לרוב המדינות יש לפחות מצעד מוזיקה איירפליי אחד. יש מדינות (כגון קנדה, ארצות הברית,[11] הממלכה המאוחדת, גרמניה, אוסטרליה,[1] יפן, וברזיל) יש מספר מצעדי מוזיקה איירפליי בז'אנרים שונים ובמחוזות שונים.[12][13][14]. בישראל, מצעד האיירפליי המפורסם ביותר הוא המצעד של מדיה פורסט, שהחל משנת 2008 מתעדכן בתדירות שבועית בכל יום ראשון על סמך הנתונים של השבוע הקודם.
כאשר תחנות רדיו ניגנו תקליטי ויניל בלבד, שיר שהצליח במצעד האיירפליי, אך היה חלש במכירות היה ידוע כ-"להיט פונוגרפי".[15] האיירפליי יכול להיות מרכיב מכריע בהבטחת להיט לזמר, לצד הרשתות החברתיות. האיירפליי הוא שיטה יעילה בה משתמשים אמנים כדי להפיץ את שמם.[11][16]
הסינגל "Try Again" של אליה היה השיר הראשון אי פעם שהגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100, שהיה מבוסס אך ורק על עוצמת האיירפליי שלו.[17]
מכירות מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיים קשר סימביוטי בין האיירפליי של התקליטים לבין המכירות. תעשיית התקליטים משתמשת באיירפליי ברדיו כדי לקדם אמנים ותקליטים למאזיני רדיו. איירפליי יכולה לעורר רכישת כרטיסי מוזיקה, סחורה והופעות לקהל המאזינים שלה. תעשיית התקליטים מרוויחה מהחשיפה שמספקת רדיו איירפליי. כמות האיירפליי שתקליט מקבל יכול להשפיע, באופן משמעותי, על גורמים אחרים, כולל גיל, גזע, מיקום גאוגרפי והכנסה. ההשפעה של איירפליי על ההכנסות ממכירות יכולה לנוע בין 1.5 ל-2.4 מיליארד דולר בשנה. חלק ניכר ממכירות האלבומים והרצועות מושפע מאיירפליי ברדיו (בין 14% ל-23%). אמנים ומבצעי תקליטים מרוויחים בעקיפין מהאיירפליי כשהם מקדמים, מפיצים ומוכרים תקליטים. ההשפעה של איירפליי על מכירות מוזיקה מקשרת לאפקט החשיפה בלבד (העדפה לדברים מוכרים). אפקט החשיפה בלבד מורגש כאשר הרדיו והאיירפליי פועלים כמדיום פרסומי על ידי מתן אפשרות למאזינים לנסות מוזיקה חדשה שיצאה. חשיפה זו, בדרך כלל, קשורה לעלייה במכירות.[18][19]
חרם הרדיו על צ'יקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המחלוקת סביב דיקסי צ'יקס
הפופולריות של להקת הקאנטרי האמרקיאית, הצ'יקס, הושפעה מהאיירפליי בארצות הברית. במרץ 2003, הלהקה הגיעה למקום הראשון במצעדי הקאנטרי והשירים למבוגרים האיירפליי. עם זאת, הלהקה ירדה במצעדים במהירות, לאחר שהזמרת נטלי מיינס אמרה לקהל של מועדון לילה בלונדון, "רק שתדעו, אנחנו מתביישים שנשיא ארצות הברית (ג'ורג' ווקר בוש) הוא מטקסס".[20] בעקבות זאת, סוכנות הידיעות Associated Press ציינה כי תחנות רדיו החלו להחרים את הלהקה כתגובה להערה. כתוצאה מכך, האיירפליי הכולל של הלהקה ברחבי ארצות הברית ירד לחמישית ממה שהיה לפני זריקת ההערה, כשהאלבום כבר ירד מהמצעדים. תחנות הרדיו, שהחרימו את הלהקה, הואשמו בצנזורה תאגידית, בעיקר על תנועות חברתיות ימניות.[21]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Aussie acts buck airplay snub". news.com.au. 21 באפריל 2008. ארכיון מ-2011-06-04. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sharbutt, Jay (10 בדצמבר 1977). "Sunday's Billboard music awards: Records sales, airplay the key". Eugene Register-Guard. Associated Press. p. TV9. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Audio Measurement" (PDF). Nielsen. ארכיון (PDF) מ-2020-12-01. נבדק ב-25 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Billboard Charts Legend". Billboard. ארכיון מ-2019-08-07. נבדק ב-2021-08-27.
- ^ Stutz. "Billboard Parent Company Valence Media Acquires Nielsen Music". Billboard. ארכיון מ-2021-08-27. נבדק ב-2021-08-27.
- ^ Abbott, Jim (19 בדצמבר 1998). "Radio deal puts spin on airplay". Orlando Sentinel. p. C1. ארכיון מ-2012-10-25. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Leeds, Jeff (27 בדצמבר 2001). "Middlemen Put Price on Airplay". Los Angeles Times. p. C1. ארכיון מ-2010-07-22. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Leight, E (10 בספטמבר 2019). "'Nobody Is Scrutinizing This': How Labels Pay to Get Songs on the Radio". Rolling Stone. ארכיון מ-2021-06-05. נבדק ב-2021-08-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "47 U.S. Code § 317 - Announcement of payment for broadcast". Cornell Law School. ארכיון מ-2021-03-09. נבדק ב-2021-08-27.
- ^ A, Montgomery; W, Moe; D, Hall. "Should Record Companies Pay for Radio Airplay? Investigating the Relationship Between Album Sales and Radio Airplay". Working Paper, University of Pennsylvania.
- ^ 1 2 DeKnock, Jan (6 באוגוסט 1986). "Billboard's numbers game can make or break a record". Chicago Tribune. p. 3. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sales and airplay decide what counts as a hit". USA Today. 24 באוקטובר 1994. p. 4D. ארכיון מ-2012-10-25. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barnes, Ken (3 בינואר 2002). "Country rules on the radio; There's not a Britney in this airplay bunch". USA Today. p. D1. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Trevett, Claire (15 במרץ 2006). "New Zealand music achieves record level of local airplay". The New Zealand Herald. ארכיון מ-2019-04-10. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Posniak, Alan (2 באוקטובר 1968). "Badger Beat: Wisconsin Bands and Combos". The Milwaukee Journal. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
Consequently, what we ended up with was a turntable hit (so called because it received lots of play on disk jockeys' record turntables).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ DeKnock, Jan (17 ביולי 1992). "The case of the airplay-poor hits". Chicago Tribune. ארכיון מ-2012-10-25. נבדק ב-26 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ramirez, Erika (25 באוגוסט 2011). "Aaliyah's Top 10 Billboard Hits". Billboard. Prometheus Global Media. ארכיון מ-2019-04-03. נבדק ב-25 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dertouzos, J (2008). "Radio airplay and the record industry: An economic analysis". National Association of Broadcasters USA.
- ^ Bandookwala, M (2010). "Radio airplay, digital music sales and the fallacy of composition in New Zealand". Review of Economic Research on Copyright Issues.
- ^ Clarke, B (17 ביוני 2006). "Pop - The Dixie Chicks - Shepherd's Bush Empire London". The Guardian. ארכיון מ-2021-05-25. נבדק ב-2021-08-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rossman, G (2012). "Climbing the charts: What radio airplay tells us about the diffusion of innovation". Princeton University Press.